אומרים שאם תהיה אפוקליפסה, הג'וקים ישרדו וישלטו בעולם, ימלאו את הרחובות. באפוקליפסה הנוכחית מי שהוכיח יכולת הישרדות הם דווקא בני אדם שיודעים לרכוב על קורקינט. כשכולם ננעלו בבית מול ברסי, שליחי וולט דהרו בכבישים הריקים בחולצה כחולה ותיק־צידנית מרובע בדרך לעוד רעב מרוצה. אם לפני הקורונה הולך רגל תל־אביבי ממוצע כמעט נדרס פעם ביום על ידי שליח של וולט ונהג ממוצע בעיר כמעט דרס פעם ביום שליח כזה, בזמן הסגר וההגבלות עובדי החברה הפכו לגיבורי התקופה. ממים באינטרנט הציעו שב־18:00 בערב נצא אל המרפסת למחוא גם להם כפיים.
מנכ"ל וולט ישראל אמרי גלאי מודה שלא היה לו מושג כמה הקורונה תהפוך להזדמנות בשבילם. "הממשלה אמרה שהיא הולכת לסגור את משלוחי האוכל, אז התכוננו ואז זה לא קרה. פתאום הגדילה הייתה מאוד מהירה, עשרות אחוזים".
כתבות נוספות למנויים:
גלאי, כולה בן 31 - מבוגר בשנה ממנכ"ל וולט העולמי - גדל בתל־אביב, ומתגורר בה היום עם אשתו. מזמין בוולט בעיקר דברים עם בצק. "אוהב אבולעפיה, פיצות, פסטות. מזמין שלוש־ארבע פעמים בשבוע. דווקא בקורונה הזמנתי פחות, כי אשתי בחל"ת אז היא מבשלת יותר".
ב־2018, רגע לפני שהביא ארצה את בשורת וולט, גלאי הפעיל כאן מיזם סיני של אופניים שיתופיים בשם OFO. "בתוך כמה חודשים הם פשטו את הרגל. עכשיו, מדובר בחברה סינית, אין יותר מדי אתיקה או רגשות, פשוט הודיעו לי שממחר אין לנו עבודה, בהצלחה". גלאי רצה לדאוג לצוות שגייס, ואם אפשר, להמשיך לעבוד יחד. "חשבתי שהכי קל יהיה לשכנע חברה מחו"ל לפתוח כאן סניף, ואז יהיה לה צוות מוכן. ואז חשבתי איזה תחומים בישראל עדיין לא יעילים כמו גט (טקסי), כמו אובר. הבנתי שבלונדון למשל את רואה שליחי אוכל בכל מקום, ובארץ זה עדיין להתקשר למסעדה, לחכות 90 דקות. רוב השירותים החדשים שנכנסים לישראל באי־קומרס, באפליקציות, תופסים ממש מהר. כשעבדתי באייר בי־אנד־בי, ישראל הייתה אחת המדינות שהשירות הזה התפשט בהן בצורה הכי מהירה. הבנתי שזה יהיה אותו דבר גם בוולט. עשינו שיעורי בית, פנינו אליהם, וולט הייתה אז חברה קטנה ומשפחתית, ותוך שלושה שבועות חתמנו על המסמכים".
כשחברת וולט מפינלנד נכנסה לישראל, זמן המתנה למשלוח עמד על כשעה וחצי בממוצע. וולט קיצרה אותו לחצי שעה. בנוסף, אנשים התחילו להזמין מנה ראשונה מפה וקינוח משם לאותה ארוחה, והיא הפכה ללהיט תל־אביבי שהתפרסם בכל המדינה. היום עובדים בחברה 3,000 שליחים, בעיקר במרכז הארץ. 600 מהם גויסו בימי הקורונה. עוד כ־10,000 מחכים ברשימת המתנה. במטה החברה עובדים 160 איש, 45 מהם גויסו בקורונה. החברה הפכה לספקית פרנסה בתקופה שבה רבים מאבדים את עבודתם או מוצאים לחל"ת בעל כורחם. היא גם הפכה את חייהם של רבים לנוחים יותר, והתרחבה והחלה לשלח גם מוצרי פארם מרשת be ומוצרי מכולת מ־yellow.
גלאי בכלל חשב על קריירה של ביטחוניסט. אחרי השירות ביחידה מובחרת של המשטרה הלך ללמוד קרימינולוגיה ופסיכולוגיה בבר־אילן. אחר כך הבין שזה לא בשבילו. "התראיינתי לבנקים, סטארט־אפים, אף אחד לא הסכים לקבל אותי. הייתי ילד אבוד, חוץ מהשירות הצבאי ועבודה כשליח בדומינו’ס, לא היה לי מה להציע, לא היו לי כישורים מיוחדים. בסוף בדומינו’ס הציעו לי לנהל סניף וחזרתי, אבל הבנתי שגם זה לא בשבילי. מישהו נתן לי צ'אנס במשרד פרסום, עשיתי עבודה טובה והתקדמתי. בסוף צריך שמישהו אחד ייתן לך הזדמנות".
עכשיו אתה האחד הזה?
"תראי, במיוחד בתקופה הזאת אנחנו מקבלים הרבה קורות חיים. הרבה כותבים, 'אני רק צריך שתיתנו לי צ'אנס', וזה ישר פותח לי את העיניים. האופי, המוטיבציה הם הרבה יותר חשובים מתואר, ואני אומר את זה כאדם עם תואר שני".
אגב, כמה הרווחת בדומינו’ס?
"עם טיפים, 50 שקל לשעה. זה היה לפני עשור, אבל זה היה לא רע".
גם עכשיו גלאי עושה לפחות פעם בחודש משמרת כשליח, ופעם בשבוע נותן משמרת בשירות הלקוחות. "כיף לי לדבר עם לקוחות", הוא אומר. "אני גם אלוף הגיפים בשירות לקוחות בצ'אט, אנשים מרגישים כאילו הם מדברים עם חבר, בלי בוטים. היום בפיק צהריים, למשל, קיבלנו פנייה מלקוחה שעובדת ממש בקצה של יפו. היא כתבה שאנחנו לא עושים לשם משלוחים וחבל, כי יש שם הרבה עובדים שהיו שמחים להזמין אוכל. חצי שעה אחרי זה כבר עשינו שינויים באפליקציה ומי שעובד שם יכול להזמין".
ומה קורה כשאתה עושה שליחויות?
"יוצא לי לראות את הבעלים של המסעדה, ואז זה מצחיק. פעם אפילו שאלו אותי אם חסרים לנו שליחים, ומה פתאום המנכ"ל עושה את זה. יש תמיד את המבוכה כשנותנים לי טיפ. לא נעים לי לקחת, אבל זה מוזר ללקוח אם אני לא לוקח. אבל ככה אני לומד דברים. ככה למשל הבנתי שכשעושים משלוחים בחושך האפליקציה מאוד בוהקת בעיניים והסוללה נגמרת יותר מהר, אז פיתחנו גרסת לילה, או שיש מסעדות שמתייחסות לא יפה לשליחים".
זו הבעיה הקטנה שלו בקשר למסעדות. בימי הקורונה וולט עלתה על המוקד בגלל גובה העמלות שהיא גובה ממסעדנים: 27 אחוז, לצד דמי משלוח מהלקוח, החל מעשרה שקלים ומעלה, בהתאם למרחק. המסעדנים טענו שזה סכום גבוה מדי ויצאו במחאה שהתגברה בעקבות מכת המוות שניחתה על הענף עם האיסור על פתיחת מסעדות לסועדים. בתחילת אפריל פנה ח"כ רם בן ברק לשר הכלכלה היוצא אלי כהן, ודרש כי יגביל את עמלת המשלוחים בתקופה זו ל־15 אחוז. השף חיים כהן תקף בחריפות את החברה: "המדיניות של וולט מייקרת את המנות", הכריז. "זה מעגל דמים, משום שהמסעדות שעובדות עם וולט מפסידות כסף אבל נשארות, כי הן רוצות את התזרים". וולט בתגובה לא הורידה את העמלה, אלא שכרה משרד לובינג, ופתחה בתוכנית סיוע כלכלי למסעדות ולשליחים.
אתם מנצלים את הקורונה? המסעדות גם ככה עם חבל תלייה על הצוואר.
"27 אחוז באמת שאנחנו לוקחים ממסעדנים נשמע מאוד גבוה, אבל להעסיק שליח יעלה לך יותר. בפועל, אחוזי הרווחיות של וולט עדיין נמוכים מאוד, שניים־ארבעה אחוזים, תלוי בהזמנה, אנחנו לא צוחקים כל הדרך אל הבנק. הדרישה של המסעדנים שנוריד ל־15 אחוז עמלה - אין לנו זכות קיום ככה".
בו־בזמן, הוא מבין את המסעדנים. "עד הקורונה המשלוחים היו 20 אחוז מההכנסות שלהם, פתאום הם 100 אחוז, אז הוספת 27 אחוז לעלויות וזה שבר את המודל. כשהיית רגיל להרוויח סכום מסוים, ועכשיו האדמה נשמטת לך מתחת לרגליים והממשלה לא עוזרת, אתה מנסה לצעוק מכל הגגות 'תעזרו לי'. הפנייה אלינו להנחה, הגיונית, אבל אנחנו לא בנינו את החברה שלנו לקורונה. כשראינו שיש גידול בהזמנות ובמכירות - ואנחנו לא רוצים להיות חברה שמרוויחה ממשבר - רצינו להחזיר את הרווח הלא־צפוי הזה חזרה לשוק. יצאנו עם תוכנית מענקים לכל מסעדה. משהו שלדעתי היה צריך להגיע מסיוע ממשלתי ולא מחברת משלוחים פרטית".
תוכנית הסיוע פונה למסעדות קטנות, כאלה שיש להן פחות מחמישה סניפים. על כל הזמנה, וולט נתנה למסעדה חמישה שקלים, בסכום מצטבר של עד 10,000 שקלים. גלאי אומר שהתוכנית עלתה להם כמה מיליונים, ושגם לשליחים שנכנסו לבידוד הם עזרו. "חשבנו, איך שליח כזה מתפרנס? עשינו תוכנית סיוע פיננסי לשליחים, עד 2,240 שקלים לכל שליח. גם התוכנית הזאת עלתה לנו כמה מיליונים".
ועדיין, חיים כהן אמר "מעגל דמים".
"כל אחד והאינטרסים שלו, אבל בסוף יש המון אלטרנטיבות לוולט: יש עוד חברות שעושות משלוחים, אפשר לעשות מערך משלוחים עצמאי, לחיים כהן יש אחד. הקריאות האלה הגיעו ממסעדנים שלא עובדים איתנו או שלא מבינים את המתמטיקה של להעסיק שליחים".
אז מה זה, קמפיין נגדכם?
"יכול להיות, אבל עובדתית, מאז רק הצטרפו אלינו עוד מסעדות. חברות אחרות משלמות שוטף פלוס, ואנחנו משלמים למסעדות עכשיו פעמיים בשבוע והיחידים שעשו תוכנית מענקים. זה קצת לא פייר שהוציאו את זה עלינו. אנחנו לא יכולים להוריד אחוזים, אנחנו צריכים לשלם גם לשליחים, לעובדים בשירות לקוחות, לשרתים. אולי זה חלק ממעגל החיים של חברה: כשנכנסנו, היינו החברה הקטנה והחמודה מפינלנד, האנדרדוג שמסעדנים אוהבים אותה, ופתאום כשהחברה הצליחה, יותר מעניין להתייחס אליה באופן שלילי. אבל שום דבר לא השתנה, העמלות שלנו זהות מהיום הראשון. יש איתנו 800 מסעדות, ובכל השנה וחצי האחרונות עזבה אותנו רק מסעדה אחת. אני מתפלל ושמח שיפתחו את המסעדות כמה שיותר מהר".
למה? אנשים ייצאו ויזמינו פחות.
"אם למסעדות לא טוב, לנו זה לא טוב".
למעשה בתקופה הקורונה המסעדות הפכו למעין מטבחי משלוחים. גם כשהן ייפתחו תיכף שוב, אנשים כבר התרגלו לקבל הכל עד הבית ומהר. "להזמין אוכל הביתה זה סוגר פינה, נחמד כבילוי אם חברים באים לראות ריאליטי, אבל זה אף פעם לא יחליף את החוויה של להתלבש יפה וללכת למסעדה, להסתכל בתפריט, להזמין יין. אבל השוק הולך למיתון אז אני חושב שנראה ירידה בהזמנות למשך כמה חודשים, אולי מעל שנה".
כבר עכשיו החברה מדווחת על ירידה במשלוחים, אבל גלאי מאמין שהשינויים בהרגלי הצריכה ימשיכו גם להיות לטובתם. "אנשים גילו שלהזמין אוכל זה נוח ושימושי, במיוחד אוכלוסיות שלא חשבנו שישתמשו בזה. ההורים שלי למשל תמיד מבשלים או שהם יוצאים החוצה, ולראשונה הזמינו דרך אפליקציה, והם ימשיכו להשתמש בשירותים האלה.
"חוץ מזה, יש כאן את הניסוי הכי גדול שהיה אי פעם לניהול והפעלה של מטבחי משלוחים. אני מאמין שאחרי שנעבור את התקופה הזאת, נראה יזמויות חדשות של מסעדות שנפתחו רק למשלוחים. נכון, זו תקופה לא קלה, אבל הם למדו מזה. אני לא רוצה לדבר על מסעדנים ספציפיים, אבל אני רואה איך כאלה שהאכילו מאות סועדים ביום במקום, כבר מחפשים נכסים ליום של אחרי, למסעדת משלוחים. הם לאו דווקא יסגרו את המקום הקיים אלא יפתחו מקום נוסף".
6 צפייה בגלריה
מסעדה סגורה. ''מאמין שאחרי התקופה הזו נראה יזמות - מסעדות רק למשלוחים''
(צילום: ניצן דרור)
מי ישרוד את המשבר הנוכחי?
"מי שיותר בסכנה הן המסעדות עם השירות המלא, ישיבה במקום, יין, אינטימיות, שזקוקות ל־100 אחוזי תפוסה. הפאסט־פוד, המזללות, ההמבורגריות, יהיו הראשונות להתאושש. אורך חיים של מסעדה הוא מאוד נמוך, לא רק בישראל, בכל העולם. המסעדות הוותיקות שעברו את השנים הראשונות, שהן הכי קשות במסעדה, ישרדו".
כמה הרווחתם בקורונה?
"אנחנו עדיין לא חברה רווחית, אנחנו משקיעים הרבה כסף בלהחזיק את השירות ולפתח אותו. אולי הדיון הוא לא כמה הגדלנו את הרווחים, אלא כמה צימצמנו את ההפסדים. בגלל התוכנית סיוע למסעדות ולשליחים, דווקא אם הקורונה לא הייתה קורית, היינו מפסידים פחות כסף. אני מקווה שבטווח הארוך, בגלל האימוץ המהיר של השירות והפנייה לאוכלוסיות חדשות, ייצא לנו משהו חיובי מכל התקופה הזאת".
אתה מבין שמי שיקרא את זה עכשיו לא יאמין לך.
"בסדר", גלאי צוחק, "אני אומר את האמת. גם אמזון לא הרוויחו כסף כמעט 20 שנה כי הם השקיעו בצמיחה, זה החיים".
מודל ההעסקה של השליחים בוולט מבוסס על גיג אקונומי, או בשמה העברי, כלכלת החלטורה. העובדים הם פרילנסרים, שעובדים כשנוח להם, ומתוגמלים לפי שעה. את כלי התחבורה הנדרשים - מאופניים רגילים או חשמליים דרך קורקינטים וגם אופנועים - הם צריכים להביא איתם מהבית. בשביל חלקם זו הכנסה במשרה מלאה, בשביל אחרים, זו אחלה הכנסה מהצד, עבודת סטודנטים מהחלומות, למשל. אבל העובדים לא מקבלים תנאים סוציאליים בסיסיים, וכבר נשמעו טענות שזו מעין ''עבדות מודרנית''.
לא תנאי העסקה אידיאליים.
"הדרישות להיות שליח לא מאוד גבוהות - אנחנו מחפשים אנשים שירותיים, מקצועיים, אדיבים - זה מאפשר לאנשים שלא תמיד קל להם להשיג עבודה, לעבוד איתנו. בישראל עצמאים מחויבים לעשות את ההפרשות האלה, ולכן אנחנו גם משלמים סכומים גבוהים שיאפשרו להם להפריש. אנחנו עובדים עם חשבוניות, אז עובד שלנו לא יכול שלא להפריש את זה".
ככל שהכלכלה תלך יותר לגיג אקונומי, העובדים עלולים להיפגע בטווח הארוך.
"דווקא בגיג אקונומי אנחנו לא מבדילים יותר מדי האם העובד הוא גבר או אישה למשל, או ברמת ההשכלה. אצלנו, אם אין איזו בעיה גדולה וניכרת, נותנים צ'אנס שווה לכולם. אנשים עם מוגבלויות עובדים איתנו וגם פנסיונרים. אנשים באים לעבוד איתנו כי נוח להם שיש להם גמישות. בא לך לעבוד רק בסופי שבוע כי אתה סטודנט? אתה יכול. אתה רוצה לעבוד רק שעתיים? גם. כשאתה שכיר יש לך משמרות בשעות מוגדרות, ושליחים שכירים במסעדה יכולים גם לשטוף כלים ולעשות הכנות. אני חושב שזו הסיבה שברשימת ההמתנה שלנו יש 10,000 אנשים, ובחברות שעושות העסקה ישירה של שליחים, מתקשים לגייס עובדים".
אתה רואה את ישראל הולכת לגיג אקונומי בעוד תחומים?
"אני מעריך שהיום שמונה אחוזים מתושבי ישראל הם פרילנסרים. העולם אכן הולך לשם, אבל האם זה יגיע ל־50 אחוז? לא. אולי זה יעלה ל־12 אחוז. יש אנשים שהביטחון והקביעות מאוד חשובים להם, אבל מי שרוצה גמישות, זה פתרון קלאסי בשבילו. אני לא בטוח ששכירים קיבלו יחס יותר טוב בקורונה".
כמה מרוויח שליח של וולט?
"תלוי כמה שעות הוא עובד, באיזה שעות ובאיזה ימים, אבל בין 60 ל־80 שקל בשעה, בממוצע. אנחנו צריכים שכמות השליחים תתאים לכמות ההזמנות. אחרת לשליחים לא תהיה מספיק עבודה".
יש שליחים שמתלוננים שזה כבר ככה.
"בשבועיים האחרונים כמות המשלוחים ירדה בכעשרה אחוזים, מעגל האבטלה התחיל להשפיע. בהתחלה אנשים חשבו שהם יהיו בחל"ת שבועיים וזהו, והמשיכו עם אותם הרגלי צריכה, ועכשיו הם מבינים שהם לא יודעים מה יהיה ומצמצמים הוצאות. זה כמובן משפיע על השליחים. תמיד הייתה לנו רשימת המתנה עם כמה מאות שליחים, אבל פעם התור של מספר 500 ברשימה היה מגיע תוך כמה שבועות ועכשיו אנחנו לא רואים איך הם מצטרפים בכמה חודשים הקרובים. אנחנו לא רואים איך כמות המשלוחים תגדל, ומתחילים להרגיש איך השוק מגיב למשבר. זו גם אחת הסיבות שהודענו על סבב גיוס לא מתוכנן כדי שיהיה לנו ליום סגריר. אם הכלכלה הולכת להיחרב, עדיין יש לנו כסף בבנק שיוכל לשמור עלינו, על העובדים".
יש יותר ויותר שליחים כתומים של תן ביס ברחובות ליד הכחולים של וולט.
"כן, הם משתפרים, הם חייבים. אנחנו מסתכלים על המתחרים, אבל בשורה התחתונה חשוב לנו להתמקד בלתת את השירות הכי טוב. ההבדל? המסעדות שאנחנו מציעים, זמני המשלוח, שירות הלקוחות, השקיפות מול הלקוח. בסוף, זה הדברים הקטנים בחוויה".
בשבועיים האחרונים פעילות החברה התרחבה. אם בהתחלה היא פעלה רק בתל־אביב, רמת־גן, גבעתיים, בני־ברק, היום השליחים הכחולים דוהרים גם בראשון־לציון וגם באזור השרון: הרצליה, הוד־השרון, כפר־סבא, רעננה ורמת־השרון. השבוע עלתה גם חולון על המפה. "למרות שאין פה לאנשים הכנסה פנויה מאוד גבוהה, הישראלי הממוצע מזמין אוכל הרבה יותר פעמים בחודש מאשר השוודי הממוצע. זה נכון בישראל לא רק על תל־אביב, אנחנו רואים את זה גם באזור השרון, גם בראשון. באזור בני־ברק, ההזמנות ברובן הן מאזור העסקים בצהריים, לא מהקהילה החרדית. לרובם אין טלפונים חכמים, אבל כן יש מסעדות מיוחדות שמזמינים מהן מהאזור, אוכל יהודי, מאפיות וכו'".
המוצר שאנשים מזמינים הכי הרבה דרך האפליקציה? צ'יפס, כמובן. מאכל שמועד לכישלון מסוג רטיבות יתר במשלוח, ובכל זאת. הקטגוריה הכי נמכרת: המבורגרים. שיהיה משהו ליד הצ'יפס. "גם אוכל טבעוני זו קטגוריה חזקה", אומר גלאי. "וגלידה זה משהו בלתי מוסבר. אנחנו משלחים מעל טונה גלידה ביום. חשבנו שזה גימיק נחמד וזה התברר כטירוף. גם בחורף. היו הימים האלה השנה של גשם זלעפות, שיטפונות, ואנשים מזמינים גלידה. איך אתם לא מתביישים?", הוא צוחק.
אבל לא בכל מקום זה ככה. "ביוון, למשל, המוצר שאנשים מזמינים הכי הרבה דרך האפליקציה הוא קפה", הוא מספר. "אין כזה דבר להכין קפה בבית".
כשוולט נכנסה לתל־אביב, הבנתי עד כמה אנשים הם עצלנים.
"וואו, עצלנים ברמות לא הגיוניות (צוחק). אנשים מזמינים ברמה של 200 מטר מהבית. 'עשרה שקלים? לא נורא, שיביאו את זה עד אליי'. זה לא רק ישראלים, זה בכל העולם. אנשים מעריכים נוחות, וזה גם חוסך להם זמן. בישראל, אגב, אחוז הפניות לשירות הלקוחות הוא הכי גבוה בעולם מכל המדינות שוולט פועלת בהן. וזה לא בגלל שהשירות פה לא טוב. המסעדות פה טובות, גם המשלוחים, אבל הישראלי אוהב להתלונן".
מה עם הפריפריה? עכו? דימונה? שם לא רוצים להזמין אוכל?
"בטווח הארוך נגיע לכל הארץ. בסוף אנשים, לא משנה באיזה עיר, אוכלים חמש פעמים ביום. השנתיים הקרובות הן שנות ההתרחבות. אני לא אגיד שעפולה תהיה הבאה בתור, אבל נגיע גם לשם".
זה יוצר דימוי די אליטיסטי לוולט, כחברה תל־אביבית.
"זה עניין של משאבים. בכל עיר צריך למצוא 50־60 מסעדות הכי מתאימות ולגייס מעל 100 שליחים, ולבנות את זה בפלטפורמה שלנו: לצלם את כל המנות, להעלות לאתר, לגייס עובדים לשירות הלקוחות. לפתוח עיר חדשה זה מבצע צבאי לכל דבר, חודשים של התכוננות, אז אי־אפשר לעשות את כל המדינה בשבועיים. אנחנו מתחילים עם גוש דן ויוצאים החוצה. ירושלים, חיפה, באר־שבע, עפולה, חדרה, נהיה בכל מקום".
לא רק וולט ישראל גדלה. לפני כשנתיים, כשגלאי החל את דרכו בוולט, החברה התפרשה על כמה מדינות בודדות, היום היא ב־22 מדינות. באחרונה גלאי עצמו קודם ומונה לנהל את פעילות החברה בעוד 11 מדינות, בהן יוון, קפריסין, צ'כיה, הונגריה ועוד. "כמנהל אני יושב בישראל ולא במטה בפינלנד, ואני מאמין שככל שיעבור הזמן נהפוך למטה אזורי וישראל תשרת מדינות נוספות".
למה בעצם אתה לא עובר לעבוד מחו"ל? לא חולם על זה?
"לא, גרתי כמה שנים בניו־יורק ובברלין, וכשעבדתי באייר בי־אנד־בי טסתי כמעט כל שבועיים למדינה אחרת. אני מאוד שמח על האפשרות להיות בתפקיד גלובלי כשהבסיס שלי נשאר בתל־אביב. אני לא מחפש את ההזדמנות לשנות כתובת לחו"ל, אבל אני כן נהנה לתת גיחות למשרד של וולט במדינה אחרת, כל עוד זה בתדירות שפויה".
איך תיראה המסעדנות בעתיד?
"נראה יותר ויותר מסעדות הופכות למרכזי שילוח, אבל זה לא יבוא על חשבון ישיבה במסעדה, אלא על חשבון הבישול הביתי. תחשבי שאת גרה בתל־אביב ורוצה לבשל כי לא בא לך להוציא 50 שקל על הזמנה, אז תלכי ל־PM־AM שזה לא זול, תקני מוצרים, ועד שתחזרי, תבשלי ותנקי את הכלים, זה כמה שעות. כשאת מבשלת רק לעצמך או לעוד אדם, לא למשפחה גדולה, העלות כבר קרובה להזמנה. אני מאמין שבעוד 15 שנים, נניח, בישול יהיה כמו רכיבה על סוסים. פעם לאנשים היו סוסים כאמצעי תחבורה, והיום זו פעילות פנאי. בישול גם יהפוך רק לתחביב, לא פעולה כדי להזין את הגוף. כמו שרוב האנשים לא תופרים לעצמם בגדים כדי שיהיה להם מה ללבוש".
לסיכום, אחת ולתמיד: האם צריך להשאיר טיפ לשליח של וולט?
"(צוחק) אפשר לדון בזה הרבה מאוד זמן. החברה במקור מפינלנד, ובסקנדינביה מושג הטיפים ידוע לשמצה. מי שעובד במסעדות, נהגי מוניות, מקבלים שכר שעתי גבוה שכולל את הטיפ, אם היה כזה. באפליקציה של וולט אפילו לא הייתה אפשרות להשאיר טיפ. היה לנו ויכוח של שבועות מול ההנהלה עד שהצלחנו לשכנע אותם להוסיף את האפשרות.
"כשאנחנו מחשבים כמה השליחים מרוויחים אנחנו מכניסים גם את הטיפ, ממוצע של מי שנותן ומי שלא. אם היינו יכולים לחנך את השוק הישראלי, להגיד 'חבר'ה, ממחר אתם לא משאירים יותר טיפ', היינו מעלים את דמי המשלוח ומעבירים הכל לשליח. ללקוח, זה אותו דבר".
אבל אם כבר שילמתי דמי משלוח, אז למה גם טיפ?
"הטיפ הומצא מלכתחילה כדי להבטיח שירות טוב. עברו עשרות שנים ואיכשהו הגענו למצב שאם אתה לא משאיר עשרה אחוזים טיפ, רודפים אחריך מחוץ למסעדה. אבל עדיין אם השליח היה הכי נחמד בעולם והציע להוריד לך את הזבל למטה כי קורונה, אולי תיתני לו אפילו 20 אחוז. אגב, יש אנשים שמרגישים לא בנוח לא להשאיר טיפ. לפני שאיפשרנו להשאיר טיפ באפליקציה, לא הסכימו להזמין כי אין להם מזומן בבית".
מי הצדיקים האלה?
"לפני עשר שנים כשהייתי שליח בדומינו’ס, הגעתי ללקוח שפתאום קלט שאין לו מזומן. אמרתי לו שהכל טוב, אבל הוא לא היה מוכן לשחרר אותי בלי טיפ, רשם לי צ'ק על 15 שקל".
