אמה ווקר לא האמינה שאחרי שסיימה דוקטורט בכימיה היא תמצא את עצמה בעבודה שקשורה לאלכוהול, ויותר מכך: תעשה היסטוריה בתעשיית הוויסקי. עד לאוניברסיטה היא בכלל לא נגעה באלכוהול, אבל החיים התגלגלו אחרת. ב־2008 הצטרפה ווקר, ילידת סקוטלנד, למרכז הפיתוח הטכני של ג'וני ווקר, מותג הוויסקי המפורסם בעולם, ועם הזמן, אחרי שהוכיחה את עצמה, ביצעה פריצת דרך כשקודמה להיות האישה הראשונה שמחזיקה במשרה הכי יוקרתית בתעשייה — המאסטר־בלנדר של ג'וני ווקר.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
המאסטר־בלנדר הוא זה שבעצם אחראי לאיכות ולטעם של הוויסקי שאתם שותים ולפיתוח מותגים וסוגי בקבוקים חדשים. מאז שג'וני ווקר הוקמה בסקוטלנד ב־1820 - מילאו את התפקיד הזה רק גברים. במסגרת תפקידה ווקר הייתה אחראית לשורה של מהדורות מיוחדות שזכו לשבחים, כמו סדרת Ghost and Rare וגם Jane Walker – וויסקי בגרסה נשית. ולא, למרות שהשם שלה הוא ווקר, היא לא מצאצאיה של משפחתו של ג'ון ווקר, שיסד את המותג לפני 200 שנה. "אנחנו תמיד צוחקים על זה", מספרת ווקר (45), "באתי לראיון עבודה בחברה והם היו בהלם. זה באמת צירוף מקרים מטורף. אולי זה meant to be (נועד לקרות)".
השבוע הגיעה ווקר לארץ כדי להשיק לייבל חדש של ג'וני ווקר בשם "בלונד", שיצטרף לשורת הלייבלים המיתולגיים - אדום, שחור וכחול. בריאיון שנערך בלובי של בית המלון התל־אביבי שבו היא שוהה, היא מספרת: "כשהייתי בבית הספר אהבתי כימיה והייתי טובה בזה, וזה הפך את ההחלטה מה אני רוצה לעשות באוניברסיטה לקלה. לאחר שסיימתי דוקטורט בכימיה, ודגמתי קצת מהקריירה הקונבנציונלית בתחומי ככימאית תהליכים, החלטתי לחפש משהו אחר, שונה במהות. מגיל צעיר יש לי תשוקה לטעמים, וידעתי שאני רוצה לעשות משהו שיכול לשלב מדע וטעמים. ואז אמרו לי שמחפשים מישהי שתנהל פרויקטים במרכז הפיתוח הטכני בג'וני ווקר – להיות אחראית על הבלנדים של הוויסקי. ניגשתי לריאיון והתקבלתי. אין ספק שזה לא משהו שחשבתי שאעשה כשהייתי ילדה, אבל אני ממש נהנית, בעיקר בזכות האנשים שאני זוכה להכיר".
אהבת לפני כן וויסקי?
"ממש לא. באוניברסיטה התחלתי לראשונה לשתות וויסקי. חבר שלי, קני, הכיר לי את התחום, והתחלתי מוויסקי מאוד מעושן, שזו התחלה טובה שישר מכניסה אותך לקטע. לא ידעתי מה זה בכלל אומר וויסקי מעושן, אבל אחרי שטעמתי הבנתי על מה כולם מדברים. אהבתי את הטעם, ואת מסע ההיכרות עם הטעמים המעושנים השונים, ואין ספק שהתאהבתי בזה".
"בתעשייה בסקוטלנד חושבים שוויסקי מיועד לכל הקהלים, כבר לא חושבים אם זה עולם גברי או נשי. בצוות שלנו יש גיוון מבחינת מגדר וגם מבחינת גיל, שגורם לנו ליצור גיוון מטורף בטעמים"
הוויסקי החדש, "בלונד", פרי היצירה שלה ושל הצוות שלה, מכוון לאלה שאוהבים טעמים פחות מעושנים וחזקים, לכאלה שרוצים להתנסות לראשונה בוויסקי, ולמעשה בעיקר לנשים, אף שווקר לא תאמר זאת. במקרה גם יצא שהיא הגיעה לארץ כמה ימים לפני יום האישה הבינלאומי. ה"בלונד" קליל, בהיר ומתקתק, ומורכב מגריין וויסקי (וויסקי בזיקוק רציף, לא עשוי בהכרח מלתת שעורה) ממזקקת קמרון ברידג', מסינגל מאלטים פירותיים ממזקקת קארדו, ומסינגל מאלטים שהתיישנו בחביות עץ אלון אמריקאיות חדשות, המעניקות טעמי טופי עדינים. התוצאה: בלנדד וויסקי מפתיע ומרענן, עם פירותיות עדינה וסיומת וניל חזקה. הוא גם מתחבר היטב עם המגמה שתופסת תאוצה — שילוב וויסקי בקוקטיילים.
מה זה אומר להיות מאסטר־בלנדרית?
"וואו. בוויסקי יש מנעד גדול מאוד של טעמים, ואני והצוות שלי צריכים להכיר אותם ולדעת להרכיב את הוויסקי הכי נכון והכי מתאים למה שהקהל דורש. המשרד שלי ממוקם בחדר הערבוב של ג'וני ווקר בסקוטלנד, ויש תחתיי צוות של 12 מומחים ליצירת וויסקי. יחד אנחנו מייצרים מגוון בלנדים שנמכרים בכ־180 מדינות. בוויסקי יש הרבה מרקמים ועולם שלם של טעמים – מרענן, חריף, מתוק, מעושן תפוחים, מנגו, צ'ילי, ואנחנו מנסים הרבה דברים. אנחנו משחקים בזה כל היום, מנסים ומנסים עד שיוצא בדיוק מה שחלמנו עליו. היתרון בבלנדים הוא שאתה יכול ליצור משהו שאפשר לשתות בבוקר, בערב, בצהריים, וזה מאוד מהנה".
כמה זה נעשה כמו פעם, שהמאסטר־בלנדר והצוות שלו ממש טועמים עשרות ומאות של משקאות, או שהתהליך כבר הרבה יותר תעשייתי.
"אנחנו עושים הכול בעצמנו, טועמים בעצמנו, לא סומכים על מכונות שיעשו את התרכובות, אלא משתמשים בפה ובכל החושים שלנו. מה שאני הכי אוהבת זה העבודה עם ברמנים ובעלי מסעדות, אנשים שמאוד מבינים ואוהבים אלכוהול. יש להם יצירתיות יוצאת דופן. לצוות שלנו יש הכשרה והרבה ניסיון, ויחד עם התשוקה לטעם אנחנו מבינים איך הטעמים משתלבים ופועלים יחד. הרקע שלי בכימיה הוא הבסיס, מכיוון שהוא עוזר לי להבין איך והיכן נולד טעם בתהליך של ייצור הוויסקי".
מה תגידי לאנשים שאומרים שוויסקי זה עולם גברי?
"זו שאלה שאני כל הזמן נתקלת בה, לצערי, ואני כמובן עונה שאני לא חושבת שוויסקי זה עולם של גברים. בצוות שלנו יש איזון גם מבחינת מגדר וגם מבחינת גילים. גם ב־Buchanan's וב־Signature (מותגי וויסקי) יש מאסטר־בלנדריות נשים, ונהדר לראות את זה. אני לא מרגישה שאני נמצאת בעולם גברי. הגיוון גם גורם לנו ליצור גיוון מטורף בטעמים, וככה אנחנו נוגעים בקהל יותר מגוון ורחב. בתעשייה בסקוטלנד חושבים שוויסקי זה לכל הקהלים, כבר לא חושבים האם זה עולם גברי או נשי. נשים שותות אלכוהול, ואוהבות טעמים חזקים וזה לא מאתגר אותן בכלל. היום הוויסקי במצב מצוין – יותר ויותר אנשים מגלים בו עניין, ואנחנו רואים גם יותר נשים שנהנות מוויסקי ויודעות בדיוק מה הן אוהבות. אני בת מזל שאני חלק ממסורת מדהימה של 200 שנה ושחוויתי חוויה חיובית מאוד ותמיכה בכל תפקיד שעשיתי בחברה".
וויסקי ג'וני ווקר נולד בעיירה קלימרנוק שבסקוטלנד, כשג'ון ווקר הצעיר החל לערבב סינגל מאלטים ממזקקות שונות כדי ליצור וויסקי עשיר ומאוזן. כך נולדה "אמנות הערבוב" של המשפחה. כך גם נוצרו הג'וני השחור, האדום, הירוק, הכחול ועוד שורה של בקבוקים ששומרים על טעמם המקורי עוד מסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20. ג'וני ווקר הוא הוויסקי הסקוטי הנמכר בעולם וגם מותג הוויסקי בעל השווי הגבוה ביותר - רק המותג עצמו מוערך בכ־9.3 מיליארד דולר. הלוגו של האיש ההולך נחשב לאייקון עוד מתחילת המאה ה־20, ובג'וני ווקר עושים עבודה מופלאה בעדכון שלו לרוח התקופות המשתנות. העולם מסביב עבר מהפכות עצומות ב־203 השנים לקיומו של המותג, אבל ג'וני ממשיך לצעוד.
הקורונה עשתה טוב למכירות הוויסקי בעולם וגם לג'וני ווקר. ב־2022 רשם המותג עלייה של 34% במכירות להיקף שיא של 182 מיליון ליטר. ג'וני ווקר נמצא בבעלות תאגיד־העל בתחום האלכוהול דיאג'יו, שנסחר בבורסה בלונדון בשווי של 96 מיליארד דולר ומחזיק במותגים מפורסמים נוספים כמו בירה גינס, וודקה סמירנוף, הליקר הנמכר בעולם בייליס ועוד.
לאמה ווקר זו הפעם הראשונה בארץ, וגם הפעם הראשונה מאז תחילת הקורונה שהיא יוצאת מגבולות סקוטלנד. במזג האוויר המצוין שסודר לה לקראת ביקורה היא נהנית מכל מה שיש לעיר ללא הפסקה להציע. "אני חיה באדינבורו (בירת סקוטלנד)", היא מספרת. "אני מסתובבת בין סוסים, במרחבים פתוחים, רגילה למזג אוויר קריר, בדיוק המקום המתאים לוויסקי. לפני הקורונה טיילתי הרבה בכל העולם. אני מאוד אוהבת להכיר תרבויות, מוסיקה, אנשים, וזה מתאים מאוד לאופי התפקיד שלי. אחרי הרבה זמן שלא היה אפשר, זה הטיול הראשון שלי, לרגל השקת הבלנד החדש. באתי לדבר פה עם ברמנים, בעלי מסעדות, אנשים שאני סתם יושבת איתם בבר של המלון, והעיר הזו באמת מדהימה. ואיזה מזג אוויר! אני ממש שמחה שהטיול הראשון שלי אחרי תקופה ארוכה הוא לפה. אחרי זה אני טסה לפריז".
ובאת בדיוק בשבוע שבו חוגגים את יום האישה.
"כן, אני יודעת, וזה מדהים. חשוב לי להגיד שיש נשים מעולות בכל העולם, נשים מדהימות שמשמשות דוגמה. אליזבת ווקר, אשתו של ג'וני, היא המודל שלי. בנוסף לזה שהיא בנתה איתו את המותג ואת כל המסביב, היא גם בדקה הכול בעצמה ועברה פרט־פרט – מהטעמים עד לעיצוב, ויש לה חלק משמעותי במורשת של ג'וני ווקר עד היום".
איך שומרים על המסורת ארוכת השנים ועם זאת מוצאים דרכים לחדש ולהתקדם?
"אנחנו תמיד חושבים על העתיד. כמובן שיש משקל למסורת ולרצון לשמר את מה שעשו הקודמים לפנינו בתפקיד, אבל ג'וני ווקר כמותג תמיד צופה אל העתיד – Keep Walking (ממשיך ללכת)".
מה עמד מאחורי ההחלטה לייצר את הוויסקי החדש?
"היה לנו חשוב לייצר בלנד שיתאים לקהל רחב יותר, לנסות אותו עם כל מיני סוגים של מיקסים. אנחנו עוקבים אחרי המגמות וההעדפות של אנשים. יש חלק שאוהבים לערבב עם קוקה־קולה, חלק יעדיפו עם סודה או טוניק, או מיץ תפוחים או אננס, לכן היה לנו חשוב לבדוק שהבלנד גם משתלב עם הטעמים שאנשים אוהבים לשתות. ב'בלונד' עדיין קיימים הטעמים הבולטים שמייחדים את שאר הבלנדים של ג'וני ווקר, ועם זאת נוספו טעמים מתוקים יותר, טעמי וניל ופירות יער, שגורמים לו להיות חלק יותר".