אחד התחביבים שלי כבר שנים רבות מדי הוא מאפים מכל הסוגים האפשריים. יש לי חולשה כללית מול כל מאפה, אפילו ממוצע ומטה, זו אחת מתכונותיו של שמן מקצועי קלאסי.
לפני כמה שבועות, בעודי נוסע לכיוון רחובות עם לקוח שמן בדיוק כמוני, התחילה לה שיחה על אוכל רחוב. צריך לדעת להקשיב לידע מקומי, ככה כבר גיליתי כמה מקומות ממש שווים. "את המאפייה של דהרי אתה מכיר?" לא הכרתי. הלקוח הסביר שהמאפייה נמצאת בתוך רחוב בלתי אפשרי, רחוב של פעם. לא הבנתי למה הרחוב מעניין, כמה הוא כבר יכול להיות יוצא דופן? אבל אחרי שהורדתי אותו, יצאתי לחפש.
אז ככה, פעם, בימי אנו באנו, אולי עוד לפני קום המדינה, כנראה עגלה עם סוס הייתה המקסימום באזור הזה של רחובות, כי רחוב אפרים זקס הוא בקושי רחוב. אחרי הפנייה אליו, הבנתי שאפילו על מדרכה לא חשבו פעם. גלשתי באיטיות אל תוך הרחוב, צפוף מהצדדים, ובצד שמאל ראיתי את המאפייה - פשפש קטן, מלא לקוחות מורעבים. עכשיו לך תמצא חניה.
עוד אוכל רחוב:
התור בחוץ היה ארוך, אבל הוא התקדם במהירות. הרבה לקוחות קובועים שמגיעים כבר עשרות שנים ולא שואלים שאלות מיותרות. בינתיים העיניים הרעבות שלי הציצו פנימה - מצד שמאל מכונה של פיתות שמוציאה לחוח, מצד ימין כאילו מהשמיים נופלים מאפי סאלוף ישר מהתנור, ומצטברים להם למערום שנמכר במהירות מרשימה. אני עדיין בתור, די מהופנט, אף פעם לא ראיתי מאפייה אוטומטית של מאפים תימניים, אכן שאפו גדול.
הזמנתי את השילוש המבוצק: אחד סאלוף, אחד לחוח, אחד סבאייה. אבל הסבאייה נראתה בכלל כמו ג'חנון. שאלתי מה פשר המאפה, מה קרה לו התגלגל? הוא אמור להיות מורכב משכבות שביניהן סאמנה (חמאה מזוקקת). ענו לי במהירות - אין סאמנה, אנחנו כשר פרווה. איך מוכרים סבאייה בלי סאמנה? לרגע הייתי כמו תימני אסלי, החזרתי את הסבאייה, ולקחתי אחד לחוח ואחד סאלוף ב-7 שקלים.
המאפים של דהרי עדינים יחסית, בלי ריח חזק של תיבול. בצעתי חתיכה מהלחוח הטרי, והוא היה קצת יבש. התפלאתי, הרי ראיתי אותו יוצא ישר מהתנור כמעט ישר לידיים שלי. עברתי לסאלוף - והללויה. כבר טעמתי לא פחות מעשרה סוגים שונים של סאלוף במאפיות תימניות שונות ברחבי הארץ, ובדרך כלל הוא הרגיש לי אפוי מדי, כמו לאפה אפויה ותפוחה מדי. אבל הסאלוף של מאפיית דהרי לא אפוי לגמרי, וזה מה שטוב בו. הוא מרגיש כמו חיבור טעים מאוד בין לאפה וסאלוף.
האם שווה לנסוע למאפיית דהרי אם אתם בסביבת רחובות? כן ,ועוד איך. אולי לא בשביל הלחוח, אבל בטוח בשביל הסאלוף המעולה.
