הקורונה ממשיכה להכות בעולם הברים והמסעדות, ומדי יום מתבשר עולם הקולינריה והאלכוהול על אבידה נוספת, והפעם - בר הנורמה ג'ין הוותיק בשכונת פלורנטין בתל אביב, שפעל במשך 16 שנים בצומת הרחובות אליפלט ודרך אילת.
הבר, שהיה אחד המוסדות היציבים בתל אביב, שייך ליונתן שלומי ולבת הזוג שלו, בר טל. השניים רכשו את המקום מאמיר ניומן ויואב עלון, שני אנשי אלכוהול מוכרים בתחום. שלומי וטל היו עובדים ותיקים במקום, ולפני כארבע שנים רכשו אותו מהבעלים המקוריים.
בר הנורמה ג'ין נסגר באמצע חודש מרץ יחד עם כל המסעדות והברים בארץ, ומאז לא נפתח מחדש. אמש נערכה מסיבת פרידה מהבר הוותיק, בהשתתפות לקוחות ועובדים מכל הזמנים.
"הקורונה הגיעה ונוצר מצב חדש שבו פתאום הבנו כמה קשה להמשיך מכאן, ושזה הימור גדול לפתוח מחדש", מסביר שלומי. "הנורמה ג'ין היה מוסד מהטובים בתל אביב, אבל עם כל העצב שבדבר בסוף זה עסק, ועם עסק צריך לחיות ולא למות. בדיעבד אפשר לראות שהרבה מסעדות שכן פתחו אחרי הקורונה נמצאות היום בקשיים גדולים מאוד, ואני מאמין שהרבה מהם ייאלצו לסגור בשלושת החודשים הקרובים, אם המדינה לא תתעורר ותסייע. יש בערך 200,000 עובדים בתחום הברים והמסעדות, רבים מהם סטודנטים ואנשים צעירים, שעכשיו צריכים להיות נטל כלכלי על ההורים שלהם. כרגע המסעדות והברים נמצאים בנקודה לא טובה והתחום חווה הפסדים גדולים. אנחנו לא יודעים לאן זה הולך מכאן, אבל זה נראה לא טוב, ואנחנו לא רוצים לקחת סיכון עצום ולהשקיע הרבה כסף בשביל לפתוח מחדש, אז החלטנו לסגור לצמיתות".
מה עם המענק והסיוע מהמדינה?
"עד לרגע זה עוד לא קיבלנו כלום ממדינת ישראל. אנחנו שומעים רק את ההבטחות שלהם לסייע לעצמאים, אבל כל מה שהם אומרים לנו זה שהדברים בבדיקה. הכל בבדיקה. חשוב להבין שבסופו של דבר בר או מסעדה זה עסק שחי מתזרים, ולאף אחד אין פתרונות בשבילנו, לא מול בעלי הנכסים, לא מול חברות הביטוח, וגם לא מול מע"מ ומס הכנסה. בתור עסק כזה אי אפשר להמשיך כרגיל אחרי שלושה חודשים שבהם העסק סגור.
"אנחנו לא מאמינים במדינה ולא מאמינים שהיא תסבסד מה שצריך בשביל שנוכל להמשיך. אנחנו כמובן לא מדברים על רווחים אלא רק על הוצאות. בכל התחום הזה יש אנשים עם משפחות שצריכים להתפרנס. אנחנו לא לוקחים את הכסף ובורחים איתו לחו"ל, את הכסף שהיינו אמורים לקבל מהמדינה אנחנו צריכים להעביר לעובדים ולספקים פה בישראל. בר, בת הזוג שלי והשותפה שלי, שחגגה יומולדת 34 השבוע, מתמודדת עם סרטן, וגם עם זה היינו צריכים להתמודד במהלך חודשי הקורונה. המדינה אפילו לא מכירה בזה שבשביל לפצות על החיסרון שלה בעסק ושלי בתור מי שמלווה אותה לכל מה שצריך, אנחנו צריכים להעסיק עוד עובדים. המדינה לא עוזרת וגם נראה שלא אכפת לה. הבנו את מקומנו".
במהלך הקורונה הבנתם שתצטרכו לסגור?
"בהתחלה ממש לא ראינו את זה מגיע. היינו בטוחים שאנחנו בקרוב עומדים לפתוח, ואפילו בחודש הראשון עשינו הרבה עבודות תחזוקה במקום, והכנו אותו לפתיחה. אבל אז הגיע פסח ואיתו הסגר, והתחלנו להבין שזה לא הולך למקום טוב. זה הוציא לנו את הרוח מהמפרשים, כי המקום חווה עלייה יפה בשנה האחרונה, הגיע קהל חדש, החזרנו את השף המיתולוגי שהשתלט על המטבח והמגמה הייתה חיובית. אבבל אז הבנו שזה לא עומד להיגמר בקרוב, ושהמשבר הכלכלי שיבוא בעקבותיו גם לא ייגמר מהר".
הפסדתם כסף?
"הפסדנו הרבה כסף, אבל הפסדנו בעיקר את מפעל החיים שלנו, שעבדנו בשבילו המון שנים. בר עובדת כאן 12 שנה ואני 10 שנים. גדלנו בתוך העסק, קנינו אותו ועשינו הכל בשבילו, ועכשיו איבדנו אותו. המדינה הפקירה אותנו לגמרי, ואנחנו אנשים צעירים שיש לנו עוד הרבה שנים לעבוד, עוד הרבה שנים לשלם מיסים ולהעסיק אנשים, אבל כל זה לא מעניין אף אחד מאלה שיושבים בחלונות הגבוהים".
מאז מסיבת הסיום שהתקיימה אמש בבר, מוצפת הרשת בפוסטים מרגשים מלקוחות ומלקוחות עבר. אחד מהם, שחר הרץ, כתב: "נורמה ג'ין היה הרבה מעבר לבר בירה או גסטרו-פאב שמתמחה בבירה. הוא היה גם בית מקדש של וויסקי, היה לו מטבח נהדר, הוא נתן כבוד למזיגה נכונה, לכוסות בירה תואמות, היה לו חדר קירור לחביות שנבנה בעקשנות רבה למרות המגבלות הפיזיות של המקום, והייתה בו מוזיקה מושלמת ואוירה שלעולם לא התרוממה ולו חצי סנטימטר מעל גובה העיניים. אבל מעל הכל נורמה ג'ין היה מקום אמיץ ואופטימי".
