המונה טועם קובי רובין
(צילום: משי בן עמי)
אין אחד שגר באזור גוש דן שלא מכיר את מסעדת הבשרים "עזרא ובניו" באזור. שנים רבות לא היה לי מה להגיד על המקום מעבר לכל מה שכבר נאמר עליו, אבל עברו וחלפו להן השנים והגיע הרגע לחזור לבקר במוסד הוותיק הזה. עם יד על הלב, לא שמעתי על אף אחד שלא מכיר את המקום הזה. לפעמים מספיק גם רק להגיד "עזרא" בשביל להבין בדיוק על איזה מקום מדברים.
ביקורות אוכל רחוב נוספות של המונה טועם:
בעזרא ובניו נמצאים הגרילמנים הכי מקצועיים בארץ, וכל זה מבלי לראות באופק אף סטייק. כאן לא עסוקים בנתחי בשר עילית, לכאן באים כדי לאכול פשוט ולעניין והכי חשוב - בזול
יותר מדי שנים ששום דבר לא השתנה בעזרא ובניו - את המתכון של הקבב הם לא משנים, מנות הבשר לא השתנו, הדלפק הוא אותו דלפק ותמיד יש תור מנומס שמקדם את פניך. בהזדמנות זאת אני מבקש - עשו טובה והחליטו בבקשה מראש איזה שיפודים אתם רוצים להזמין וכמה. כשאתם מגיעים לתור לא מוכנים ומתחילים להוסיף דברים להזמנה ברגע האחרון זה מעכב את כולם, אז יאללה להזמין ולהתקדם, בבקשה, כולם כאן רעבים.
לעזרא ובניו אני בדרך כלל מגיע עם רשימה מהבית, ומוסיף להזמנה שלי עוד שיפודים על המקום, מקסימום נארוז הביתה ונאכל בשר במשך יומיים, מה רע. בעזרא ובניו נמצאים הגרילמנים הכי מקצועיים בארץ, וכל זה מבלי לראות באופק אף סטייק. כאן לא עסוקים בנתחי בשר עילית, לכאן באים כדי לאכול פשוט ולעניין והכי חשוב - בזול.
במשך שנים שיפוד בעזרא ובניו עלה 10 שקלים בלבד. זה היה בשנים שלפני הקורונה. במהלך הקורונה וגם אחריה - שיפודי עזרא ובניו המשיכו לגבות את אותו המחיר הקבוע והזול שלהם - מחיר זול ביותר בהשוואה לכל שאר המסעדות בז'אנר. המחיר זה חלק אינטגרלי מהחיים של הרבה מאיתנו והוא הפך לדבר שמתעסקים איתו קבוע בחיים. לאחרונה התווסף שלט קטן על הדלפק, על הצד הימני התחתון של הזכוכית, שמעדכן כי המחיר לשיפוד "זינק" ל-11 שקלים, וכדי שלא יהיה ספק, המחיר אחיד להכול - קבב, פרגית, כבד, כנפיים, מרגז, לבבות ושומן.
במהלך העבודה במונית יוצא לי לחלוף לא מעט ליד עזרא ובניו, ותמיד ריח הבשר הנישא באוויר מפלח את הכביש, חודר את המונית, פוגע בנחירי האף ומעורר בי וברבים כמוני, רעב. תמיד אני מזמין קבב של עזרא יחד עם נקניקיית מרגז אחת ארוכה. "עזרא" אחד לוקח את ההזמנה מהדלפק לגריל ומגיש לחבר'ה שתמיד יש להם יותר סבלנות מאשר לנו הסועדים. הוא מגיש את השיפודים, ולמשך כמה דקות אני מבין שאני לא שולט על הגחלים. אני הולך כנוע לעמדת הצ'יפס, משלם ולוקח צלחת צ'יפס קטנה שעולה 7 שקלים. "עזרא" אגב, זה הכינוי לכל העובדים במקום. מי זה עזרא המקורי? לך תדע.
הבשר היה עדיין על האש כשהמשכתי לעמוד ליד דלפק הבשרים. קניתי לי פיתה, ולקחתי קערה של עמבה כאילו אני רווק וגם קערה של חריף אדום. אני לא יודע למה הפעם היה להם רק חריף ירוק - שהיה מעולה - לא חריף מדי ואפילו טעים מאוד. טבלתי את הצ'יפס בתוך העמבה, והתחלתי לנסות להנדס את הפיתה. המשכתי לאכול את החלק של הצ'יפס שגם ככה לא ייכנס אל הפיתה, ואז הודיעו לי שהשיפודים מוכנים.
הקבב כמובן עבה יותר - כאן מדובר על מקצוענים. נקניקיית המרגז נמצאת על שיפוד דק ופותחת את הפיתה. המרגז מתקפל מסביב והקבב ממלא את החלל המרכזי של הפיתה. הוספתי את כל העמבה מהקערה הקטנה, דחפתי פנימה את הצ'יפס והרבה ממנו, ומילאתי חריף בפיתה כל הדרך עד למעלה. הלכתי לצלם את הפיתה שמלאה בכל מה שאני אוהב, וזה עלה לי 28 שקלים.
נכון שהמחיר עלה וזה אף פעם לא נעים לשלם יותר על אותו המוצר, אבל מתי לאחרונה נתקלתם במחירים שלא עלו? זו העלאת המחירים הכי מתבקשת שראיתי כבר הרבה שנים - מסעדת שיפודי עזרא ובניו היא מבחן המציאות הישראלי האמיתי. כמו להגיד לעצמך, תפסיק לעוף על עצמך, זה מה שאתה יכול להרשות לעצמך. לעזרא ובניו מגיע כל שקל, אפילו אם זה רק שקל אחד יותר על כל שיפוד. עבור רבים מאיתנו זו השיפודייה היחידה שאנחנו פוקדים ולא מפסיקים לחזור אליה, בגלל הטעם וגם כי אין אפשרות אחרת.
