צפו: אוכל גיאורגי זול וטעים באשדוד
(צילום: נויל האריס)
לאשדוד הגעתי במונית מוקדם מדי בבוקר. זה היה ביום ראשון לפני הסערה הגדולה שבסוף לא הייתה. לא הבנתי מתי בדיוק התחילו למתג מזג אוויר. חשבתי שכשיורד גשם ויש קצת רוח קוראים לזה "חורף", וגם זה עובר אחרי כמה ימים. אז כאמור, בסוף לא הייתה לא סערה ולא נעליים, סתם המון גשם ועץ אחד בן 90 שנפל בטעות. לא מספיקה לנו הקורונה?
עוד ביקורות אוכל רחוב שיכולות לעניין אותך:
את כל בעלי הרכבים החדשים הקפיצו לנמל אשדוד כדי לאסוף את המכוניות לפני שתגיע הסערה כרמל. אם אני עושה נסיעה על הבוקר לנמל אשדוד, אחר כך אני לא יכול לחזור לתל אביב, אלא אם כן בא לי להיות עם המחשבות של עצמי בתוך הפקק של המדינה בדרך חזרה מאשדוד לעיר הגדולה.
כבר הגעתי כמעט עד הכניסה לנמל דרך הגשר הישן אל תוך רובע א' של העיר. כבר שנים שהכל שם נראה אותו הדבר כאילו לא נגעו בכלום. קמו להם כמה בניינים חדשים באזור א', אבל הבלוקים הישנים עדיין שולטים באווירה של האזור. הכול נראה בדיוק כמו פעם - גם במרכז המסחרי של א' עצר הזמן, והמקום נראה כאילו העירייה נטשה אותו לטובת השכונות החדשות יותר.
אדי והוציא חמש חתיכות של חינקלי מהמקרר ישר אל תוך המים הרותחים. החינקלי היו יפים ועדינים, מלאים בשר בקר, כי כאן באשדוד בשר עוף נחשב לאוכל צמחוני, כאן אוכלים רק בשר בקר
הלכתי לחפש מה לאכול ברובע א' והנמכתי ציפיות. בריא יותר להגיע ככה לכל טעימה של משהו חדש. יצאתי לסיבוב בתוך המרכז המסחרי, והיה שם קיוסק אחד שהיה פתוח בשעה מוקדמת כזאת. גם כמה מספרות כבר נפתחו ועמדו שם ספריות עם כוס קפה וסיגריה על הבוקר. תושביה הוותיקים של אשדוד צבאו על בתי הקפה החצי נטושים, מנהלים שיחות דיומא ברוסית, בגיאורגית, בצרפתית וקצת בעברית, יוצרים קיבוץ גלויות לבנטיני ויפה של בוקר.
מול העיניים ראיתי שלט גדול ונמוך שבלט החוצה ועליו היה כיתוב רק ברוסית. מתחת לשלט הזה ראיתי חנות קטנה ובתוכה היה רק אדי, בכל זאת זה קצת מוקדם מידי בבוקר.
אדי פתח את המקום הקטנטן שלו רק לפני שלושה חודשים. בהתחלה הוא עוד הכין צ'יבורקי בקטנה וטיגן אותם אחד-אחד, אבל לפני חודשיים הוא הביא מטגנת של סופגניות - מגש טיגון של חצי מטר על חצי מטר שבדרך כלל משתמשים בו רק בחנוכה, אבל הביקוש עלה ואדי הבין שהוא חייב לעמוד בקצב.
ביקשתי צ'יבורקי ואדי הסביר לי בעברית ובעזרת סימני ידיים שהשמן עוד מתחמם. "תבוא בעשר וחצי והכל מוכן. אולי". שכנעתי את עצמי לחכות בסבלנות. בינתיים נכנסה לי נסיעה אז יצאתי לסיבוב בתוך אשדוד. אחרי הכל, בעבודה שלי אני אוסף כסף קטן כל היום ואין לי בכלל בעיה עם זה.
החגיגה מתחילה בצ'יבורקי
חזרתי מהנסיעה ישר אל אדי והזמנתי על הבוקר גם חינקלי. "אשתי מכינה את זה בבית", אמר אדי והוציא חמש חתיכות של חינקלי מהמקרר ישר אל תוך המים הרותחים. החינקלי היו יפים ועדינים, מלאים בשר בקר, כי כאן באשדוד בשר עוף נחשב לאוכל צמחוני, כאן אוכלים רק בשר בקר.
החינקלי התהפכו להם בתוך המים הרותחים ואדי הסביר לי איך אוכלים אותם - אתה תופס את החלק העליון של הבשר שאוכלים בסוף, הופך את המזלג, החינקלי עולה על המזלג ויושב עליו בעדינות, ואז אתה נוגס בפינה של החינקלי ושותה את מרק הבשר הפנימי, ועושה קולות בשקט לעצמך. אחר כך נוגסים בבשר עם המעטפת של בצק החינקלי. המחיר של חמש יחידות חינקלי הוא 25 שקלים, ואני הצלחתי לאכול רק שתי חתיכות, כי הייתי חייב להשאיר מקום גם לצ'יבורקי.
הצ'יבורקי יוצא מהשמן קראנצ'י לגמרי ונשבר קלות בכל נגיסה. תמיד מתחילים לאכול במסביב ואחרי עוד ביס מגיעים לבשר שבאמצע ואז מתחילה החגיגה שבה אתה לא יכול להפסיק לאכול עד לקצה השני שלו
בינתיים השמן המשיך להתחמם לאט מידי. הלקוחות של תחילת השבוע כבר הגיעו והצטרפו אליי לתור, ושמחתי שהייתי הראשון שהגיע על הבוקר. השמן התחיל לבעבע קלות, ובתוך הכוך הקטן אדי התחיל להכין את הצ'יבורקי - הבצק מרודד, הבשר בתוכו, ואז הקיפול והתפירה באמצעות האצבעות על קו התפר המחבר ביניהם, ככה שלא יהיה במקרה חור בצ'יבורקי כי אז הוא ישתה את השמן.
נכנסתי לצלם את הצ'יבורקי בתוך השמן המבעבע, מחכה לרגע שיזהיב. צ'יבורקי לא צריך להיות כהה למראה אלא זהוב ישר מהשמן. הצ'יבורקי של אדי מדויק וגדול מספיק, רק תיזהרו לא לשרוף את עצמכם כי הבשר שבפנים רותח. הצ'יבורקי יוצא מהשמן קראנצ'י לגמרי ונשבר קלות בכל נגיסה. תמיד מתחילים לאכול במסביב ואחרי עוד ביס מגיעים לבשר שבאמצע ואז מתחילה החגיגה שבה אתה לא יכול להפסיק לאכול עד לקצה השני שלו.
הלקוחות שהגיעו אחריי התחילו להעמיס צ'יבורקי לשקיות בקטע כמעט מסחרי. חלק מהלקוחות יושבים לשנייה בשולחן שמחוץ לחנות ומחסלים צ'יבורקי על המקום, מדברים קצת, נהנים קצת מהחיים לכמה רגעים לפני שהיום מתחיל. עכשיו הבנתי למה אדי הלך על מטגנת כל-כך גדולה - הוא מכין לאורך היום הרבה מאוד צ'יבורקי טרי.
אדי נתן לי את כרטיס הביקור של המקום ולא הייתה בו אף מילה בעברית - כל מה שהבנתי זה את מספר הרחוב ואת מספר הנייד שלו להזמנות. רוסית וגיאורגית אלה שפות שתמיד נראות לי כמו אנגלית שכתבו אותה נגד הכיוון. אז אם אתם מגיעים לאשדוד, תיכנסו ותאכלו צ'יבורקי חם שיצא ישר מהשמן עם בשר בקר טרי בפנים וכל התענוג הזה יעלה לכם רק 10 שקלים.
