הוא היה אחד ממפיקי המוזיקה הגדולים ביותר בישראל; היה אחד ממקימי להקת "כנסיית השכל"; עזר להמציא את הצמד אשר סוויסה (סקאזי) ואסף ביבס; והפיק חלק מן המסיבות האלקטרוניות הגדולות שידעה מדינת ישראל. בין לבין הוא גם ניהל חיים פרועים של רוק סטאר. יגאל ביטון היה שם שפותח דלתות.
עד אותה נסיעה ששינתה את חייו, הכל דפק כמו שעון: בתי מלון יוקרתיים בעולם, מסעדות פאר, מחלקות עסקים במטוסים, מועדונים נחשבים, עד שיום אחד ביטון ביקר באומן והחליט שהוא חוזר בתשובה.
"ההורים שלי היו בשליחות בפנמה, ואחרי השחרור נסעתי אליהם. נשארתי שם שבע שנים ועבדי בעסקים המשפחתיים", מספר ביטון. "בשלב מסויים החלטתי להקים חברת הפקה של מוזיקה אלקטרונית, והתחלתי לארגן מסיבות. ארגנתי חלק מן המסיבות האלקטרוניות הגדולות ביותר במדינה, הפקתי תקליטים, יצרנו את ההרכב של סקאזי ועוד תקליטנים שמוכרים בכל העולם. החברה עלתה והצליחה עד כדי כך, שהתחלנו להפיק מסיבות בכל רחבי העולם.
"אלו היו חיים מטורפים של מסיבות טבע עם 200,000 אנשים, אירוח במועדונים, הפקת אירועי ענק בכל מדינה על כדור הארץ. פשוט הייתי חי על המטוס, הייתי מתעורר בבתי מלון מבלי לזכור באיזו מדינה אני נמצא בכלל. הייתי מתקשר ללובי לשאול איפה אני".
ביטון: "עבדתי עם הרבה אמנים וזה הרבה אגו. זה לא בריא לכל אחד לעבוד איתם, לרוב מה שחשוב להם זה רק השם שלם וההצלחה"
ואז מיצית?
"במסגרת המסיבות אחי הזמין אותי לבוא לקייב באוקראינה, ועשינו טיול והגענו איכשהו לאומן. אני רגיל לשהות במלונות חמישה כוכבים, אבל שם בראש השנה פגשתי ברסלב אחד שאמר לי: 'החג נכנס, אתה לא יכול לחזור עכשיו. תישן כאן על מזרון על הרצפה'. אני מודה שעוד קודם לכן התעוררו לי ספקות על המקום שאני חי בו. עבדתי עם הרבה אמנים וזה הרבה אגו. זה לא בריא לכל אחד לעבוד איתם, לרוב מה שחשוב להם זה רק השם שלם וההצלחה.
"ואז אתה מבין שמשהו חסר לך בחיים. אלו אנשים שרצים אחרי כלום, אחרי גאווה. תמיד אהבתי מוזיקה, הקמתי חברת לייבל, והשם יגאל ביטון היה פותח דלתות של כל מועדון. הייתי אתאיסט גמור ששונא רבנים. עד אותו יום שנחתתי בקייב. אחרי המפגש עם הברסלב, פשטתי את מעיל העור עם הגולגולת והפייטים והפכתי לשחור לבן".
5 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: אסף ביבס, יגאל ביטון ואשר סוויסה (סקאזי), מתוך דיסק שהוציאו בשנת 2004, "כמיכל מאפיה"
(צילום: אורן סוב)
ככה בן לילה?
"אז התחיל התהליך. הגעתי לארוחת ערב חג אצל המשפחה של הברסלבי, ופתאום ראיתי אנשים בלי שטיקים. הם לא דיברו על רכישת בית או מכונית חדשה. אף אחד לא סיפר כמה כסף הרוויח החודש או כמה עוקבים יש לו באינסטגרם. פתאום התחלתי להבין שהכל שקר סביבי. כמה דקות לאחר מכן האורחים התחילו לרקוד ולשיר, וראיתי שהמקום בוער רק מריקוד ושירה. לא ראיתי כזו אנרגיה במסיבות הטובות ביותר שארגנתי".
"פתאום ראיתי אנשים בלי שטיקים. הם לא דיברו על רכישת בית או מכונית חדשה. אף אחד לא סיפר כמה כסף הרוויח החודש או כמה עוקבים יש לו באינסטגרם. פתאום התחלתי להבין שהכל שקר סביבי"
יין באמבטיה
זמן קצר אחרי החזרה מאומן והחזרה בתשובה שבאה בעקבותיה, הוא הכיר את אשתו. הייתה לה חברת קידום מכירות מצליחה, וחברים, שקיוו שהיא תחזיר אותו בשאלה, עשו ביניהם שידוך. אבל בסוף קרה בדיוק ההפך - היא נסחפה לעולם שלו, והיום היא מטפלת בכל נושא השיווק של היקב.
"חודש אחרי הנסיעה לאומן באתי לשותפים שלי בחברת התקליטים ונתתי להם את המפתחות לעסק, ללא כל תמורה. העברתי להם את כל המניות. כל מה שרציתי זה לצאת לדרך חדשה"
אבל אומן שוב הייתה סימן דרך: לא הרבה אחרי שחזר משם ביטון טעם יין שחבר הכין, התאהב בפרי הגפן, והחליט להפוך לאוטודידקט בתחום הייננות. בשנת 2009 הוא הקים את יקב אבוהב בין הסמטאות הציוריות של צפת העתיקה, במבנה היסטורי מהמאה ה-16, הממוקם בלב רובע המקובלים בעיר. היום היקב מייצר כ-30,000 בקבוקי יין מדי שנה, כשחלקם הגדול מיוצא ללקוחות ברחבי העולם.
כיוון שביטון לא למד מעולם ייננות באופן מסודר, אין לו דיפלומה מאף מוסד רשמי המלמד כיום את תורת היינות. כל ההבנה העצומה שלו ביין הגיעה מהרשת, וממאות ואולי אלפי סרטונים שכותרתם הייתה דומה: איך עושים יין.
"חזרתי מאומן אדם אחר", הוא מסביר. "כלומר, רציתי להיות בן אדם. לפני כן הייתי כועס הרבה. הייתי איש עסקים נטו, לא כיבדתי אחרים. השינוי שלי, מעבר לחזרה בתשובה, היה להפוך לבן אדם טוב יותר. החיים שלי השתנו, עד אז ייצרתי בגדים ותקליטים, אבל עברתי לגור בצפת והטיסות הכבידו עליי אז החלטתי לוותר עליהם לחלוטין.
"חודש אחרי הנסיעה לאומן באתי לשותפים שלי בחברת התקליטים ונתתי להם את המפתחות לעסק, ללא כל תמורה. העברתי להם את כל המניות. כל מה שרציתי זה לצאת לדרך חדשה. ויתרתי על התמלוגים מכמעט כל העסקים שלי".
למה בעצם?
"כי יכולתי להרשות לעצמי. היה לי עוד בסיס כלכלי חזק מחברת הבגדים שהייתי משווק אז. בסופו של דבר קניתי את הבית ואת מרכז המבקרים בצפת וגם את אזור ייצור היין בכפר שמאי".
איך פתאום באמצע החיים מתאהבים ביין?
"עד אז לא הייתי שותה יין, ואפילו לא אהבתי יין. באחת השבתות, לאחר שחזרתי בתשובה, חבר שלי הביא בקבוק יין לסעודה, ופתח אותו. טעמתי ואמרתי: 'וואו, איפה קנית?', והוא ענה לי: 'לא קניתי, עשיתי לבד בבית'. באותו רגע הבנתי שאני גם רוצה להכין לבד בבית יין. קניתי כמה קילוגרם ענבים, וניסיתי למעוך אותם באמבטיה בבית ולהתסיס במיכלי פלסטיק. בסופו של דבר, זה יצא כל כך מגעיל ומחומצן, שנאלצתי לזרוק הכל".
ואז ניסית שוב?
"בשנה השנייה אמרתי לעצמי שעכשיו אני מבין קצת יותר, ושוב קניתי הרבה ענבים ושוב יצא חומץ שאי אפשר לשתות. בשנה השלישית כבר התחלתי לחקור את הנושא. ראיתי כל סרט שאפשר למצוא ברשת על ייצור יין, ואמרתי לאשתי שאני רוצה לעשות 3,000 ליטר. לאחר שנתיים שבהן למדתי כל מה שאסור לעשות, סוף סוף יצא לי יין נקי וטבעי. זו בעצם השנה הראשונה שפתחתי את היקב - בציר 2009".
גשר בין העולמות
ההפתעה הגדולה היא - בניגוד ליקבים גדולים אחרים בארץ ובחו"ל - שביטון החליט שהוא לא הולך בשיטה המקובלת שמשמשת כיום לייצור יין, ועל כן הוא כמעט אינו מתערב בתהליך ההפקה, כלומר, הוא לא מבצע תיקוני חומצה, נדיר ביותר שהוא מוסיף גופרית דו-חמצנית, הוא מבצע סינון מינימלי ככל שניתן, ובכלל, ההתערבות שלו שואפת לאפס. לסוג הזה של היינות קוראים "יינות טבעיים", מה שבימים אלה הוא טרנד בברי היין ובמסעדות שף.
את הענבים המשמשים לייצור היין, היקב רוכש מכמה כרמים. מהכרם הענבים עוברים לתסיסה של כ-60 יום בחביות 200 ליטר. בסיום התסיסה היין מושרה על הענבים לתקופה של חודש, כאשר בזמן זה מתרחשת התסיסה המלולקטית. רק לאחר מכן, הענבים עוברים לסחיטה עדינה שבסיומה היין עובר לחביות עץ אלון צרפתי להמשך התבגרות של 36-10 חודשים.
על פניו נראה בהתחלה כי בשל התהליך הלא מקובל, היינות של יקב אבוהב לא יחזיקו מעמד לאורך זמן, אבל אז ניסינו וטעמנו ממקבץ היינות וגילינו יינות נקיים, ללא כל סימני חימצון, קלים מאוד לשתייה - כולל האדומים שנחשבים לכבדים, בדרך כלל. גם היינות הוותיקים ביותר שטעמנו, עדיין הכילו עפצנים ומעכבי חימצון טבעיים, ונראה היה שהם יכלו לאפשר ליין להתבגר בבקבוק עוד שנים רבות.
מלבד הנוף המקסים של הר מירון (אל תפספסו את היציאה למרפסת), יש שם גם מרתף מפותל בן 600 שנה. יום אחד, ביטון גילה, להפתעתו, שחול מדירה ההסמוכה מתחיל ליפול למטה מאיזה כוך, והתחיל לחפור יחד עם בני משפחתו, והם גילו מתחת לאדמה חדרים גבי על חדרים, כנראה מהתקופה הממלוכית.
לאחר שהוציאו משם כמויות עצומות של חול, ביטון עיצב מחדש את המרתף, דאג לתאורה מתאימה והעביר לשם את היינות המתבגרים שלו, כיוון שהטמפרטורה שם אידיאלית בכל עונות השנה. המרתף הזה הוא אחד מאתרי היין היפים ביותר בארץ.
יש לך מסקנה מהתהליך שעברת?
"הייתי אדם קשה, בן אדם של חומריות, נוסע עם האמר ענקי ברחבי תל אביב, הרבה רעש וצלצולים. היום אני אדם רגוע, טוב. אני עדיין עושה מסיבות פרועות ביקב עם מיטב האמנים הישראליים כי אני בקשר טוב עם כל מי שעבדתי איתו בעבר. החלום שלי הוא להיות גשר - בין העולם החילוני לעולם החרדי - גם אם זה באמצעות היין".
טעימה מיינות היקב
היקב מחלק את יינותיו לארבע סדרות על-פי שמות מהגמרא: ינוקא (יין צעיר ועד שנה, רובו לשתייה מיידית), מרקא (יותר בוגר), מעליא (יין שניתן לשמירה) וסדרת העלית - עתיקא.
אבוהב, מעליא, קברנה סוביניון 2018 - 18 חודשים בחבית, לא מסונן. זהו יין כייפי, מאוד עגול, קליל לשתייה ביחס לכל קברנה סוביניון בישראל, מאוזן ואשר נהנה מסיומת נעימה. אפשר בקלות רבה לסיים בקבוק כזה, מבלי להרגיש כובד או קהות חושים.
אבוהב, מעליא, מלבק 2018 - 18 חודשים בחבית, לא מסונן. זהו יין שונה מן המלבק שמקובל לעשות כיום בישראל, ונושא בחמיצות טובה, קלילות ומאוד מאוזן. ברקע אפשר להרגיש קצת פלפל ירוק ואדום, אבל מאוד נעים וכייפי לשתייה.
אבוהב, עתיקא 2016 - ממסך של קברנה סוביניון וסירה, 36 חודשים בחבית. היין עצמו מרוכז יותר, אך הכוהל לא מעיק בכלל (13.5%), מאוד נגיש, נעים ועשיר ברבדי טעם. יין שבהחלט יכול להתפתח עוד שנים רבות.
אבוהב, עתיקא 2009 - יין ישן נושן, עוצמתי בפה, מלא פירות, וברקע בשומת של אורנים. היין מאוד עשיר בתבלינים, מאוד רך, חומציות טובה ואיזון. לשתייה עכשיו או לפתיחה בשנים הקרובות.
מחירי היינות נעים בין 320-100 שקל, תלוי באיכות היין ובשנת הבציר.
