סערת המחירים הנוכחית התחילה לפני כמעט שנה. המחירים התחילו לעלות, כולם הזדעזעו ויוקר המחייה הפך להיות שיחת היום. בתוך זה, גם מחירי הפלאפל עלו על כל דמיון ועברו את רף ה-20 שקלים למנת פלאפל.
המחיר הזה הפתיע גם אותי, וכמו רבים גם אני תהיתי - לאן בעלי הדוכנים רוצים להגיע עם עליות המחירים? כמעט אף פעם לא נתקלתי בתופעה הפוכה שבה המחירים יורדים.
ביקורות אוכל נוספות שיכולות לעניין אותך:
מבחינתי, מנת פלאפל היא תמיד אופציה צמחונית וראויה לארוחה מלאה, ולא משנה איך תסובבו את זה - החומוס כמוצר יסוד היה ונשאר זול. לא משנה אם מדובר בפלאפל שכונתי או בכזה שנמצא בדרכים - קצת צניעות לא תזיק לבעלי הפלאפליות שלדעתי מגזימים עם המחירים. אני חושב שכדאי להוריד את המחיר כי אנחנו בדרך, או כבר בתוך עיצומו של משבר אמון. בתקופה הזאת יש תחושה שעם אוהלים או בלעדיהם, כל מי שיבלוט ויגזים עם המחיר - יחטוף על הראש.
בפלאפליה של אלעד הבחנתי כבר לפני כמה שנים, וכנראה שבחרתי להתעלם ממנה כי אין דבר יותר בנאלי מלפתוח פלאפליה בתוך שוק הכרמל. בהתחלה חשבתי לעצמי שהנה הגיע עוד אחד שחושב שלמד דבר או שניים ופתח פלאפליה, אבל מסתבר שטעיתי.
אפילו לא עברתי ליד הפלאפליה של אלעד כדי לשאול כמה עולה מנה, ובכל הביקורים שלי בשוק תמיד המשכתי ללכת למקומות הקבועים שלי. אבל כנראה אסור לעולם לקחת אף אחד כמובן מאליו, ובמיוחד אחרי הקורונה. גם בתחילת הקורונה, כשעוד היינו מסתובבים באמצע הקיץ עם מסיכות על הפנים, הייתי חולף על פני הפלאפליה של אלעד, ומתעלם ממנה, עד שסוף סוף השבוע החלטתי להיכנס ולטעום, ולשמחתי גיליתי פלאפל טעים מאוד.
לכל אחד יש לפחות דבר אחד שהוא לא אוהב במיוחד, אצלי זה מיונז. אף פעם לא הייתי חובב גדול של מיונז, על צורותיו השונות. עוד בימים שהיו מכינים מיונז טרי בבית, לא הסתדרתי איתו - לא עם הטעם שלו ולא עם הריח. כל החוויה שבמיונז לא באה לי טוב, ועד היום אני מוצא את עצמי נחרד אם מישהו אוכל לידי מיונז, ואני מגיב כמו אותו ילד קטן שהיו רודפים אחריו עם כפית רק בשביל שיטעם.
לעומת זאת, חילבה אני דווקא אוהב - בכל הזדמנות ובכל צורה. בניגוד למיונז, שאין מחלוקת על כך שהוא לא בריא, בכל הנוגע לחילבה אין שאלה - החילבה בריא מהרגע הראשון. בכל פעם כשיש לידי קערה קטנה עם חילבה, אני כמעט טובל את עצמי בתוכה ונפעם מכל הבריאות הזאת. חילבה הוא אחד המאכלים היחידים שכבר בנגיסה הראשונה אתה מרגיש שאתה אוכל משהו בריא. כמובן שעל טעם ובמיוחד על ריח אין להתווכח - לא כולם אוהבים חילבה והריח החזק שלו יכול להרתיע גם אכלנים גדולים.
אבל מה יכול להיות טוב יותר מאשר למצוא צדיק אחד באמצע שוק הכרמל שמגיש מנה מעולה של פלאפל עם המון חילבה כתוספת?
באותו יום החלטתי לחרוג ממנהגי ולעצור בפלאפל אלעד. רק אחרי שהזמנתי מנת פלאפל, שמתי לב לקערת החילבה שמונחת על הדלפק. עד עכשיו חשבתי שמדובר בפלאפליה סטנדרטית, אבל אחרי שראיתי את החילבה, שכחתי מכל מה שחשבתי עד אז על המקום. אלעד מגיש ליד המנה שלו גם חילבה שאפשר להוסיף אותו על הכל ומעל הכל, ולהרגיש אותו דרך הביסים. אתה אפילו יכול להוסיף כל הזמן עוד ועוד חילבה למנה שלך ולקבל בסוף מנת פלאפל עם ערך מוסף ויוצא דופן בנוף. אכלתי וחייכתי חזק עד לאוזניים.
כל נגיסה מהפיתה הזאת גרמה לי להמריא: הפלאפל של אלעד הוא מהסוג המגורען, לא כזה שטחון למחית דקה. זה פלאפל צהוב וכל הכדורים מטוגנים על המקום בשעת ההזמנה. הטעם של הפלאפל מעולה, הפיתה מספקת, הטחינה שמורחים מעל היא טחינה בסיסית אך טעימה, והסלטים גם ככה לא מעניינים אותי יותר מדי - אותי תמצאו ליד הכפית שבקערת החילבה.
בזמן האחרון אנשים רבים שנכנסים לתל אביב מיד מתלוננים על חפירות הרכבת ועל כמה שהיא יקרה. באופן כללי הם צודקים, אבל חשוב לדעת שעדיין יש בעיר הזאת גם כמה שכיות חמדה קולינריות למביני עניין, שלא יקרות במיוחד. מעולם לא הייתי בחור שמעודד אחרים להוציא סכומים גבוהים של כסף על אוכל, ונראה לי שבקרוב כולם כבר יהיו מחושבים יותר, כמוני.
החדשות הטובות הן שבתל אביב יש איפה לאכול - ובזול, רק צריך לא לעמוד בתורים שכולם עומדים בהם ומשלמים הרבה יותר מידי על האוכל. הפלאפל של אלעד מגיש מנת פלאפל מפנקת עם הרבה חילבה ב-17 שקלים.
אז אם בכל זאת הגעתם לתל אביב, אל תתנו לאף אחד לעקוץ אתכם, ותטריחו את עצמכם כמה מטרים אחרי כיכר מגן דוד למרכז שוק הכרמל - לאמצע של האמצע של השוק הכי מעניין בארץ, שבו בין כל הסמטאות שמסביב ובין כל העסקים יש הכל מהכל בכל צבע אפשרי. שם, בפינה של רחוב רמב"ם, תמצאו פלאפליה קטנה שמתחבאת במעין נישה. אלעד נמצא שם בפינה שלו כבר כמה שנים, עם אותה קערת חילבה שאותה הוא מכין על המקום ועם פלאפל מעולה וזול, שכדאי לכם להכיר.
