יום אחד מצאתי את עצמי בראש העין. הייתי רעב, הסתובבתי בשכונות החדשות, מעבר לגבעה, מתחת לגשר, אחרי הכיכר. רציתי לחזור למרכז, אבל טעיתי בפנייה וחזרתי דרך ראש העין הישנה. פתאום ראיתי מהצד - "פלאפל אחלה".
ירדתי מהמונית עם תפילה קטנה בלב: אני בראש העין, נא להיזהר בהתאם, רק שהחריף לא יהיה חריף מדי. באתי לאכול, לא להישרף. נכנסתי עם קצת חשש בלב.
הפלאפל כשר למהדרין וזה מאתגר - המשמעות היא פלאפל לא ירוק בכלל בגלל חשש ממזיקים. חזרנו לאכול פלאפל חומוס קלאסי של פעם, ולפי השלט הבנתי שהוא גם ללא גלוטן. רוב הפלאפליות בארץ מוסיפות לחם לפלאפל, אבל לא כאן, בפלאפל אחלה.
מודה שלרגע נרתעתי קצת. גם לא הכי זול - 24 שקל למנה. הזכרתי לעצמי שאני בתפקיד, אז בוא נאכל ולפחות אדע מה הטעם של הפלאפל על הדרך (בערך) באמצע שומקום בתוך ראש העין.
אין סביח בתפריט של פלאפל אחלה, אבל יש כלי טיגון בנפרד רק בשביל חצילים. שאלתי בעדינות - מה הקטע? מתברר שפעם היה פה סביח, אבל החליטו להוריד אותו מהתפריט, ומה שנשאר זה ההרגל של הלקוחות לאכול פלאפל עם חצילים מטוגנים על הצד.
יחד עם צלוחיות של צ'יפס עבה וחצילים, קיבלתי לידי מנה של פלאפל. התיבול פשוט, הטעם מעולה: הצליחו להרים אותו בלי מליחות. ואם בהתחלה עוד תכננתי לא לאכול את כל המנה בבת אחת, גם הפעם זה לא קרה. יחד עם הצ׳יפס והסלטים הטריים, לפלאפל אחלה יש נוסחה מעולה. היא שונה ומעניינת, ואם אתם חובבי חצילים מטוגנים - היא בכלל תתאים לכם. החריף האדום בדלפק, למזלי, אפילו לא חריף מספיק. בתאבון לכולם.
