בספטמבר האחרון יצא לאור יין "נחל", הבלנד המיוחד והמרגש של מח"ט הנח"ל, שרון אסמן ז"ל. היין, שעל פיתוחו ושמו אחראי אסמן, נמכר במהדורה מוגבלת שזכתה להצלחה רבה, וההכנסות מהיין הועברו לתמיכה בחיילי החטיבה שעליה פיקד לפני הטרגדיה. בינתיים, המשפחה השכולה הוציאה מהדורה נוספת מ"נחל".
אבל לצד הסיפור על המיזם היינני המרגש של אסמן, שאותו הוא התחיל עוד בחייו, מתקיימת כבר כמה שנים יוזמה נוספת להנצחת הנופלים, גם היא בעולם היין - יינות לזכרם.
למעשה מדובר בפרויקט הנצחה של "וויין אנד פרינדס", שמנציח לוחמים ולוחמות שנפלו במילוי תפקידם. כל בקבוק קיבל את שם החלל, ובתווית האחורית מסופר הסיפור של כל אחד מהחללים.
מייסד מיזם ההנצחה המיוחד הזה הוא דוד פרי, מנכ"ל ושותף בחברת "וויין אנד פרינדס", שהתארח הבוקר (ב') באולפן ynet. פרי סיפר כי כשהקים את העסק הוא רצה לעשות יין ויצר בלנדים (ערבוב של מספר זני ענבים יחד) ביקבים שונים. "חשבתי על שם, ואז יום אחד קראתי כתבה על רב סרן דניאל גומז ז"ל, שנהרג יומיים לפני תום מלחמת לבנון השנייה. קראתי את סיפור חייו, גיליתי שהוא עבד בתנועת רגבים והיה קשור מאוד לחקלאות ולאדמה, ואז חשבתי לקרוא ליין דניאל. מאז ועד היום, בכל פעם שבה אני מדריך טעימת יין, אני מספר על דניאל".
בעצם לא הכרת את המשפחה שלו.
"נכון, לא הכרתי את המשפחה, לא התייעצתי עם אף אחד ולא שאלתי. מאז, כל יין שאני עושה אני קורא לו על שם חלל אחר".
אז באיזה שלב אתה משתף את המשפחה?
"בקורונה העברתי טעימת יין בנתניה, ובמהלך הטעימה שאלה בחורה מהקהל אם המשפחה יודעת על מיזם ההנצחה הזה, וכשעניתי לה שלא, היא שאלה אם אני מעוניין שהם ידעו, אמרתי בשמחה. למחרת אני נוסע באוטו ומקבל טלפון ממספר חסום, בדרך כלל אני לא עונה, אבל עניתי, ובצד השני היה בחור שהזדהה בשם יאיר גומז.
"הוא אמר שהוא אח של דניאל, והוא שמע שכבר כמה שנים יש יין על שם אח שלו, וביקש לקנות ארגז. אחרי עשר דקות קיבלתי עוד טלפון, על הקו הייתה שרית גומז, אלמנתו של דניאל, שסיפרה ששמעה על היין ולא ישנה כל הלילה מרוב התרגשות. 'אתה לא מכיר אותנו, למה החלטת יום בהיר אחד לעשות יין על שם בעלי?', היא שאלה, ואז סיפרתי לה את הסיפור. היא מיד ביקשה ארגז לו וארגז לאמא שלה. נסעתי אליהם עם היין וכשנפגשנו היא שאלה אם יש עוד, ועניתי שכן - יש יין גם על שם עמנואל מורנו ואסף רמון. היא הציעה שאדבר עם אבא של עמנואל, שסיפר לי שעמנואל נטע כרם לפני מותו".
כמה חיילים הנצחת על היינות שלך?
"עד היום הנצחנו 10 חיילים. היין האחרון שהשקנו זה יין בשם 'נדב', שנקרא על שם רב סרן נדב מלוא שנפל ב-97' בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון".
היום כשאתה מנציח חללים על היינות שלך אתה כבר מעדכן את המשפחות?
"אני אומר להן מראש, כי מאוד חשוב לי שהמילים בתוית האחורית של הבקבוק יהיו בשיתוף המשפחה, שהמשפחה תהיה ממוקדת על המילים. יש משפחות שמבקשות אמרה או משפט שהם זוכרים מהחלל וחשוב להן שזה יופיע. אני מנסה לחשוב על האופי של זן הענבים ומתאים אותו לאופי של החלל".
איך זה עובד, הרי לא הכרת את החללים.
"למשל, יש פה יין על שם סמ"ר ראשון שון כרמלי, חייל בודד שלהלוויה שלו הגיעו 20,000 איש. חיפשתי משהו שיהיה מצד אחד ישראלי, ומצד שני יהיה גם קצת אמריקאי, כי המשפחה גרה ביוסטון טקסס, והבן שלהם עלה לבד לארץ בשביל להתגייס לצבא. הוספתי ליין טיפ טיפה יין לבן, כלומר, דבר שהוא קצת מחוץ למקובל".
אנחנו מביאים כל שנה מיזמי הנצחה, וזה אחד המקוריים שבהם ואחד המרגשים שבהם, כי בעצם אין לך שום קשר לא למשפחת השכול ולא לחללים שמונצחים על היין שלך, ועדיין בחרת לעשות את זה. זה מקסים ומיזם מהמם. איפה אפשר להשיג את היין למי שרוצה?
"אפשר דרך האתר, יש עמוד יינות לזכרם. היופי בזה הוא שמדובר במהדורות מוגבלות, אז מי שקונה סך הכל נהנה מיין טוב וגם יש פה ערך מוסף כי בסוף כשאתה שותה לזכרו של לוחם שנפל פה על האדמה, האדמה הזאת מצמיחה ענבים והענבים גורמים לנו לחייך ולשמוח מהיין. כל המיזם הזה פועל עם יקב מוניץ ויקב גוש עציון".