בשיתוף CBC ישראל
רק במאי האחרון נפתחה פיצה 66, פיצה-בר אינטימית, סנונית ראשונה לחיי הלילה בשכונת יד אליהו המתחדשת בתל אביב. בספטמבר הם חגגו את הפתיחה עם הופעה של הזמר אביתר אדיר ועם מאות אנשים שהגיעו לאכול, לרקוד, לשתות בירה ולשמוח. אך באוקטובר, בשל המלחמה, המצב התהפך מקצה לקצה. ליאור אזולאי, אחד מבעלי המקום, משתף במכה הקשה שספגו: "חלקנו איבדנו חברים מאוד טובים כמו הרבה אנשים מעם ישראל. לקח לנו זמן להתאושש ורק בחודש האחרון אנחנו מתחילים להרים את הראש".
השם 'פיצה 66' לקוח כמחווה לכביש המהיר ההיסטורי בארה"ב - Route 66 ששימש כנתיב המרכזי בו עברה התנועה במהלך המאה ה-20 במערב אמריקה וסייע לצמיחת הכלכלה ביישובים שדרכם הוא עבר. בדומה לשמם, פיצה 66, שממוקמת ברחוב הראשי לה גווארדיה בתל אביב, מבקשת לחבר בין אנשים – דרך האוכל הטעים, הבירות, האמנים המקומיים שמגיעים להופיע, הדרינקים והמוזיקה.
כדי לנסות ולסייע להחזיר את פיצה 66 ועסקים רבים בענף המסעדנות וחיי הלילה לעמוד על הרגליים, יזמו ב-CBC ישראל (החברה המרכזית לייצור משקאות קלים) פרויקט מיוחד ומרגש בו הם עוזרים להפיק ערב חד-פעמי חוויתי בעשרות ברים ומסעדות ברחבי המדינה. כחלק מהמיזם שנקרא "לחיים" – ברים ומסעדות למען ישראל, הגיע אמש להופיע במקום הזמר אביתר אדיר והמבלים נהנו מצ'ייסר במתנה בקניית בירה קרלסברג או טובורג. חלק מההכנסות של העסק מהערב נתרמו לאיחוד הצלה.
אביתר, שהופיע גם באותו ערב פתיחה לפני כמה חודשים – חזר למקום ולמרות שהשמחה מהולה בעצב, המבלים יכלו לטשטש לכמה שעות את המצב הקשה. "היינו סגורים שבועיים אחרי אותה השבת. אחרי זה, פתחנו במתכונת מצומצמת מאוד: הזמנות בטלפון ולהגיע לקחת. בלי שירות ובלי מוזיקה", משחזר אזולאי, מבעלי פיצה 66, את השבועות הראשונים למלחמה.
"בחודש האחרון אנחנו חוזרים לעבוד לאט לאט במתכונת רחבה יותר. ובעיקר – כי התושבים חזרו לשכונה", הוא משתף, "יצא לנו לגלות שמי שנמצא מעלינו, בבניינים, אותם צעירים תל-אביביים שהיינו רואים מסתובבים עם הילדים – כולם כמעט במילואים".
"האימהות הגיבורות והילדים היו צריכים את זה. לצאת להתאוורר ולאכול פיצה. הרגשנו חובה"
למרות הקושי הרב, הם החליטו לחזור לפעילות בעיקר מבקשות תושבי השכונה. אזולאי מספר ש"היינו דיי בשוק מהדרישה של הקהילה", כדבריו, "הם אמרו לנו שהם ממש צריכים לרדת עם הילדים לפיצה כדי לקבל את החיוך שלנו, הקפה והבירה. בהתחלה חילקנו טרופיות לילדים ונתנו להם לצייר על קרטוני הפיצה. הרגשנו שיש לנו חובה לחזור ולעבוד כי האימהות הגיבורות והילדים היו צריכים את זה. הבנו שחשוב להרים אחד את השני ואנחנו מנסים לשמור על אופטיות".
מי שסייע להם לקום על הרגליים הם דווקא הספקים הגדולים. "החברה המרכזית והספקים הגדולים היו שם לאורך כל הדרך, בניגוד למדינה. הם התחשבו בנו בתשלומים ובדברים שהיינו צריכים והם היו שם לעזור לנו. וגם בהפקה של הערב המיוחד הזה שחלק ממנו נתרם לארגון איחוד הצלה", הוא אומר.
התחושות אמנם מעורבות ומורכבות ויש שמחה והקלה שחלק מהמילואימניקים חוזרים ומשתחררים והשגרה נראית כאילו היא מתחילה לחזור, אך מהצד השני אזולאי משתף בכאב: "מהצד השני של השמחה הזו מתים לנו בכל יום אחים. אנחנו עדיין לא שמים מוזיקה שמחה כמו בעבר ומחלקים צ'ייסרים באוויר, אבל מנסים לשמור על אופטימיות".
האירוע המרגש שהיה אמש (חמישי) הצליח לתת לפיצה 66 קצת אוויר ותקווה. "להבדיל מהאירוע הקודם שאביתר היה פה וזו הייתה חפלה ענקית של 700 איש עשינו משהו שהוא יותר ברוח התקופה. המטרה להחזיר את האווירה לשכונה, זה בר שכונתי היחיד באזור אז זה ממש סוג של משפחה".
פיצה 66, לה גווארדיה 66, תל אביב-יפו
בשיתוף CBC ישראל
פורסם לראשונה: 10:34, 12.01.24
