לאחרונה התחלתי לשים לב שתקופת הטרנדים פורעת במחוזותינו. בכל מיני מקומות מצלמים תמונות מוזרות באלכסון, אולי כדי לעזור לך לסובב את הצוואר עוד קצת בשביל להבין מה אתה רואה. גם הכול נראה הגיוני למאכל - אבל לא באמת. כמה פעמים עוד נראה בתל אביב את תורי הטרנדים המשתנים, עד מתי תימשך מערבולת השטויות הזאת?
בין כל הטרנדים וקיצורי הדרך בעולם הקולינריה הישראלי, עוד נותרו להם מקומות בודדים שלא נכנעו למודרנה. החיים מלמדים אותך שהדרך הקשה היא הדרך היחידה הקיימת באמת - אי אפשר לקרוא ספר דרך סרט, ואי אפשר להכין אוכל ראוי או טעים מבלי לעקוב אחרי כל התהליך.
בבורקס חזן לא מכינים בורקס. אפילו על החשבונית כתוב בורקס, אבל בבורקס חזן מכינים אך ורק בויוס בעבודת יד. בויוס הוא סוג של כיס שבו הכול נכנס, ובחזן יש רק שתי מנות בתפריט: בויוס תרד או גבינה. וזהו. המחיר עלה לאחרונה - 20 שקלים. עדיין בתחום שלי.
עוד אוכל רחוב:
המקום הקטן של אתי ויהודה ברחוב סעדיה חתוכה ביהוד פתוח כבר הרבה שנים. הם בקושי דיברו איתי, לא סתם אין למקום שלהם מספר טלפון, רוצים לאכול בויוס - תגיעו לקנות בעצמכם, בלי לבלבל את המוח בבקשה. כאן אין קיצורי דרך: אתי על הניהול, יהודה מכין את הבויוס על הבוקר, וקצת אחר כך עוד נגלה אחת להמשך המשמרת המקוצרת. אתי ויהודה כבר כנראה ידעו ימים ארוכים יותר, היום זו זכות אמיתית לנגוס ממאפה הבויוס שלהם.
אין שלט בחוץ, גם לא כיסאות. בכלל תכננתי לאכול חומוס במקום אחר באזור, אבל ראיתי כמה עולה מנה של חומוס, ופשוט חזרתי אל המונית. כמעט התחלתי לנסוע, ואז ראיתי את הידיים של יהודה עובדות, זזות להן בתנועה קבועה. ככה הסקרנות שלי גילתה מאפה לא קטן בכלל של בויוס.
עמדתי מול הדלפק כדי להזמין, רואה את הנעשה מול עיניי - יהודה בדיוק סיים את המגש האחרון של היום. בויוס התרד לא מלא על גדותיו, אלא התרד מפוזר לו בפנים. הבנתי את המנה הזאת, אבל היא פחות לטעמי האישי. מנת הבויוס גבינה, לעומת זאת, הייתה מעולה. יהודה ממלא כל מאפה גבינה עד כמעט קצה גדותיו, אם הגעתם איך שהבויוס יצאו מהתנור - אתם תצטרכו לחכות בסבלנות, זה לוהט גם בפנים. אחר כך תהנו לנגוס. המאפה קורס פנימה, לתוך השכבות שלו, ודווקא בגלל העומס של הגבינה הוא טעים יותר. אם אתם מחובבי המאפים הפשוטים, המנה הזאת תפתיע אתכם גם בטעם וכמובן בפשטות שלה.