בסוף השנה צפויה בריטניה להשלים את פרישתה מהאיחוד האירופי במסגרת הברקזיט. הבריטים טוענים שאינם זקוקים לחברויות במועדונים שונים כדי להציג לעולם את המורשת שלהם. והם צודקים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בריטניה היא ערש של מסורת היסטורית, תרבותית ואפילו קולינרית גדולה. טיול בלונדון לא יהיה שווה אם לא ביקרתם באתרים ה"בריטיים" ביותר, אלה שמתגאים בעבר וזוקפים את הקומה הבריטית. הישרדותם של כמה מהם היא בגדר נס: מי היה מעלה בדעתו שפאב בלונדון ישרוד 200 שנה, שמחוץ למסעדת הפיש אנד צ'יפס הטובה בעיר ישתרכו תורים ארוכים גם 60 שנה אחרי שנפתחה, או שתוכלו ללגום תה מנחה בשולחן ליד קייט מידלטון?
אמרתם בריטניה, אמרתם פאב. המילה "פאב" מורכבת מהמילים "פאבליק האוס" (בית ציבורי) - מקום המפגש השכונתי שבו גברים ונשים היו מורידים פיינטים כבר בשעות הצהריים המוקדמות ומדסקסים על ענייני השעה. בקומתו העליונה שכנו גם בתי הארחה עם חדרים ללילה, שאיפשרו למעשה לא לצאת מהפאב במשך כל היממה.
אם תיכנסו למשל לפאב The Grenadier ותאזינו בקשב רב, תוכלו לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה. המהדרין אף טוענים שעוד אפשר לשמוע את רחש רוחות הרפאים המסתתרות בין כתליו. המקום שימש כחדר אוכל של פלוגת חיל רגלים ובשנת 1818 הפך לפאב. מספרים שהדוכס הראשון מוולינגטון, אחד המצביאים הבריטים הגדולים ביותר שאף כיהן כראש הממשלה, נהג לבוא לכאן, להוריד פיינט ולנשנש חטיפים.
הפאב נקרא כך על שם אגדה אורבנית המסרבת לדעוך ולפיה סדריק, אחד החיילים שנהגו לפקוד אותו (גרנדיר הוא חייל חי"ר חמוש ברימוני יד) רימה את חבריו במשחק קלפים והוכה על ידם על מוות. מאז ועד היום נוהגים המבקרים לתלות שטרות כסף על תקרת המקום כדי לסייע לסדריק לשלם את חובו. אתם מוזמנים לתלות שטר כסף - גם שטרות של שקלים הולכים - ללגום בירה מהחבית (בקבוק זה לחלשים) ולקוות לגאולתו של סדריק האומלל.
The Grenadier, 18 Wilton Row Belgravia
פאב נוסף מלא אופי, היסטוריה וארומה בריטית הוא "הכלב והברווז" (The Dog and Duck). הוא נוסד בתקופה הוויקטוריאנית, עבר גלגולים רבים (הפאב הנוכחי עומד על תילו ברציפות מ־1897) ונחשב לאתר מורשת מוגן. מיקומו של הפאב, בסוהו, הוביל אליו שורה של ידוענים, ובהם ג'ורג' אורוול, כריס מרטין ומדונה.
The Dog and Duck, 18 Bateman Street
אם חפצה נפשכם בפאבים עתיקים במיוחד, סורו לאזור הוברן. אחד מהם הוא Cittie of Yorke, ששורשיו מגיעים עד שנת 1430. על חורבותיו נבנה הפאב הנוכחי שהוא צעיר מאוד - רק בן 100 שנה. המקום עמוס בחביות ענק ונחשב לאחד הפאבים הטובים ביותר בבריטניה לשתות בהם בירה מהחבית. החדר האחורי מרהיב ביופיו ויש בר ארוך, תאי ישיבה אינטימיים וריהוט עתיק. מומלץ להזמין גם אוכל מהתפריט, שנשען על מאכלי פאבים מאוד בריטיים כמו פיש אנד צ’יפס, פאי רועים ומחית אפונה.
Cittie of Yorke, 22 High Holborn
ישנם בלונדון גם אנשים המעדיפים להפנות גב לעבר ולהביט לעתיד. אלה חוגגים את הפופולריות הגואה של מוסד הגסטרו־פאב, שהפך טרנדי מאוד בעשור האחרון. לוקחים פאב, מוסיפים לו מטבח עילי עם שף מחונן, ומתקבלת תוצאה משובבת עיניים וקיבה. מסעדות רבות שנסגרו בלונדון בשנים האחרונות פינו את מקומן לגסטרו־פאבים, שמציעים אוכל משודרג ביחס למזון הבסיסי שנהוג להגיש בפאבים.
אחד הגסטרו־פאבים השווים של לונדון נמצא בשכונת המפסטד ונקרא The Stag. זהו פאב דו־קומתי רחב ידיים, עם מוזיקה טובה, ובחצרו מתכנסים מה שנהוג לכנות בלונדון "קהל פוש" - קהל של אנשים יפים, משכילים ומפונפנים, שמדברים אנגלית בדיקציה מושלמת. אם תגיעו לפאב הזה ביום ראשון בצהריים תוכלו ליהנות ממוסד בריטי נוסף - "סאנדיי רוסט". מדובר בארוחה הכוללת בשרים צלויים ולצידם ירקות ותפוחי אדמה, יורקשייר פודינג ורוטב. הבריטים מעולפים על הסאנדיי רוסט שלהם, שכן מדובר בארוחה דשנה שבסופה אפשר לשוב הביתה ולנמנם. המומחים אף טוענים כי לסאנדיי רוסט סגולת מרפא ראשונה במעלה: היא מסייעת להיפטר מהנגאובר אחרי לילה של שתייה.
הרוסט של The Stag כולל אפשרויות בשריות רבות (כמו בטן חזיר, עוף שלם צלוי ממחוז נורפוק או סטייק ריב־איי סקוטי) והן מוגשות עם שלל תוספות במחיר סביר למדי (16־18 ליש"ט לאדם). יש גם גרסה לצמחונים. את הארוחה תורידו עם פיינט של בירה מהחבית מהמבחר המסחרר שיש לפאב להציע. רצוי להזמין מקומות מראש.
The Stag, 67 Fleet Road
אם יש מקום אחד שאתם צריכים לאכול בו לפני המוות זה Wolseley שברחוב פיקדילי, לא רחוק מארמון בקינגהאם. הבניין נוסד לפני 100 שנה כאולם תצוגה של מכוניות יוקרתיות, הפך להיות בנק, וב־2003 נרכש על ידי המסעדנים כריס קורבין וג'רמי קינג. הם שימרו את העיצוב האימפריאליסטי הדרמטי של המקום, הותירו את שעוני הענק של הבנק על כנם, קירצפו את הרצפה המעוטרת בצורות גיאומטריות ויצקו במקום ניחוח בריטי עם אלגנטיות אירופית. היום הוולסלי מגיש ארוחות בוקר יוקרתיות, שלושה סוגי תה מנחה, וארוחות צהריים וערב אלגנטיות. אם יתמזל מזלכם, תוכלו לסעוד לא הרחק משולחנה של לקוחה נאמנה במיוחד, המלכה אליזבת, שמגיעה למסעדה לפחות פעם בחודש, לעתים בלוויית בנות משפחת המלוכה האחרות.
The Wolseley, 160 Piccadilly Street
המשקה הבריטי המפורסם, ג'ין, חוגג בשנים האחרונות קאמבק מפואר והפך לדרינק החובה של כל בליין מתחיל, פשניסטה מתקדמת ואבירי מסדר ההימנעות מגלוטן (ביי, בירה). לונדון משופעת במקומות לשתות בהם ג'ין. אבל אם התמסרתם לחיקו של המנדט הבריטי, סורו למועדון הג'ין של לונדון, או בשמו הלועזי: The London Gin Club. הבר הנעים, שנקרא גם The Star, הוקם בסוהו לפני שמונה שנים. התפריט כולל שלל קוקטיילים על בסיס ג'ין ואפשר לבחור מתוך מבחר כמעט לא ייאמן של 350 סוגי ג'ין. כל אחד מהם נדגם על ידי המיקסולוגים של המקום וזוכה לביקורות באתר האינטרנט של הבר. אם אתם לא יודעים מהו הג'ין המתאים עבורכם, הברמנים יתחקרו אתכם בשלל שאלות וישמחו לרקוח עבורכם את הקוקטייל הטוב ביותר. בסופי שבוע מתקיימים כאן טעימות ואפילו שיעורים להכנת ג'ין. ולטובת אלו שנשארו בארץ: אפשר לרכוש כאן מתנות, גם הן על טהרת הג'ין. שווה!
The London Gin Club (The Star), 22 Great Chapel Street
מלון קורינתיה נחשב אולי למלון הכי "בריטי" בבריטניה. הוא יושב בבניין שהיה שייך למשרד החוץ הבריטי, ואילו הקירות היו יודעים לדבר, הם היו מספרים ודאי על מזימות בינלאומיות שנרקחו כאן. במלחמת העולם השנייה הוא שימש כמשרדי החירום של הממשלה הבריטית ולאחר מכן איכלס מלון בשם "מטרופול". בשנת 2007 הוחלט למכור את המבנה כדי לאזן במעט את הגירעון בתקציב משרד החוץ הבריטי, ו־130 מיליון ליש"ט מאוחר יותר נרכש המבנה על ידי משקיעים שהחליטו להפוך אותו למלון פאר אריסטוקרטי בן 294 חדרים.
בחלל המלון נפתחה המסעדה Kerridge's Bar & Grill של השף עטור כוכבי המישלן טום קרידג'. לצד המסעדה היוקרתית (הזמינו מקום לפחות שבועיים מראש) פועל גם בר יין עמוס שנדלירים וריהוט עץ כבד, עם פסנתרן ואווירה בוהמיינית. החדר הזול ביותר במלון עולה 365 ליש"ט ללילה. הסוויטה היקרה ביותר - 24 אלף ליש"ט. החסכנים יכולים להתנחם בתה מנחה, הכולל שלושה מגשים מלאי כריכונים ותופינים, ב־55 ליש"ט.
שתיים מהפרזנטוריות המפורסמות ביותר של המלון הן המלכה אליזבת והדוכסית קייט מידלטון, שנוהגות להגיע לכאן לתה מנחה מלווה בסקונס עם קרם פרש ואבקת מלוכה. היזהרו לא לצלם אותן כשהן סועדות - מנהלי המלון יעירו לכם בנימוס אך בתקיפות כי הדבר אסור. מניסיון.
Corinthia Hotel, Whitehall Place
אחד המוסדות הבריטיים הידועים הוא תה המנחה - טקס בן שעתיים שבמהלכו לוגמים תה ואוכלים תקרובת עשירה המוגשת על מגשי קומות. יש כללים ברורים: אסור לשוחח על דת או על פוליטיקה, אפילו לא על הברקזיט; את התה יש ללגום בזמן שאוכלים כריכונים, אחר כך סקונס עם קרם פרש וריבה ורק בסוף - תופינים מתוקים. קצרה היריעה מלפרט את המקומות המגישים תה מנחה, אז נסתפק בטובים.
תה המנחה של מלון בראונס הוא מוסד בפני עצמו. הכריכים כוללים חומרי גלם מעניינים עם טוויסט ומגש התופינים כולל את השוקולדים הטובים ביותר בלונדון (יש גם עוגות, לא לדאוג). אפשר ואף רצוי להזמין את תפריט תה המנחה הכולל גם משקה אלכוהולי לבחירה - ג'ין וטוניק או שמפניה. המחיר ידידותי למדי: 18 ליש"ט לאדם, או 26 ליש"ט עם משקה.
Albemarle St, Mayfair
לונדון היא כור ההיתוך הגדול בעולם והיה זה בלתי נמנע שמהגרים שונים יציגו לעולם תה מנחה בסגנון שלהם. במסעדת "קאיה" שבמלון "נד" מציעים תה מנחה משובח על טהרת המטבח היפני. את התה האנגלי אפשר להמיר בתה יפני או תה אסיאתי מעושן (מומלץ מאוד). את הכריכים הבריטיים מחליפים כדורי אורז יפני ממולאים בסלמון נא, וכן סלט אצות, רול סושי ונתחי סשימי משובחים הנמסים בפה. גם העוגות המוכרות עברו תרגום ליפנית: עוגת היער השחור הפכה ליער הירוק, עם מלית עשויה מאצ'ה, ואת רולדת השוקולד הרגילה מחליפה רולדה במילוי שומשום. אפילו הסקונס פינו את מקומם ללחמניות באן אווריריות מעוטרות בגנאש תות שדה.
המחיר: 30 ליש"ט לאדם, כולל קידה יפנית.
Kaia, The Ned, 27 Poultry
למרות התדמית השייקספירית המעודנת, גם הבריטים יודעים לעשות שוק. ואין הכוונה לבורו מרקט המוכר או לקמדן מרקט המתויר לעייפה, אלא לשני שווקים שווים במיוחד בשורדיץ', השכונה המוצלחת ביותר בלונדון.
בימי שבת מתקיים שוק האוכל המשובח של Broadway Market, אחד מעורקי ההיפסטרים הכי שוקקי חיים. עשרות דוכני מזון מציעים תוצרת מקומית ואורגנית, מאכלים בריטיים ושלל מתוקים. בקצה השוק תוכלו למצוא גם בגדי וינטג' ותקליטים יד שנייה.
לא הרחק משם מתקיים בימי ראשון שוק הפרחים של Columbia Road. הרחוב עצמו נראה כמו סט של סרט אנגלי תקופתי, עם בניינים נמוכים מהתקופה הוויקטוריאנית, דלתות צבעוניות וחנויות וינטג’ וחפצי אמנות. אם אתם רוצים לסעוד אוכל בריטי מודרני, סורו למסעדת Brawn (אחרי שהזמנתם מקום מראש!). בימי ראשון בצהריים מגיעים לכאן שעשרות בסטיונרים ממחוז אסקס עם התוצרת המשובחת ביותר - עציצים, פרחים, צמחים וחפצי נוי. גם אם לא קונים כלום, זוהי חוויה לעיניים ולאוזניים. בשתיים וחצי בצהריים, כשעה וחצי לפני סגירת השוק, מורידים הרוכלים את מחירי הפרחים והצמחים ומתחרים ביניהם, בצעקות במבטא קוקני, על תשומת הלב של מאות המבקרים.
הניסיון להכתיר מקום אחד כפיש אנד צ'יפס המשובח ביותר בעיר ייתקל בוויכוחים קשים, אבל אחד הטוענים לכתר הוא "פופיז" הוותיק. המייסד, פאט "פופ" ניולנד, החל את דרכו בעסקי הפיש אנד צ'יפס כבר בגיל 11. עשור מאוחר יותר הוא פתח את המסעדה, שמגישה את עם מגוון דגים. כל המנות מוגשות עם מקלוני צ'יפס בשרניים, מחית אפונה ורוטב טרטר. למסעדה סניפים גם בקמדן ובסוהו, אבל הסניף המקורי, ליד שוק ספיטלפילד המקורה, הוא המוצלח ביותר.
8־6 Poppies, Hanbury Street
מול "פופיז" שוכן אחד הפאבים המפורסמים ביותר בממלכה - The Ten Bells. הוא קיים כבר יותר מ־300 שנה ונודע בין היתר כמקום שבו בילתה אחת מקורבנותיו של ג'ק המרטש לפני שנרצחה על ידו ברחוב הסמוך. מומלץ שלא להסתפק בביקור בפאב אלא גם לערוך סיור מרתק בשכונה בעקבותיו של הרוצח הסדרתי המפורסם. במהלך הסיור מנסים המדריכים לשפוך אור על אחת התעלומות הגדולות ביותר: מי היה ג'ק המרטש?
Jack the Ripper Tour
