עד לפני כמה חודשים עמד בכפר תבור קיוסק של פעם - מקום ותיק שהקדים את הפיצוציות של תחנות הדלק, ורק תושבי המקום הכירו. אבל החיים דינמיים מדי לפעמים, ובזמן האחרון הוא עמד נטוש - עד שבשבוע שעבר, תוך כדי נסיעה על כביש 65, ראיתי שהמקום לא רק שלא נטוש, הוא אפילו מלא בלקוחות, וקוראים לו פיתה 65.
2 צפייה בגלריה
פיתה 65
פיתה 65
הפיתה שהכניעה
(צילום: קובי רובין)
לא יכולתי להתעלם מהעניין הרב במקום החדש, וגם השם שלו די הפיל אותי ברשת - הוא מתחיל במילה פיתה - אז אחרי שהורדתי את הלקוח באזור, חזרתי לבדוק.
מתברר שפיתה 65 נפתח רק יומיים לפני שהגעתי, ושמחתי לגלות שהוא מתמקד בשווארמה. אני זכיתי למחיר היכרות של תקופת הרצה, לא אציין כי הוא לא רלוונטי, אבל ביררתי מה המחיר המלא - והסכמתי איתו. עכשיו אסביר למה.
עוד אוכל רחוב:
אם הם ימשיכו להגיש כזאת פיתה של שווארמה, היא שווה 45 שקלים. קודם כל הפיתה ענקית, אפילו קצת יותר גדולה מפיתה של פלאפל ממוצע, זה כבר ניצחון גדול לחובבי כמות, אני מנהל את קבוצת המחאה הפנימית שלי נגד פיתות שווארמה קטנות מדי, וכאן בפיתה 65 אין את הבעיה הזאת בכלל.
יש גלגל גדול של שווארמה, פורסים אותה לא דק מדי, כמו שצריך, נא לא להשתמש במגש ביניים בכלל, אם הקצב של הלקוחות ימשיך כמו עכשיו, אפילו אחרי שיעלה מחיר ההיכרות, נא להחזיק שני מגשים לאיסוף שווארמה מהגלגל, יען כמו מגש חם על המקום ישר אל תוך הפיתה. את השווארמה עם האדים בבקשה.
2 צפייה בגלריה
פיתה 65
פיתה 65
יש עניין. פיתה 65
(צילום: קובי רובין)
זו שווארמה הודו קלאסית, אפשר להוסיף עוד משהו בפנים ולהגיע לשלמות - יש מקום. אני אישית הוספתי צ'ימיצ'ורי, זה אף פעם לא מוריד את הטעם, קצת טחינה מבפנים, ואחר כך לקחתי את העמבה לידי, וכל כמה נגיסות רק הוספתי עוד ועוד.
לא הצלחתי לסיים את המנה. היא גדולה מדי לכולם, שני שליש הפילו אותי משובע, על השליש האחרון רק הסתכלתי וביקשתי בכניעה שקית לקחת להמשך היום.
אם הייתי יכול, הייתי אוכל לפחות פעם בשבוע בפיתה 65, אני רוצה כל פעם לא לסיים פיתה של שווארמה מעולה. אם אתם על הדרכים לכיוון מזרחה וצפונה, יש לכם איפה לאכול מנה בשרית מעולה וכשרה על הדרך.