אם אתם מהעוקבים הגדולים אחרי האינסטגרם (לא אני במיוחד), אתם יודעים שהכי חשוב שהתמונה תצא מדהימה, אפילו יפה מדי. אבל הפעם אל תסתכלו על הקנקן, אלא על התפוחים שבתוכו. כי עוגת התפוחים של "מקום יפה לקפה" לא עוברת מבחינת המראה, אבל טעמה - הללויה.
עוגת תפוחים היא מנה כל כך לא מוערכת בארץ, והרבה מכינים אותה לא נכון - כאילו בכוונה. כבר יצא לי להגיע למסעדות תופין למיניהן, לשלם על עוגת תפוחי עץ, ולקבל עוגה על גבול הלא ברורה ובכלל לא טעימה.
בית הקפה "מקום יפה לקפה" נמצא על אם הדרך, בכניסה למושב כחל על כביש 85. איפה יש בארץ בית קפה עם כל כך הרבה נוף למרחקים? אפילו בלי לראות חלקיק של גבולות המדינה, זה בית הקפה עם המרפסת הכי יפה בארץ, בלי שאלות בכלל.
עוד אוכל רחוב:
עצרתי כבר כמה פעמים עם לקוחות במקום. אני הסתפקתי בכוס קפה, הלקוחות היו בעניין הכריכים, אני ראיתי את הכריכים בדלפק - ולא המשכתי להסתכל. העדפתי קפה עם נוף במרפסת.
בפעם האחרונה הלקוח הזמין לו עוגת תפוחים, שבכלל לא שמתי לב אליה. היא די פשוטה למראה, אולי עדיף אותה ככה, בלי אפקט שופוני בכלל, והוגשה לשולחן אחרי חימום קליל בלבד וכפיות, לא צריך יותר מזה. ריח של חמאה מילא את השולחן, הלקוח הכניס לי מרפק, אני חייכתי בהסכמה. פרוסה גדולה של עוגת תפוחים ב-28 שקלים, מה רע.
אחרי ריח החמאה, הגיעו ריח התפוחי עץ, שהזיעו את עצמם בתנור. בחלק העליון נשארה שכבת חמאה דקיקה שלא נכנעה לחום התנור והבריקה את הבצק דרך הסוכר החום. תפוחי העץ - אך ורק גראני סמית כמובן, עם החמיצות המתבקשת - לא הפכו לעיסה חס וחלילה, אלא שמרו על הצורה ורק התרככו קצת אל תוך הבצק. והחמאה לאורך כל נגיסה. העוגה מתפרקת בעדינות תוך כדי אכילה, זאת לא עוגה מנומסת, וטוב שכך - העיקר הטעם המעולה.
אחרי שבוע הגעתי שוב. הייתי חייב לאשר לעצמי את שטעמתי, ואכן כן, זה באמת טעים בכל פעם. את בית הקפה מנהלים בת שבע ושמואל, עוגת התפוחים היא מעשה ידיה של בת שבע, והיא מכינה אותה עם קמח כוסמין לבן בלבד. כל יום היא אופה כמה עוגות והכול נגמר.
מעכשיו אני לא הולך לוותר על הזדמנות להגיע שוב כל פעם להתענג על עוגת התפוחים הכי טעימה בארץ. חג שמח לכל בית ישראל, נא להגיע למקום מוקדם מהרגיל - לדעתי צפוי ביקוש.
