קלוזאפ: האיש שאסף 65 אלף תחתיות וכוסות בירה
(צילום: ירון ברנר, אריק מרמור)
עמית מלצר מייצר בירות ויש לו אוסף של כל מה שקשור למשקה הכולל 46,000 תחתיות, 19,500 כוסות, מאות שלטי פח וניאונים ואלפי מוצרים ממותגים. "כל מה שקשור בבירה ממלא אותי ברגש", מספר מלצר (38), בחור מראשון לציון שהחליט לקחת את האהבה שלו לבירה מספר צעדים קדימה: לפני כחודש מלצר החליט להוציא את האוסף שלו מהארגזים בבית ולהציג חלק נבחר ממנו לראווה בבית הבירה שפתח, שם יציע למבקרים לא פחות מ-140 סוגי בירות כשמעליהם תלויות 6,000 תחתיות בירה שונות על התקרה וסביבם מאות כוסות ומיתוגי בירה. כל בירה מהחבית, מבקבוק או מפחית מגיעה עם התחתית והכוס המתאימה לה.
"בית הבירה הוקם כדי לתת בית חם לבירה מלצר ולאוסף שנאסף בסיזיפיות ובהשקעה רבה בעשרים השנים האחרונות. בסופו של דבר, לדבר הזה אין ערך כספי אלא ערך סנטימנטלי. לכל לקוח שמגיע לפה אני אומר שכל מה שהוא רואה פה זה החדר שלי בבית", מסביר מלצר.
מלצר לא היה אשף בירות מאז ומעולם. גם ההיכרות שלו עם עולם הבירה התחיל מבירות גנריות ופשוטות. כשהיה נער ויצא לדייט בבר בתל אביב, נחשף מלצר לראשונה למגוון הבירות הגדול שהיה לבר להציע - כל בירה הוגשה עם תחתית שונה ומלצר מצא את עצמו מתלהב מהקונספט. לקראת סוף הערב, מלצר ביקש מאחת המלצריות לקבל שני עותקים מכל תחתית - אחת בשבילו ואחת להחלפה, בתמורה ל-50 שקלים. הוא יצא משם בסוף הערב עם 30 תחתיות שונות וככה התחיל לאסוף אביזרי בירה.
מאז מלצר מתמקד בחיפוש אחרי כל דבר שקשור במשקה הפופולרי, מקניית אוספים ועד ליקוט אביזרים ותחתיות בארץ ובעיקר בשווקים בחו"ל. הדרך שעבר מלצר עד לפתיחת בית הבירה הייתה מלאה במכשולים - לפני שפתח את המקום הנוכחי היה לו עסק לאופנה שנסגר, ובעקבות הסגירה הוא נכנס לדיכאון. "הייתי באבדון, לא ידעתי מה קורה איתי", מספר מלצר, "כל יום אחרי שנעלתי את החנות, הייתי הולך לבר השכונתי והתחלתי לשתות שם במשך כמה שעות בשביל לקבל מצב רוח קצת יותר טוב. בבר הזה היו המון בירות מיוחדות ולא הפסקתי לשתות אותן. ערב אחד כשאני שותה ושותה הרבה, מישהו שם לי יד על הכתף ואמר לי 'חבוב, אם אתה כל כך אוהב את הבירות שלנו, בוא תעבוד אצלנו, בוא נלמד אותך בירה'".
מלצר התחיל לעבוד במקום בתור סוכן שטח, הדריך צוותים והחל להתמקצע בכל הקשור בעולם הבירה. הוא מתאר את המשרה הזאת כקרש הצלה לחייו, "הם באמת קיבלו וחיבקו אותי בתקופה נוראית וגרמו לי להתרומם מחדש על הרגליים ולעבוד עם המון תשוקה למשהו שאני מאוד מחובר אליו", הוא נזכר, "זה מילא אותי והיתה לי תקופה מדהימה".
כשסיים את תקופתו כסוכן, נכנס מלצר לתחום המסעדנות במסעדת פפה, שעד היום הוא שותף בה. בזמנו היה שם רק ברז בירה אחד ולאט לאט הוא הכניס למקום עוד עשרות סוגי בירות. אחרי שנתיים במסעדה, מלצר החליט שהוא רוצה ללמוד לבשל בירה ולאחר קורס זריז הוא החל לבשל במסעדה בלילות. במהלך היום, בסרוויס, הוא חילק טעימות בחינם ללקוחות המסעדה וכך שיפר את הטעם עוד ועוד לפי הביקורות שקיבל, עד שב-2018 הוא השלים את המתכון לבירה מלצר שכל כך רצה לייצר בעצמו.
"כיום בירה מלצר היא לא מותג-על, אבל זה בדיוק מתאים למידות שלנו - בירה טובה שקולעת לסגנון שאנשים אוהבים ומתחברים אליה", הוא מספר. לפני כחודש, מלצר השלים את השלב הבא בחלום שלו ופתח בית בירה עבור הבירה שלו וגם עבור בירות נוספות אחרות.
האבא מארח, הגיס טבח, האחיינים מנקים
כשתכנסו לבית הבירה של מלצר (שדרות בן גוריון 4 ראשון לציון), לא תוכלו להישאר אדישים למה שקורה מסביבכם - מעבר למגוון הבירות הענק, המקום הוא חוויה בפני עצמה: האוסף של מלצר פרוס מכל עבר, ולאן שלא תסתכלו תראו מיתוג כלשהו של בירה, ממנורות שעשויות מבקבוקי בירה ועד שלטים, כוסות ותחתיות. אשתו של מלצר, נגה, היא מעצבת גרפית במקצועה ועזרה לו לעצב את המקום שיהיה נעים לעין.
אז מה בתפריט? בירה, והרבה: לאגר וינאי מדנמרק, בירה עם שיבולת שועל מסלובניה, בירה בגרסת נייטרו שצריך לשקשק את הפחית לפני שהיא נמזגת כדי לקבל אפקט של שלוש שכבות, בירה שמושרת עם תפוזי דם וגם בירה עם ליצ'י וליים. לצד כל הטעמים המיוחדים יש גם בירות שלדברי מלצר נבחרו בגלל "עיצוב מדהים שמצטלם טוב ויפה לעין". בנוסף לאלה מוגשת כאן גם בירה מלצר על כל סוגיה וטעמיה, כולל טעם חדש שנכנס לתפריט ממש בשבוע שעבר.
מעבר למגוון הבירות הגדול, גולת הכותרת היא חמישה סוגי בירה שמלצר מייבא בייבוא אישי: "לא כולם מספיק משוגעים או מטומטמים כמוני בשביל לקנות משטחי חביות מחו"ל וזה מה שאנחנו עושים, לכן יש נישה קטנה של 10-15 אחוז מהתפריט שמורכב מבירות אקסטרימיות יותר".
על גזרת האוכל אחראי הגיס של מלצר, פרנקו אמירטי - שף ממוצא איטלקי שהיה הבעלים של מסעדות במנהטן, והוא זה שמנהל את תחום הקולינריה במקום, המשלבת בין מטבח איטלקי לאוכל ברים קלאסי.
למה בעצם צריך כל כך הרבה בירות?
מלצר: "קודם כל אני לא קונה סטוקים, אם נגמרה לי הבירה אני פשוט מוחק ודבר נוסף - אם בן אדם יאהב את המקום, בכל פעם שהוא יגיע לפה יהיה לו משהו חדש לנסות והוא לא ישתעמם. זאת האג'נדה".
כאמור, כל בירה בבר יוצאת עם התחתית והכוס שלה, ויש באוסף גם תחתיות נדירות ממדינות כמו גינאה המשוונית, מיקרונזיה, מצרים ומדינות זניחות באפריקה. "זה לא משנה אם היא מדנמרק, יפן, אנגליה, הכל ממותג אחד לאחד על התחתית", מספר מלצר. "על הכוסות אני לא מתפשר, אבל מבחינת תחתיות אני יותר גמיש - אם יש מחסור בתחתיות, יצרתי תחתית מתנצלת שכתוב עליה 'סורי, זמנית אין לנו תחתית תואמת לבירה שהזמנת, איתך הסליחה'. אין לי בעיה שיצחקו עליי, בשורה התחתונה אין אדם אחד שמקבל את התחתית הזאת ולא מצלם אותה ומעביר למישהו".
מעבר לאוסף הבירות, הבאת גם את כל המשפחה שתעבוד איתך.
"זה לא בית עסק רגיל אלא באמת משהו של פעם - המשפחה מתפעלת את המקום, המשפחה מארחת, האבא מארח בכניסה ומושיב את האנשים ואחותי מסתובבת בין השולחנות ודואגת שלכולם יהיה בסדר, גיסי אחראי על כל הקולינריה, האחיינים עובדים פה בתור מנקים והאישה ששעיצבה את המקום ותלתה איתי פה כל פיסה בעסק. הכול פה מתנהל ביחד וזה מדהים מבחינתי".
הפסקול הוא שירים משנות ה-60 שמתנגנים ברקע. בית הבירה עדיין בתקופת בהרצה, אבל בהמשך צפויות להיות בו סדנאות בירה, הרצאות על הבר ופעילויות נוספות.
צפו בביקור שלנו בבית הבירה של מלצר בסרטון בראש הכתבה
