מאפיית סלמן היא בעיקרון מאפיית לאפות קלאסית: כמה טאבונים לוהטים, כמה אופים מקצועיים וזהו. בלי הרבה התחכמויות או טכנולוגיות מתקדמות, בלי מחשבים או חישובים מדויקים - ארגז פלסטיק גדול מדי מלא בצק טרי טרי, שממנו האופים אוספים פיסות של בצק עגלגל, לשים לצורת כמעט נייר וישר אל תוך התנור. לא מסובך כל כך.
לידך בתור: לקוחות חדשים וקבועים וגם עובדים מהשיפודייה ליד שמגיעים לאסוף לאפות ישר לשולחן של הלקוחות. מאפיית סלמן היא כמו חור בקיר באמצע של אור יהודה.
לפני כמה שנים התוודעתי אליה בטעות. מאפיית נעמה, שנמצאת לידה, הייתה מלאה לקוחות, ונזכרתי במקום שמוכר פיתות עיראקיות (או בשמן השני - לאפות). כחובב מושבע של בצק על כל צורותיו האפשרויות, החלטתי לקנות לי פיתה טרייה ולהסתפק בה. להניח אותה על המושב לידי ולנשנש לשובע.
ביקורות נוספות:
באותו יום נכנסתי למאפייה אל תוך ענן ריח של גבינה שמנה מותכת. היה כמובן גם ריח של פיתות ובצק לח, אפילו ניחוח מרגיע של טאבון גדול, אבל הריח של הגבינה נאחז באוויר.
התברר שמכינים כאן סמבוסקים ג'יבן קטנים בתנור שנמצא מאחורי הטאבונים. בהתחלה חשדתי שמביאים אותם מנעמה, אבל לא - הובילו אותי ואת החשדות שלי מאחורי הדלפק עמוס העוגיות, רק בשביל לגלות עולם שלם של מסורת.
מאחורי הקלעים, בשקט בשקט, עומד לו טבח לעניין ומכין סמבוסקים עבודת יד. לש לעיגולים קטנים אחד אחד את הבצק, מעמיס יותר מדי גבינה עיראקית טיפה מלוחה ושמנה מאוד - כי ככה היא צריכה להיות - אחר כך מקפל לחצי ירח, צובט בחצי עיגול, מורח מעל ביצה, בוזק שומשום ומשם לתנור.
כל הקסם הזה קורה בין השעה 10 בבוקר עד לשעות הצהריים המאוחרות בלבד, אלו שעות הביקוש המקובלות. סמבובק ג'יבן אחד, שמגיע חם ישר מהתנור, עולה 5 שקלים בלבד, ואפשר גם לקחת עסקית: שלם על 10 יחידות, קבל 11. כן, יש ביקוש.
כל לקוח בתורו חופן לו לדרך זוג סמבוסק. אני התחלתי בקטנה, למרות שהלקוח לידי הזהיר אותי - נגיסה אל תוך הלוהט לוהט הקטנטן, כמעט קיבלתי כווייה, מכירים את זה שאתה לא בדיוק יכול להפסיק? על המקום דרשתי עוד שלושה סמבוסקים, וביטלתי את הפיתה העיראקית הריקה מתוכן. אחרי דקותיים יכולתי שוב לנגוס ונהניתי מכל ביס. הגבינה טיפה מותכת, הבצק קצת מתקתק בהשוואה למליחות של הגבינה, הכול התחבר לו. גם זול וגם טעים.
מאפייה עם מאפה אחד מנצח, אופים ומכינים על המקום, בלי הפקות מסובכות. אלה המקומות האהובים עליי - כאלה שנחבאים להם, שלא רוצים שידעו עליהם יותר מדי, אבל חייבים להכיר אותם. שלא ייגמר הסמבוסק ג'יבן לעולם.
