בשיתוף ערוץ האוכל
עם המצרכים הכי בסיסיים, בלי הרבה התחכמויות אבל הכי טעים בעולם - מה הופך את האוכל של הסבתות שלנו לבלתי נשכח? בשבועות הקרובים אנחנו ב-ynet, בשיתוף ערוץ האוכל ובהובלת הבשלנית והבלוגרית תמרה אהרוני, נצא למסע ברחבי ישראל בעקבות המאכלים האותנטיים והאהובים של הסבתות הישראליות.
במהלך "פרויקט סבתא" נפגוש דמויות צבעוניות ומרתקות, ניחשף למאכלים מסורתיים וייחודיים ולמטבחים מגוונים שבין מזרח למערב. לקראת היציאה למסע: הכירו את נבחרת הסבתות המשתתפות בפרויקט. והפעם: קלודין אשוש, ילידת תוניסיה שגדלה על המטבח התוניסאי המפואר אבל עשתה לו התאמות ישראליות.
קלודין (82) נולדה בבירה תוניס שאותה היא זוכרת בתור מקום צבעוני ושמח, עם הרבה אוכל טוב. "האוכל התוניסאי הוא מאוד עשיר, אבל לא מסובך. האוכל היה מאוד מרכזי אצלנו, הכל היה סביב האוכל. מנת הדגל של התוניסאים היא המפרום, ויש גם את הפריקסה, לחמנייה קטנה מטוגנת עם טונה, חריף, ביצה ותפוחי אדמה. יש גם עוגות ועוגיות מיוחדות של תוניסאים כמו היויו, עוגיות שעשויות מבצק סולת וטבולות בדבש, והמניקוטי, שעשויה מביצים ומקמח ומטוגנת בשמן עמוק. יש גם הרבה מאכלים על בסיס על ירקות. הירקות היו מאוד זולים בתוניסיה, אז אמא שלי בישלה הרבה מאכלים על בסיס ירקות".
לכתבות נוספות של פרויקט סבתא
ב-1955 עלתה המשפחה של קלודין בת עשר הנפשות מתוניס לישראל. "אבא שלי שמע על ארץ ישראל והשתגע לעלות. לאמא שלי לא היה קל, אבל עזבנו הכל ועלינו למושב שנקרא אז גן ישיע". השנים הן שנות צנע בישראל וקשיי העלייה, מספרת קלודין שהייתה אז בת 16, התבטאו גם במטבח. "לא היה לנו הרבה. לא היה בשר וכמעט לא היו ירקות, אז אמא בישלה עם מה שיש. ומה שהיה אלו דברים פשוטים כמו פתיתים, לחם עם מרגרינה. לילדים היו נותנים לפעמים קצת שוקולד. היה קשה, היינו מקבלים תלושי מזון. לפעמים היינו עושים אוכל מכלום, מבשלים בלי הרבה פינוקים. ככה גדלנו, היינו מסתפקים במועט".
למטבח נכנסה קלודין לראשונה לאחר שהתחתנה בגיל 17. "לא הכרתי את המטבח. עד שהתחתנתי אפילו לא קילפתי תפוח אדמה. התחלתי עם הדברים הפשוטים ולא תמיד הצליח לי. הייתי שואלת את אמא שלי, רואה איך היא מבשלת. למדתי גם מחמותי שהייתה תוניסאית והיו לה ידיים טובות. כל הזמן שאלתי והתנסיתי, לפעמים הייתי ממציאה מתכונים".
היום קלודין היא חובבת בישול אדוקה שמגדירה את המטבח שלה כתוניסאי-ערבי-ישראלי. "למדתי לבשל הרבה דברים שלא קיימים במטבח התוניסאי, כמו למשל מרקים. למדתי להכין מרק בטטה, ארטישוק, מרק עדשים וירקות. אבל אני לא מוותרת על המטבח התוניסאי, אני ממשיכה לבשל את המאכלים המסורתיים, ותמיד חשוב לי שהכל יהיה טרי. אני עדיין אוהבת מאוד לבשל, אני מבשלת כל יום בממוצע שעה וחצי".
בין המאכלים המסורתיים שקלודין נהנית לבשל הוא הפשטידה התוניסאית. "זו תוספת למנה העיקרית וקל מאוד להכין אותה, היא מאוד פשוטה. הפשטידה עשויה מעוף ומביצים והיינו מכינים אותה בתוניס באירועים מיוחדים כמו בר מצוות, בריתות וחגים. אני אוהבת להכין את הפשטידה הזו כל יום שישי לילדים ולנכדים".
מעקודה - פשטידה תוניסאית של קלודין אשוש
מצרכים ל-10 סועדים:
1 תפוח אדמה גדול יפה ולא מבושל (או 2 קטנים, סך הכל 200 גרם תפוחי אדמה)
200 גרם חזה עוף
10 ביצים
1/2 כוס שמן
מלח
פלפל שחור
כפית לימון סחוט טרי
הוראות הכנה:
מקלפים את תפוח האדמה, מגרדים בפומפייה (ללא בישול) ומעבירים לקערה.
חותכים את חזה העוף לקוביות קטנות, טוחנים ומוסיפים לקערה עם תפוח האדמה.
מבשלים במים 3 מתוך עשר הביצים בשלמותן למשך 20 דקות.
אחרי הבישול, מוציאים את הביצים מהמים, מצננים לכמה דקות, מקלפים, חותכים לחתיכות גסות ומוסיפים לקערת הבשר ותפוח האדמה.
שוברים את 7 הביצים הנותרות מעל תערובת הבשר ותפוח האדמה בקערה.
מוסיפים את המלח, הפלפל השחור והלימון וטורפים עם מזלג.
שופכים את 1/2 כוס השמן לסיר טפלון 22 ס"מ שמתאים לאפייה בתנור, ומחממים על האש למשך דקה או שתיים.
מעבירים את בלילת הפשטידה מהקערה לסיר עם השמן החם, ומעבירים מיד לתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות.
שמים את הסיר עם תערובת הפשטידה בשלב התחתון ביותר של התנור ואופים למשך שעה. הפשטידה אמורה לתפוח ולקבל צבע זהוב. אפשר לבדוק בעזרת סכין אם הפשטידה יציבה.
כשהפשטידה מוכנה, מוציאים אותה מהתנור ובזהירות מטים אותה כלפי צד ושופכים את כל השמן בסיר. מנגבים את הפשטידה בנייר סופג שלא תיספח שומנים, הופכים אותה בצלחת גדולה, ומצננים.
- "פרויקט סבתא" בחסות אחוזות רובינשטיין, סנו, רסטרטו ודקסל/אומפרדקס ייצא בשבועות הקרובים למסע בעקבות המטבח של הסבתות הישראליות. עקבו אחרינו במתחם ב-ynet ובאתר ערוץ האוכל
בשיתוף ערוץ האוכל
