זה התחיל מנסיעה לעפולה. למרות הניסיון שלי כנהג מונית - אני לא מכיר את כל היישובים בארץ, וכשלקוח נכנס וביקש להגיע למרחביה כאילו אני נהג מקומי, לא היה לי מושג איפה זה. אני אפילו לא נהג אזורי. הלקוח קצת גיחך לעצמו: "אל תפעיל את הניווט, זה כל כך קרוב שכבר נגיע". אני לא שאלתי כלום יותר ונתתי לו בשמחה לכוון אותי.
אחרי נסיעה מאוד קצרה כבר הגענו לקיבוץ, ואם לא היה שם שלט, אפשר היה לחשוב שמדובר בשכונה של עפולה. שאלתי את הלקוח אם יש משהו לאכול, הוא ענה לי - גולדה. ישר שאלתי אם יש גלידרייה בקיבוץ. עוד פעם גיחוך קל יחדיו, ואז הסבר: "תיכנס לקיבוץ, תשאל בפנים איפה זה גולדה בחצר, זו מסעדה קטנה ויפה, תמצא כבר מה לאכול". הנה עוד שם שני שלי, אני תמיד מוצא מה לאכול, אפילו בלי סיבה או רעב ספציפי.
3 צפייה בגלריה
גולדה בחצר
גולדה בחצר
עשיר במיוחד. קיש סנט מור ומנגולד
(צילום: קובי רובין)
אחרי הכניסה לקיבוץ יש שלט שמפנה שמאלה וקצת שולח אותך ללכת לאיבוד בתוך הקיבוץ. זה השלט לחניה לפני המסעדה עצמה, למען לא תחנה בתוך החניות של הקיבוץ. קצת מטעה, אבל לא נורא. גולדה בחצר נמצאת במבנה חד קומתי עם גג אדום ואיך לא - יש לה חצר מכובדת. הימים החזקים שלה (אולי בימים שהם לא ימי מלחמה עצימה) הם שישי ושבת, אבל אני נפלתי עליהם רעב באמצע השבוע. אין זמן מתאים יותר לבדוק ולטעום.
חיפשתי לי מנה צנועה, לא משנה מה. זוג טבחיות במטבח היו עסוקות בהכנה של כל מיני מאפים, אז די ננעלתי על משהו עם בצק. זורקים לך רמז, מה לא תיקח?
3 צפייה בגלריה
גולדה בחצר
גולדה בחצר
גולדה בחצר
(צילום: קובי רובין)
3 צפייה בגלריה
גולדה בחצר
גולדה בחצר
(צילום: קובי רובין)
הסתכלתי על התפריט, כאילו אני רגיל לזה - ממש לא, לא אוהב תפריטים על נייר ואת הכתב הקטן שלהם - ואחרי שמצאתי את משקפי הראייה, גיליתי שם קיש מנגולד וסנט מור ב-40 שקל. אני מאוד אוהב מנגולד, בדרך כלל אוכל בבית בסגנון פשטידה כי למי יש זמן להכין קיש, וגבינת סנט מור - מי יכול להגיד לא לגבינת סנט מור? נשמע מעניין. תהיתי עם עצמי אם המנה תספיק לי. לפעמים אני ממש מצחיק את עצמי.
הזמנתי את המנה וחיכיתי עם המזלג תוך כדי שאני מרגיע את עצמי - הלכתי על בטוח, היא לא תהיה קטנה מדי. אחרי כמה דקות שהרגישו ארוכות, קיבלתי את הקיש. לרגע חשבתי שקיבלתי חביתת עין הפוכה בטעות, אבל אחר כך הורדתי את האף אל תוך המאפה, נשמתי את גבינת הסנט מור ישר אל תוך המוח, ונהניתי מכל רגע.
הקיש של גולדה בחצר לא קטן בכלל, כי אותי אישית הוא שבר אחרי שליש. השילוב המדהים של אחוזי השומן של הגבינה עם המנגולד - מעולה. בפעם הבאה, רק יותר מנגולד בבקשה. הבנתי שאתם אוהבים גבינה, סבבה באמת, בעיקר גבינה שמנה, פשוט חיפשתי עוד קצת מהמרירות הקלילה של המנגולד. תמיד אומרים לנו לאכול בריא, אולי באמת עדיף לאכול קצת פחות, אבל שיהיה טעים. ואפשר למצוא אתה זה ממש כאן, דקותיים מעפולה.