חנן מרגילן, מכירים? ברור שמכירים. המסעדה הבוכרית הקטנה משכונת שפירא הפכה בשנים האחרונות לאחת המסעדות הפופולריות והמפורסמות ביותר בתל אביב וגם בישראל רבתי. היא זכתה בפרסי אוכל למיניהם ובמחמאות מוצדקות משפים סלבריטאים, וריכזה סביבה קהל לקוחות שנשבע אמונים למרק הדושפרה שלה. וכמובן, פוּדיז. הם נהרו לחנן מרגילן באיחור כרגיל, רק אחרי שיודעי דבר סימנו אותה כמסעדה איכותית לעילא ועילא. הפוּדיז הם קורבנות אופנה בהגדרה. זו תופעה תרבותית שיצאה מכלל שליטה. היא מייצגת את מי שרואים באוכל סמל סטטוס שצריך להתהדר ולהשוויץ בו, ולהעלות לאינסטוש צילומים של מנות שלושה כוכבי מישלן שהספיקו להתקרר. הפוּדיז לא באמת אוהבים אוכל. הם אובססיביים למה ששר התרבות מיקי זוהר קרא לו בזמנו "שלושת הכ"פים": כוח, כסף וכבוד. האוכל הוא רק כלי עבורם להביע את מעמדם בעולם.
עוד ביצים עלומות:
כיום, נהוג להבדיל בין שני סוגים של חובבי אוכל – פוּדיז ואִיטֵרְז (Eaters). הקבוצה הראשונה, כאמור, תלך לחנן מרגילן כי כולם הולכים לשם. הקבוצה השנייה - האכלנים, הזוללים, הבולסים - פשוט תלך לכל מקום שיש בו אוכל טוב. אהבתם כנה ואמיתית. זו הקבוצה שתגיע, בתקווה, למסעדת אוזבצ'קה בחיפה. לא בגלל שכתבו עליה בלוגרים או העלו תמונות סקסיות של הקבב (הסקסי), אלא מכיוון שזו פשוט מסעדה טובה, מסעדה הגונה, מסעדה, תחזיקו טוב, שהיא חנן מרגילן סניף חיפה (אין קשר רשמי בין השתיים). האם יש מליץ יושר טוב מזה? לא נראה לי.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מתבקש לומר שאוזבצ'קה היא "חור בקיר", כמו שנוהגים לומר, נו, הפוּדיז שהופכים כל דבר לקלישאה משומשת. היא מתחבאת ברחוב הרצל הומה האדם ודוכני השמאטעס. אוזבצ'קה ממוקמת בתוך חנות שהוסבה למסעדה פצפונת. ארבעה-חמישה שולחנות פלסטיק עטופים בשעוונית. על המדפים לאורך צד אחד של הקיר ניצבות צנצנות וקופסאות שימורים למכירה, כולל ראשי שום מוחמצים תוצרת גיאורגיה, ממש כמו במכולת השכונתית. בצד השני – סלסילות מלאות במאפים מטוגנים: צ'יבורקי, סמסה, גוז'גיז'ה. הסועדים באים והולכים, חלק הארי שלהם דובר רוסית, יושבים, לוקחים מאפה לדרך. לבעלים יש תחבושת על היד, ואת החשבון הוא עושה במחשבון פלסטיק של ילדים. אדי עשן ממלאים את המקום מהגריל שמתחבא בירכתי המסעדה. אפשר למות מהריח. למות ולהגיע לגן עדן. או שבעצם אנחנו כבר בגן עדן.
התפריט של אוזבצ'קה מתמקד במטבח הבוכרי, הקווקזי והאוזבקי שקנה אחיזה די שולית אצלנו, בעיקר, כאמור, אצל בכירת העדה, חנן מרגילן. למסעדה החיפאית אין גינונים של מסעדת שף שמקפידה בקטנות. למשל, במרק הלגמן האטריות אינן עבודת יד אלא פסטה יבשה מסוג פטוצ'יני. לא נורא. זה לא מפריע ליהנות ממרק הבשר, העשיר בפלפלים אדומים, בכוסברה ובכמון. ברקע נשמעה כל העת מוזיקה ממקלט הטלוויזיה הישן, ומכוניות ואוטובוסים צפצפו בחוץ, אבל אנחנו היינו כל כך מרוכזים במרק הנהדר שכל מה שיכולנו לשמוע זה את קולות שליקת האטריות.
המשכנו לכיסונים. במסעדה בוכרית חייבים כיסונים. זה פשע לא לקחת כיסונים. הזמנו מאנטי וחינקלי (או מה שהם מכנים משום מה "צ'יבורקס"). הגיעו לשולחן כיסוני ענק, חמישה וחמישה, מאודים בשלמות, הבצק אולי טיפה עבה מדי, ממולאים בבשר בקר. בחינקלי הרגשנו תוספת של נענע מיובשת, אבל אולי זה היה פרי דמיוננו. טבלנו את הכיסונים ברוטב עגבניות מגוררות ושום, המון שום, ומהחינקלי השארנו את נשיקת הבצק שמתנוססת בראש הכיסון, כמקובל בעדה.
המנה הבאה זכתה לכינוי "אומלט קווקזי", והוסיפו לה גם סופרלטיב – Super! עד כדי כך? האם אפשר לסרב למנה שהיא סוּפּר עם סימן קריאה? בוודאי שלא. קיבלנו מעין פשטידה או אולי פריטטה או סוג של טורטייה ספרדית. בקיצור, חביתה שמנמנה שלתוכה ערבבו חתיכות של עוף, טיגנו טוב-טוב מכל הצדדים, שמו בצד ואז חיממו במיקרו כדי להגיש חם-חם לשולחן. סוּפּר? סוּפּר!
הלאה אל הקבב המצוין. מה שמייחד את הקבבים של אזור בוכרה והסביבה הוא שהם עשירים בבצל קצוץ , וכמובן ששומן כבש לא מזיק כלל וכלל. קיבלנו ארבע קציצות קטנות ועסיסיות עם בצל טרי בצד. הם היו המקור של הניחוח הנהדר שנדף מהגריל בכל הזמן שישבנו באוזבצ'קה. עשן הוא ה-תבלין הנפלא ביותר, והריח בדרך כלל לא משקר.
המלצרית התעקשה שנזמין איזה צ'יבורקי אחד שבדיוק, אבל ממש בדיוק, הרגע יצא מהשמן הרותח. קיבלנו מאפה מטוגן מעט שמנוני מדי, אבל מעבר לכך מושלם, כמו שרק מאפה ממולא בבשר טחון שהרגע יצא מהשמן הרותח יכול להיות.
אוזבצ'קה אולי לא תהפוך ליעד נחשק וסקסי עבור פוּדיז, אבל אִיטרז, אכלנים מקצועיים, יכולים למצוא בה המון עניין. כן, היא "אותנטית" ואמיתית לגמרי, ויש בה אוכל אמיתי, במחירים אמיתיים כמו פעם ולא מנופחים לשווא. זו חוויה לא ממותגת, לא מסומנת על ידי משפיענים באינסטגרם, בוודאי לא אופנתית. אם באתם לעשות שם סלפי עם צ'יבורקי, יכול להיות שיגרשו אתכם בבושת פנים. בעצם, עדיף שיגרשו אתכם. תשאירו לפחות את המקום הזה לסתם אנשים שאוהבים לאכול ולשבוע ולא לעשות מזה ביג דיל.
על קצה המזלג: אוהבים את חנן מרגילן? תאהבו גם את אוזבצ'קה החיפאית. בוודאות. לכו על הקבב המושלם, ואל תעזו לעשות סלפי עם הצ'יבורקי.
אוזבצ'קה, הרצל 39, חיפה
