שאבלי מצרפת כבר שתיתם, קיאנטי איטלקי כבר משעמם אתכם וכל הקיץ שתיתם ריזלינג מגרמניה, עכשיו הגיע הזמן ליין חדש מעולם אחר: יין ממרוקו, שמגיע עכשיו לראשונה לישראל.
היחסים הדיפלומטים בין ישראל ומרוקו התחזקו בעקבות הסכמי אברהם בדצמבר 2020, שהביאו לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. ישראלים נוהרים לטיולים במרוקו, אבל זה לא נגמר שם - מעכשיו אפשר גם לשתות בישראל יין מרוקאי, אחד מהיינות המסקרנים שמגיעים לארץ.
מבין כל מדינות צפון אפריקה, מרוקו נחשבת לבעלת הפוטנציאל הטבעי הטוב ביותר לייצור יינות איכותיים, בעיקר בשל ההרים הגבוהים והשפעתו (המקררת) של האוקיינוס האטלנטי, מה שמפחית את הסיכון להתחממות הכרמים.
מרוקו נחשבה בעידן הקולוניאלי (לפני 1956) ליצואנית חשובה של יין, אבל תעשיית היין המרוקאית חווה התעוררות מאז שנות ה-90, בעיקר בזכות נהירה של משקיעים זרים למדינה.
בשנות ה-90 בתקופת שלטונו של המלך חסן השני במרוקו, ייצור היין המרוקאי החל להשתפר וידע זר, בעיקר מצרפת, הגיע למדינה. כל זה הצליח בזכות כניסתן של חברות יין זרות, ששכרו לטווח ארוך כרמים מחברת החקלאות הממלכתית. חברות יין גדולות מבורדו נכנסו לשותפויות כאלה, והצליחו להחיות את תעשיית היין המרוקאית. כתוצאה מזה, שטח הכרמים במדינה גדל והגיע ליותר מחצי מיליון דונם (לשם השוואה, כיום בישראל יש כ-55,000 דונם כרמי ענבים).
ייצור היין במרוקו הגיע לשיא תחת הכיבוש הצרפתי בשנות ה-50 של המאה הקודמת, עם תפוקה של יותר מ-3 מיליון ליטר בשנה. יחד עם זאת, לאחר ירידה גדולה בעקבות עצמאותה של מרוקו - וכמדינה מוסלמית (שעל פי הדת אסור לצרוך בה אלכוהול), העניין ביין והייצור שלו נחלשו, והם עומדים כיום על כ-400,000 ליטר.
כך הפכה מרוקו ליצרנית היין השנייה בגודלה בעולם הערבי, מיד אחרי אלג'יריה. כיום תעשיית היין במרוקו מעסיקה כ-20,000 עובדים, ורוב היין נצרך בתוך המדינה. את היינות המשובחים הם מייצאים לעולם - ועכשיו הם גם בישראל.
יין אדום שולט
מסתבר שהחוק המרוקאי אינו אוסר על ייצור בירה ואלכוהול, אלא רק על מכירתם ללקוחות מוסלמים. אוליבייה קוטן, היינן של יקב סלרס דה מקנס, שביקר בתחיל החודש בישראל, מסביר כי ניתן לרכוש יין בסופרמרקטים ובמסעדות מסוימות שמיועדות בעיקר לתיירים". קוטן מוסיף, כי "אלכוהול בדרך כלל אינו זמין במהלך פסטיבלים איסלאמיים לרבות הרמדאן, למעט בחנויות מסוימות המיועדות לכאלה שאינם מוסלמים".
יקב סלרס דה מקנס מייצר כתשעה מיליון בקבוקים בשנה מתוך 25 מיליון בקבוקים שמיוצרים ברחבי מרוקו. מבחינת סוג היין, בכל רחבי המדינה היין האדום שולט והוא תופס נפח ייצור של למעלה מ-75 אחוז. יינות רוזה מהווים כמעט 20 אחוז מייצור היין, ויין לבן רק כשלושה אחוזים (השאר הולך למבעבעים).
זני הענבים האדומים שנשתלו במרוקו הם קריניאן (שפעם שלטו בכרמים, בדיוק כמו בישראל), סינסו (כמעט 40 אחוז), אליקנטה וגרנאש. מטעי קברנה סוביניון, מרלו וסירה גם נשתלו לאחרונה ברחבי המדינה, והם מהווים יחד כ-15 אחוזים. זני ענבים לבנים הם מוסקט, ובעבר היו גם ניסיונות בודדים לגדל ענבי שרדונה, שנין בלאן וסוביניון בלאן.
היינות שמגיעים לארץ הם מיקב סלרס דה מקנס שנמצא למרגלות הרי האטלס. זה היקב הגדול והמפורסם במדינה, ויש לו גם יקב בוטיק בבעלותו - דומיין אולד ת'אלב, שנחשב ליקב הוותיק במדינה שנוסד ב-1926. היקב נמצא בסמוך לחוף האטלנטי, כ-50 ק"מ צפונית מזרחית לקזבלנקה. לדברי מנהל הייצוא של היקבים, האמזה פיללי, שגם הוא ביקר בישראל לרגל השקת היינות, מספר כי 75% מתוצרת היין של מרוקו עדיין נמכרת בתוך המדינה.
קוטן ופיללי, שזה להם הביקור הראשון בישראל, מציינים כי יש לא מעט משותף בין ישראל ומרוקו מבחינה ייננית - אם זה המאבק במים, זני הענבים הגדלים במדינה וכמובן אופי האוכל שמוגש לצד היין (כן, חריף). פיללי מספר כי "התרבות היהודית במרוקו תמיד נהגה לשתות יין לאורך הדורות, אם בחגים, באירועים או בקידוש, והתרבות המרוקאית החילונית נכנסה לזה יותר ויותר עם השנים".
צילום: יח"צסלרס דה מקנס נוסד בשנת 1964 על ידי אברהים זניבר, מהדמויות המרכזיות בתעשיית היין המרוקאית. היקב הזה היה הראשון לנטוע זני ענבים בינלאומיים, כמו קברנה סוביניון, מרלו ושרדונה, וגם היה הראשון לבגר יינות בחביות עץ אלון. היקב מגדל כ-20,000 דונם ענבים בשלוש נפות יין באזור מקנס: גרון, בני-מ'תיר ו-קוטו ד'אטלאס. יינות הדגל מיוצרים ביקב המשוכלל שאטו רוסלאן, הכולל 7,000 דונם כרמים, מלון בוטיק, גנים ומסעדה.
צילום: יח"צדומיין אולד ת'אלב נחשב לאחד מהיקבים ההיסטורים של מרוקו. הוא נוסד בשנת 1926 והוא היקב הפעיל הוותיק ביותר במדינה. היקב ממוקם בסמוך לחוף האטלנטי כ-50 קילומטר צפונית מזרחית לקזבלנקה ומטפח כ-2,300 דונם כרמים בנפת היין זנאטה. ההתמקדות היא בעיקר בזנים הבינלאומיים, כמו שרדונה, סוביניון בלאן, גרנאש, סירה וקברנה סוביניון.
היין ממרוקו שמגיע לארץ
סלרס דה מקנס, זאיאן
שיתוף פעולה של היקב עם היינן אלברט קוסטה מדומיין וואל לאק בפריוראט בספרד. הענבים נבצרו באופן ידני, עברו תסיסה ספונטנית בחביות עץ צרפתיות והתבגרות נוספת בחבית. היין בעל גוון אדום-סגול עז, ויש לו ניחוחות מרוכזים של פרי שחור בשל, טבק, תבלינים ועץ אלון. מחיר: 165 שקלים
סלרס דה מקנס, לה טרואה דומיין אדום
גם היין הזה עבר בציר ידני, ולאחר מכן תסיסה במיכלי נירוסטה, ואז התבגר במשך מספר חודשים במיכלי בטון. היין בעל גוון אדום רובי עמוק וניחוחות פרי אדום בשל, תות שדה ופטל. ליין יש אופי פירותי צעיר והוא מהנה וקל לשתייה. 49 שקלים
