המונה טועם מחיר זול לא מחליף איכות
(צילום: חגי דקל)
כשנכנסים אליי לקוחות למונית, אחת השאלות הקבועות ששואלים אותי בכל פעם מחדש היא "איפה יש שווארמה ראויה בתל אביב?", ואני תמיד עונה את אותה התשובה - כמעט ואין בתל אביב שווארמה טובה.
רוב השווארמיות מזייפות ובונות על לקוחות מזדמנים כל פעם מחדש. חלק מהשווארמיות הן שווארמיות שפונות לנישה ספציפית, כל אחת עם סוג השווארמה שלה, וכמעט כל שאר השווארמיות מנצלות את הלקוח, אם בגודל המנה אם באיכות הבשר שלרוב בכלל לא קיימת ואם במחיר.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
גם השירות לרוב לא משהו - למשל, היעדר קשר העין עם הלקוח כשהוא מקבל את המנה ליד. רק תגידו תודה שאכלתם אותה ותמשיכו הלאה. בעיניי, כשזה מגיע לשווארמה, מעטים המקרים שבהם ההנאה מצדיקה את הטירחה ואת המחיר.
"לא כדאי להתווכח מול הלקוח, אל תחתכו את השווארמה דק מדי, אל תדליקו את כל האש בגלגל על להבה גבוהה"
אני מודה שקשה מאוד להרשים אותי, במיוחד כשמנסים לעשות עליי קומבינה. ועדיין, אין מה לעשות - מדד השווארמה חשוב לכולנו וכולם עסוקים בחיפוש אחר השווארמה האולטימטיבית, המושלמת, האחת שתרצו לחזור לאכול יותר מפעם אחת.
הדוכן שנקרא "הגלגל של שרדר" נפתח לפני כמה חודשים ליום אחד בשוק הכרמל בתל אביב. שם, הוא הציע מנה ושתייה ב-40 שקלים, ובהתחלה חשבתי כי מדובר בקוריוז זמני אז התייחסתי בהתאם, ולא הגעתי אפילו לטעום - הרי בדרך כלל מקומות כאלה מתחילים עם באזז ברשתות החברתיות וממשיכים לכיוון הכיס שלנו. גם זו דרך להרוויח. אבל כששמעתי שהשווארמיה נפתחה כמקום קבוע בראשון לציון, ועוד במרכז העיר, חשבתי שצריך לתת לה הזדמנות ולהגיע לבדוק.
כשמוכרים שווארמה אנטרקוט בדרך כלל מדובר על שווארמה בקר עם כמה נתחי אנטריקוט שמוחבאים בתוך הגליל, ואז השומן של האנטרקוט נוטף לתוך הבשר. לרוב האנשים זה מספיק כדי לחשוב שהם אוכלים שווארמה אנטרקוט ולא שווארמה אחרת.
אז הפעם הטרחתי את עצמי להגיע לראשון לציון ואחרי כמה סיבובים בשכונה כדי למצוא חנייה, הגעתי לטעום את מה שנקרא כאן "שווארמה אנטרקוט".
חשבתי שהגעתי לטעום שווארמה אנטרקוט וראיתי שבמקום מוכרים שווארמה עוף שעטפו אותו בהמון כורכום ותבלינים, ובלי שומן כמעט בכלל, והרי שווארמה חייבת להיות נוטפת שומן.
במקום יש שתי עמדות הכנה, עמדת תשלום ומאחורי הדלפק גלגלי השווארמה, אחת צהובה ואחת חומה. ישר הבנתי את ההבדל. החייל שהזמין לפניי ביקש לטבול את הלאפה על השומן של האנטרקוט אבל לא הרבה ממנו נתפס על הלאפה. רציתי לראות את השווארמה נוטפת שומן בהנאה וגורמת לי לרייר, אבל לא.
המשכתי בשלי. הקופאית המקסימה ביקשה את הכסף, ואני ביקשתי ממנה לטעום בקטנה קצת מהשווארמה הצהובה. אפילו הצעתי לשלם על הטעימה בעודף שקיבלתי מהשטר של החמישים, אבל היא סירבה לקחת את הכסף וניגשה לבקש מהבחור עם הסכין טעימה קטנה בשבילי. הוא התעקש עם הקופאית שהטעימה תהיה בתשלום ובעיני אין דבר יותר מעצבן ממקום שמתקמצן על בליל שווארמה קטנטן.
למזלי הקופאית המקסימה והשירותית יותר מבין שניהם הצילה את המצב, התעלמה מהעובד הלא נדיב ונתנה לי טעימה קטנטנה וזריזה ביותר. הבחנתי שהשווארמה הצהובה היתה יבשה מדי, והיובש הזה עוד הולך לבקר אותנו שוב בהמשך. רק על זה אפשר ליפול אצלי.
נזכרתי שיש מקום בשוק הכרמל שהצליח להגיע למצב שיש יותר מדי שמן דמוי שומן, עד כדי כך שאתה מרגיש שהפה שלך שוחה בשומן של בשר. כן, הכל בחיים תלוי באיזונים, את זה כולנו יודעים, והשווארמה עוף של הגלגל של שרדר יבשה מדי וחתוכה דק מדי. תיכף נגיע לדקיקות החיתוך המוגזמת.
שווארמה דקיקה וצ'יפס פושר
הייתי בעניין של השווארמה בקר או בשמה המדופלם "שווארמה אנטרקוט". לשווארמה יש אולי טעם של אנטרקוט אבל צריך להיות לה גם ניחוח של השומן החרוך, ריח שאי אפשר להתבלבל בו. הפעם לא היה אותו. במקום מגישים שווארמה בשר מעט יבשה, חתוכה דק-דק (יותר מדי), והתחושה היא שכאילו לועסים לך את הבשר לפני הנגיסה. גם האש של הגלגל הייתה חזקה מדי, ומה שקיבלתי היה שווארמה דקיקה, חרוכה עד כדי שהיא נשברת ורזה מדי.
אז כביקורת בונה - לא כדאי להתווכח מול הלקוח, אל תחתכו את השווארמה דק מדי, אל תדליקו את כל האש בגלגל על להבה גבוהה. צריך לדעת מתי למשוך את גלגל השווארמה החוצה ולהרחיק אותו מהלהבות, במיוחד אם פורסים אותה כל כך דק.
אם אתם רוצים למכור שווארמה אנטריקוט, לכו למשל לטעום שווארמה אנטריקוט בשווארמה צור בתל אביב, ששם מוסיפים אנטריקוט בשווארמה לפחות כל כמה שכבות. ולא פחות חשוב - תתקינו מנורת חימום שתשמור על הצ'יפס חם ואל תגישו אף פעם צ'יפס פושר, עדיף כבר לא להוציא בכלל מאשר לתת את זה לאורח.
המחיר למנה הוא מחיר אטרקטיבי ואין הבדל בין המחיר של העוף למחיר של הבקר, שזה אחלה מבחינתי וגם הפיתה גדולה כמו שצריך. שווארמה זה עסק רציני וטעויות כולם עושים, אבל תזכרו שמחיר זול לא יכול לבוא במקום האיכות.
