המונה טועם הגיע לרותל'ה ברחובות
(צילום: אסף חן)
לא צריך מטבח ענק, לא צריך סכינים מתוחכמות וחולצות לבנות שמתהפכות, לא צריך צעקות "כן שף", "לא שף" - מה שאני הכי אוהב זה מקומות פשוטים שמכינים את האוכל הכי זול, הכי טעים ובאווירה רגועה ונעימה. טבחי אוכל הרחוב שאני פוגש הם לא עצבניים מדי ולא פרינססות מנופחות תקשורתית, אלא אנשי אמת שנמצאים בכל רחבי הארץ ומתפרנסים בכבוד, ולפעמים הם חכמים בצורה בלתי רגילה. יש כאלו שאני חוזר אליהם בשביל לראות שוב ושוב איך הם עובדים ואיך הם דואגים לכל לקוח כמו למלך. מבחינתי הם אומנים אמיתיים, טבחים על אמת.
ביקורות אוכל רחוב נוספות שיכולות לעניין אותך:
פריבה פתחה את המקום הקטן שלה שהוא המשכו של עסק משפחתי שקרוי על שם אמא רותי. אמא רותי הקימה את העסק קצת אחרי קום המדינה ועם חלוף השנים פריבה המשיכה את הדרך בדוכן הקטן שמציע אוכל קטן וצמחוני, בלי בשר בכלל, כדי לפשט את העניין של האוכל ולהוציא את המקסימום מהירקות עצמם שפריבה קונה בשוק עצמו כל יום. התוצאה היא אוכל שיוצא הכי טרי שיש ומוגש לנו ישירות.
המנות יוצאות מהמטבחון הקטן אל עבר הדלפק הצנוע בבגט או בפיתה או בלחמנייה של בוקר. אפשר לחכות על המקום להכנה מיידית של סביח או חביתה טרייה או חביתת ירק, אפשר גם למשוך לכיוון הכריך הטוניסאי וגם שקשוקה שמוכנה במקום באה בחשבון. אני הגעתי אחרי שקיבלתי המלצה חמה להתמקד בקציצות הערוק של המקום, שאפשר לראות על הדלפק מוכנות ומסודרות במערום גבוה.
הקיץ כבר קרוב ולמרות שאוכל חם זה תמיד אופציה, לפעמים גם בא לי לאכול אוכל לא רותח. יש מאכלים שאפשר לטעום ולאכול גם כשהם לא חמים או רותחים - למשל קציצות ערוק שהן מעולות וטעימות בשני המצבים, אפשר ליהנות מהן באותם מידה גם כשהן קרות וזה לא משנה את העונג באכילה.
קציצות בהג'ה מעולות עם תיבול הודי שלא מתבייש
ביום שבו הגעתי לרותיל'ה פגשתי גם את ברטי, שהוא במקרה החבר הכי טוב של בעלה של פריבה, ובעוונותיו נשוי לאישה ממוצא הודי. כאן כולנו מרוויחים, כי לצד קציצות הערוק ברטי מכין את מה שלימדה אותו אשתו לינה - קציצות בהג'ה מעולות על בסיס קמח חומוס, מתובלות עד בלי די עם כל התיבול ההודי בלי להתבייש והריח נישא באוויר מעבר לבגט עצמו.
ברטי מפעיל את המוזיקה ההודית ולוקח את המכתש והעלי לטחינת מרכיבים מלאי טעם ואופי: זרעי כוסברה, כמון, זרעי חרדל שחורים, נענע, פלפל ירוק ואדום, ואם עד כאן לא הספיקה לכם הכוסברה, אז גם עוד עלי כוסברה, שלא יחסר חס וחלילה. משלחת קבועה של סטודנטים הודים מגיעה לכאן באופן קבוע ממכון ויצמן כשהם מתגעגעים לטעמים מבית. כמו שאנחנו נוסעים לחו"ל וחושבים שהאוכל שם לא מתובל מספיק, ככה ההודים מרגישים לגבי האוכל שלנו - מבחינתם זה אף פעם לא מספיק מתובל, חשוב להם שהתערובת תפגע להם ישר בחך.
הקציצות בהג'ה של רותיל'ה הן כנראה האוכל הכי בריא שאכלתי השנה. יש משהו בסגנון האוכל ההודי הפשוט והמתוחכם בטעמו שנותן תחושה בריאה, ואפשר להגיד חד-משמעית שגם טבעונים ייהנו אצל רותיל'ה.
אחרי ההלם הראשוני שקיבלתי מהריח המעולה, הזמנתי מנה שהמטרה שלה הייתה לתפוס שתי ציפורים במכה אחת - מנה של חצי-חצי. ברטי הכניס לכריך יותר מדי קציצות - ערוק ענק על ההתחלה שבאמת היה גדול מדי, ועוד שתי קציצות בהג'ה לא קטנות בהמשך הבגט. על הצד של הסלטים ראיתי סלט קצת יוצא דופן במחוזותינו, למקרה שהודו לא מספיק מזרחית סלט שמגיע מזרחה יותר מהודו - סלט קימצ'י קוריאני. פריבה מכינה בכל פעם מכל ענק של קימצ'י שמספיק לשבועיים ובכל שבוע היא מכינה עוד נגלה של קימצ'י לשבועיים הבאים עם כרובית, כרוב, גזר, מלפפון, סלרי, קולורבי, פלפל צ'ילי ופלפל חריף. בכל פעם פריבה מכינה את הקימצ'י שלה איך שבא לה וזה יוצא טעים מאוד. לפני ההזמנה תבקשו לטעום.
אני מבטיח לכם שיום אחד פריבה תתחיל למכור את הסלט הזה. את כל הדבר הענק הזה לקחתי למונית לצילומים וצללתי לאכול את כל הבגט. אי-אפשר לאכול את הכל אז עשיתי משהו שחדש גם לי ואכלתי את הבגט משני הקצוות שלו, רבע מכל צד. אצל רותיל'ה תקבלו בגט טרי, קציצות נדירות, סלט קימצ'י וכל זה ב-25 שקלים בלבד.
