1. ריבות
גדלתי בבית חקלאי שבו מכל דבר עשו ריבה. אמי הייתה מכינה ריבת חבושים, פרי מאוד גס אבל טעים בטירוף, וגם ריבות מתפוזים ומתותים, ובשבילי ריבה זה בית. אני אוהבת אותן בצנצנות וינטז'. אני חובבת ריבות מכל הסוגים - תאנים, תות, תפוז, אבל לא קונה אותן לפי הטעמים, רק לפי הצנצנת - אם היא יפה. אפילו כאלה שפג תוקפן (אותן אני לא אוכלת).
עוד סיפורים מהמקרר:
2. פלפל חריף
יש לי בבית פסל של אשה שיש לה על הראש פלפל - זה בעיניי מסמל את החריפות ומעיד על אומץ. אין לי בעיה לאכול משהו חריף וליהנות ממנו. חריף מביא אנרגיה, מתחבר לטמפרמנט המפולפל שלי. אני מתחברת לצבעים - אדום, ירוק, ובעיקר לטעם.
3. משקאות
יש אצלי הרבה מים ולימונדה. יש בקבוק רוזה, אם יבואו אורחים, וגם קפיריניה, משקה ברזילאי שאני מאוד אוהבת. גם את האוכל והמוזיקה הברזילאית אני אוהבת.
4. שום
אני חובבת שום בצורה קיצונית. תמיר בעלי ראה אותי בערב אוכלת שום והזכיר לי שיש לי הופעה... אז בימים של הופעות - פחות שום.
לכל עוף אני מכניסה שום. גם לסלט. במסעדת "המפלט האחרון" באילת יש סלט עצבני מאוד, למדתי מהם איך לצרף שום ופלפל צ'ילי חריף. מזון של תשוקה ואנרגיה. אני שרופה גם על חצילים שרופים עם הרבה שום ושמן זית.
5. רטבים ותבלינים
אמי הייתה בשלנית יוצאת דופן, ידעה לתבל במינונים הנכונים ומכלום יצא הכי טעים. "יו, אין לי כלום", הייתה מזהירה, אבל מטגנת שום, מוסיפה פלפל אדום חריף, עגבניות מגורדות, ועל זה זורקת דג. מאכל גן עדן. ואת זה אני מנסה לשחזר בכל מיני צורות. אפשר להסתדר גם עם חתיכת לחם (תמיד יש מוקפא במקרר) וחמאה ופלפל - ואת מלכה.
אמי תמיד סיפרה שבאונייה הבלתי לגאלית שבה הם עלו לארץ, היו רק סרדינים וחמאת בוטנים וזהו, כל כך מעט ושיא הטעם. ממנה למדתי - שיהיו לך בבית רטבים, זה עושה את העבודה.
6. אוכל לחירום
מאז 7 לאוקטובר היו לילות ארוכים ללא שינה. נכנסתי לכוננות והקפאתי לחמים מכל מיני סוגים. כמו במצור, מטגנת בצל ושום ומקפיאה. שיהיה מוכן לשימוש.
