כשנולדים לך הילדים, במשך שלוש שנים אתה כמו בהקמה של עסק חדש, מתוכן שנתיים הן כמו בליץ. אינטנסיבי לאללה, בלי הפסקה ובלי כלום, כל יום, כל היום. ואז בשנה השלישית מתחילה הרוטינה של הגן ומשהו משתחרר, פתאום יש יותר זמן לחזור לעצמך.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
שעות הבוקר מתפנות שוב והלו"ז של הילד הופך למוגדר ומאפשר לך לחזור להיות מבוגר. העניין הוא שבדרך כלל זה השלב שבו מחליטים להביא עוד ילד, ואז כל הסיפור הזה מתחיל מחדש.
לנו יש שלושה ילדים, אז אפשר להגיד שבעשר השנים האחרונות ההגדרה שלנו היא בראש ובראשונה הורים. זה לא שאחר כך אתה מפסיק להיות הורה, הורה זה מינוי לכל החיים. אבל כשהילד תלוי בך כדי לחיות זה משהו אחר, רמה אחרת לגמרי של דריכות וקשב. עד כדי כך שלפעמים אתה שוכח להיות אתה.
כשהגיע השלב לשלוח את שני הילדים שלנו לגן, מצאנו את עצמנו מתרגלים מחדש איך להיות עצמאיים שוב, להיות זוג שוב. אני יודע שאם אין לכם ילדים מה שכתבתי נשמע קשוח, אבל האמת היא שזה תהליך מלא אהבה וגילוי עצמי. לילדים יש את הדרך שלהם לקחת אותך לסיבוב אמיתי על ספת הפסיכולוג ולפרק לך את החוויה האישית שלך מפעם, מול העיניים.
הם רואים אותך כמו שאתה ולא כמו שאתה רוצה להראות, ודרך המבט שלהם יש לך את האפשרות האמיתית להבין את עצמך. אז לעזאזל עם דייטים זוגיים - כשיבוא הזמן נחזור גם לזה.
ואז בא הילד השלישי וכל הרוטינה האינטנסיבית המוכרת: לבדוק שהוא נושם בלילה, לשים לב בכל רגע נתון איפה הוא נמצא, לתת לו מרחב להרגיש בטוח אבל מספיק קרוב כדי שתוכל להגיע אליו בשנייה אם צריך, והנה פתאום הוא בן שנתיים, והשלב הזה של הגן מגיע. ופתאום אנחנו קולטים שזה כנראה הילד האחרון. וזו הקריירה שלנו עשר שנים - עשור שמהלכו לפני הכול, אנחנו הורים לילדים קטנים. פתאום הרגע הזה עומד להיגמר וזה קשוח, כי בכל רגע נתון בעשור האחרון היה לנו ילד קטן איתנו.
היום, הבן הבכור ואני נועלים את אותה מידת נעליים. הוא גבר שבגברים. הבן האמצעי עדיין משחק איתי מאריו קארט ואני איכשהו עדיין מצליח לנצח, והקטן עדיין מריח כמו תינוק והצחוק המתגלגל שלו ממלא את הנשמה ביום הכי קשה שלה.
לפני שבוע נכנסתי הביתה בצהריים והילד הקטן כל כך הזה ישב ליד השולחן ואכל תירס לבן, "אבא! תירס!". איזה כיף זה, כשבגיל מסויים בחיים יכולת להיות מלא מבחינה פנימית, רוחנית וגופנית בגלל תירס. שתירס יכול היה להציף אותך באושר ושמחה שאינה נגמרת, רק בגלל שהוא מה שהוא, טעים ומתוק.
התיישבתי מולו ושאלתי אותו מה הוא עשה היום והוא ענה לי, "פסטה, תירס". אני התגאיתי בו כאילו הוא הרגע גילה את הפניצילין ושמחתי בשבילו שהיה לו יום כל כך מושלם.
אני הורה כבר 11 שנה. זו העבודה הכי חשובה והכי משמעותית שעשיתי בחיי. ברור לי שזה אינדבידואלי ושהמסע הזה שונה מאדם לאדם. כל אחד שולח את הילדים לגן בגיל אחר, אם בכלל, והקושי והאושר שבאים עם גידול ילדים פוגעים בכל אחד אחרת.
עם כל הקושי והאתגרים שההורות מביאה איתה, אני מוכן לתת הכול בשביל להישאר עוד רגע אחד מול הבן הקטן שלי בשולחן האוכל, כשתירס לבן עבורו הוא המקור לאושר המוחלט.
מתכון לרביולי תירס
מתכון לפסטה טרייה יש לנו כאן. המתכון הזה הוא בסיס להרבה פסטות שאני מכין. כדי להתאים אותו לעבודה נוחה יותר בבית ניתן להוסיף לו ממש מעט מים או חלבון של ביצה והתערובת תהיה קלה יותר לעבודה. חשוב להשקיע בקיפולים ובפתיחת הבצק - זה ייתן מרקם מדהים למוצר הסופי ובהחלט שווה את הדרך, אבל צריך לזכור שזו בהחלט דרך.
למילוי הכיסונים, יש כמה אפשרויות: יש התקנים שמתחברים למיקסר ועושים את העבודה מצוין, יש מכונות ידניות שעושות זאת נפלא, יש סטים של מערוך ותבנית ידנית, יש מערוך יעודי עם חריצים להכנת הרביולי ויש כמובן קורצנים ידניים. המחיר יכול לנוע בין 20 שקלים לקורצן ועד מאות שקלים למכונה.
כמו ברוב הדברים, דרך המלך באמצע היא הכי טובה בעיניי והשאלה היא כמה אתם מכינים רביולי בבית. אני מבשל רביולי פעם בכמה חודשים ולכן אני עובד עם מערוך מיוחד לרביולי ועם קורצנים. אם הייתי מכין יותר, סביר להניח שהייתי עובר למכונה, ככה שההחלטה תלויה בכם.
להכנת המילוי השתמשתי בשני סוגי תירס שונים, אחד למילוי הרביולי (תירס צהוב) ואחד לרוטב (תירס לבן). מילוי הרביולי מגיע יחד עם עוד כמה דברים ואני מתייחס אליו במתכון הזה באופן חריג לא כאל הדבר הכי חשוב במנה הכוללת. התירס הלבן, עם הבישול הקצר שלו ברוטב, נותן את מה שצריך כדי להפוך את המנה למשהו אחר לגמרי.
המצרכים:
500 גר' קמח פסטה
320 גר' (כ-15 יח') חלמונים
60 גר' (1/3 כוס) שמן זית באיכות טובה
10 גר' (1 כפית) מלח
למילוי -
400 גר' גרגרי תירס
1 גזר, חתוך לקוביות
1 בצל לבן, חתוך לקוביות
2 שיני שום, פרוסות
חתיכת נקניק מעושן, חתוכה לקוביות
200 מ"ל (1 כוס) ציר עוף
חופן עלי מרווה
מלח ופלפל
לרוטב -
5 יח' תירס לבן
1 שן שום, קצוצה דק
ציר תירס
200 גר' חמאה קרה, חתוכה לקוביות
עלי מרווה, חתוכים דק
אופן ההכנה:
- להכנת הבצק - מחברים את כל המרכיבים יחד במיקסר, עד שמתקבלת תערובת כמעט אחידה. אם אין מיקסר, אפשר לחבר ביד על השיש: צרו צורה של הר געש עם הקמח, בלוע שלו שימו את החלמונים, השמן והמלח ובתנועה מעגלית, לאט לאט, הוסיפו קמח פנימה לתוך הלוע תוך כדי ערבוב. הבצק ירגיש בהתחלה כאילו הוא לא מחובר עד הסוף, אבל זה יימשך כשתי דקות, שימו לב לא לעבד את הבצק יתר על המידה.
- הוציאו הבצק מהמיקסר, וחברו גם את הפירורים שנשארו בקערת הערבוב לכדור אחד. חלקו באמצעות סכין את הבצק לשני כדורים, עטפו היטב בניילון נצמד והכניסו למקרר לכמה שעות. הוציאו את הכדורים כחצי שעה לפני פתיחת הבצק. הסירו את העטיפה רק מהכדור אותו אתם פותחים.
- בעזרת סכין חתכו את הכדור לשלושה חלקים שווים. התחילו לרדד במערוך כדור אחר כדור, עד שנוצרים שלושה דפים יחסית שווים. הניחו אותם בצורה חופפת כשכל אחד נשען על הבא אחריו. רדדו מעט עם מערוך עד שהכל מחזיק מעמד יחד. קפלו את הבצק משני הצדדים (הצד הקרוב אליכם והצד הרחוק), כל אחד שליש לכיוון האמצע, סובבו ב-90 מעלות, ורדדו פעם נוספת.
- התחילו להעביר במכונת הפסטה, מהמפתח הרחב ביותר עד הדק, אבל לא הדק ביותר. בסיום, קפלו את יריעת הפסטה כך שהצד הפתוח שלה יהיה ברוחב מפתח המכונה.
- רדדו בעזרת מערוך עד לחיבור של הבצק, וחיזרו על הפעולה פעם נוספת, הפעם מהצד הפתוח של היריעה. בסיום, קפלו את יריעת הפסטה שוב לרוחב המפתח, רדדו מעט, סגרו בניילון נצמד, והכניסו למקרר לשעתיים.
- להכנת המילוי – במחבת עם בסיס עבה, חממו מעט שמן זית. הוסיפו את הבצלים ובשלו עד שהם שקופים מעט אבל לא שינו צבע. הוסיפו את הגזר, תירס ונקניקיה והמשיכו עבודה על אש רגועה כמה דקות. הוסיפו את השום והמרווה, ואז את הציר. הנמיכו את הלהבה ותנו למילוי לעבוד 20 דקות. אחרי שמוכן, הורידו מהאש וטחנו למחית חלקה. טעמו ותקנו תיבול, קררו.
- בזמן שהמסה מתקררת, הוציאו את יריעות הפסטה מהמקרר, ופתחו אותן לעובי הרצוי. אני אישית פותח לא דק מדי, כי אני אוהב את הנוכחות של הפסטה בביס שלי.
- כשהבצק פתוח, פזרו את מילוי הרביולי על יריעת הבצק הפתוחה בהתאם למכשיר חיתוך הרביולי שיש לכם. כסו עם היריעה השנייה, וחתכו את הבצק לרביולי. אם אין לכם מכשיר חיתוך לרביולי תוכלו לקרוץ עגולים בעזרת כוס עם קוטר מתאים, ובסוף להדק היטב את הקצוות.
- העבירו למשטח מקומח קלות (סולת זה אחלה בשביל הקמוח הזה) ושימו במקרר. המשיכו עד שהכל מוכן.
- להכנת הרוטב (זה יותר סלסה נוזלית מאשר רוטב): פרקו את גרגרי התירס מהקלח עם סכין חדה. את הקלחים, שימו בסיר עם מעט מים, עד לגובה כיסוי, הביאו לרתיחה ותנו לזה להתבשל רבע שעה. זה יהיה הציר שלנו לרוטב.
- במחבת עם בסיס עבה, המיסו 50 גרם מהחמאה. הוסיפו את התירס ובשלו אותו 2-3 דקות. הוסיפו כמה מצקות מציר התירס ותנו להכל להתחבר יחד. הוסיפו את המרווה, ואת קוביות החמאה הנותרות וחברו אותן במהירות מבלי שישברו מהרוטב.
- בסיר מים ליד, בשלו את הפסטה סימולטנית, וכשהיא מוכנה, הוסיפו אותה לרוטב. אל תחששו להוסיף מעט מנוזלי הבישול של הפסטה, זה יכול לעשות רק טוב. כמה פרוסות פרמזן עבות מעל ואתם בגן עדן.
ליאור רפאל הוא השף והבעלים של מסעדת "המבורגר בלויתן" באילת
