אנחנו לא צריכים את יום הקרואסון הבינלאומי בשביל לזלול את המאפה האהוב - בשבילנו, כל יום הוא יום לגיטימי להתחיל בו את הבוקר עם קרואסון. בצק שמרים מדופדף בחמאה זה אחד מהתענוגות הקולינריים הכי גדולים. במשך שנים קינאו הישראלים בצרפתים, באיכות הקרואסון, בטעמים ובקונדיטוריות הקטנות שנמצאות בכל שכונה בפריז. כישרונות ומומחים באפייה לא חסרים לנו כאן, אבל חוקי הרגולציה שהטיל משרד הבריאות על קונדטוריות בארץ גנזו את רוב החלומות למאפיות קטנות שנדרשו להקים מפעל עם רשיון יצרן. במשך שנים ארוכות קונדיטורים בארץ שאלו את עצמם מה ההבדל בין פיצריות לבין מאפיות, ולמה החוקים שונים, כי הרי שבשני המקרים מדובר בייצור בצקים. אבל לפני כמה שנים קונדיטור אמיץ בשם אופיר בן חנוך יצא למאבק עיקש בחוקים המוזרים, בתמיכת קונדיטורים רבים, ולפני כשנתיים, בתקופת הקורונה, החוקים השתנו והיום אפשר גם בארץ ליהנות מהיצע מדהים של קרואסונים בשלל קונדיטוריות ברחבי הארץ.
אז נתחיל מהסוף - קרואסון אוכלים טרי. אבל אם בכל זאת נתקעתם עם קרואסונים שלא נאכלו באותו היום, אל תזרקו לפח: הנה שלושה רעיונות למתכונים מקרואסונים ישנים, ואנחנו מבטיחים לכם שבפעם הבאה כשתגיעו לקונדיטוריה, תרכשו כמות גדולה במיוחד כדי שיישאר לכם עודף ותוכלו להכין מהשאריות היבשות - מטעמים.
אגב, הקרואסון, שמזוהה עם הצרפתים, הגיע בכלל מאוסטריה. האגדות הקולינריות על מקורו של הקרואסון מספרות שהוא הומצא בשנת 1683 בוינה לרגל חגיגת תבוסתו של הצבא הטורקי וסיומו של המצור על העיר. האופים, שערים כל הלילה כדי לאפות ולהשגיח על המאפיםשל הבוקר, היו אלו ששמעו את קולות חפירת המנהרה של הטורקים, והזהירו מפניה. צורת הסהר של הקרואסון היא בהשראת הסהר שבדגל טורקיה.
ובטח שאלתם עצמכם למה משתמשים לקרואסון שקדים בקרואסון ישן ויבש שנאפה יום קודם. ובכן, כשהקרואסון הטרי מתייבש, הוא סופג אליו בצורה מושלמת את הסירופ, ואחר כך כשממלאים אותו בקרם שקדים ומכניסים אותו לאפייה נוספת, מתקבל קרואסון עסיסי.
