אין לי מושג למה אנשים בוחרים לגור למעלה על ההרים והמצוקים של חיפה. התהייה שלי התחדדה אחרי שגיליתי את שכונת בת גלים - כל השנים חשבתי שהאזור הכי יפה של חיפה נמצא בשכונות מעל העיר, ובפעם הראשונה כשהגעתי לבת גלים גיליתי אנשים שגרים כמעט על המים. יש לי חבר טוב שגדל שם מול הים, ואשכרה היה מפרצון על חוף ים מול הבית שלו. נשמע חלום. שכונת בת גלים מתנהלת בשקט מופתי, ששונה מאזור העיר התחתית של חיפה. לדעתי היא כמעט שכונה סודית שיש בה בית גם חולים גדול, בסיס חיל ים וכיכר, שאם אתה לא יודע איך לצאת ממנה, יש סיכוי גדול שתחזור בטעות לתוך חיפה העיר.
אז אם כבר נכנסתם לשכונת בת גלים, תרשמו לכם שאפשר לצרף לזה סיבה טעימה מאוד על הדרך. נכון, אולי קצת קשה למצוא מקום חניה, אבל בסוף זה שווה את ההליכה. החניתי את המונית ויצאתי לעקוב מקרוב אחרי הפלאפלייה שהייתי בדרכי אליה, אחרי שקיבלתי המלצה מנוסע. היא הייתה מלאה בלקוחות. זה כבר סימן טוב, חשבתי לעצמי.
פלאפל אחי פועל כבר יותר מ-35 שנים. זה עסק משפחתי מובהק, ובני המשפחה שעובדים שם עסוקים. לא היה להם יותר מדי זמן לקשקש איתי, ואני התענגתי מהאופן שבו הם עובדים בתיאום מושלם, ומחייכים אחד לשני תוך כדי. בסך הכול יש כאן אווירה נעימה, אבל היא בהחלט ממוקדת בעבודה ובעניין שלשמו כולם התכנסו כאן - הפלאפל. כאן לא מכינים פלאפל מראש שמיועד לאף אחד, הכדורים יוצאים מהשמן רותחים בכל הזמנה של לקוח.
אחד הדברים שאני שם לב אליהם בדוכני אוכל רחוב, הוא מבנה העסק ואיפה כל דבר נמצא. נראה ש"פלאפל אחי" התעצב מעצמו: יש מקומות ישיבה בחוץ מעבר לדלפק, ויש גם מסדרון קטן בצד, שנראה לי מיועד ללקוחות קבועים, שמגיעים אליו דרך הפלאפלייה. מצאתי את עצמי עומד בתוך המקום. אני לא לקוח קבוע וזו פעם ראשונה שלי כאן, אבל פשוט נהניתי להשתתף באווירה של הקבועים.
השאלה ששאלתי לפני הכל הייתה למה קוראים למקום "אחי". אחד הקבועים שעמד לידי בתור סיפר שזה בגלל החיילים הרבים שפוקדים את המקום. החיילים, נוהגים לחזור על המילה השגורה "אחי" לפחות פעמיים בכל משפט, גם אם הוא קצר.
הזמנתי לי בקופה מנה כמו כולם, שילמתי 22 שקלים והצטרפתי לתור. חיכיתי בסבלנות שהכדורים שלי יהיו מוכנים, וקיבלתי לידיים שלי מנה רותחת. מיד אחר כך הכנסתי אליה כמעט את כל הסלטים שהיו על הדלפק. הכול מכל נכנס פנימה, ולא הפסקתי למלא את הפיתה גם אחרי שהיא כמעט התפוצצה לי ביד. הכנסתי לשם שלושה סוגים של חריף, רוטב שום, עגבניות וגם טחינה. הכנסתי את הכול בפנים, תוך כדי שאני שואל את עצמי מה הקטע להפריד את העגבניות מהסלט.
הריח המעולה של הכדורים מילא לי את הנחיריים, ואז הבנתי שעכשיו אני צריך להיזהר על באמת כי הכדורים ממש רותחים. אני ממליץ שתתחילו לאכול לאט, ואל תרוצו עם הנגיסות כי ככה תקבלו כוויה על בטוח. אני מציע גם שאם אתם כבר מגיעים לכאן אז תגיעו מוקדם, כי לקראת השעה 15:00 המקום מראה סימני סגירה, וחיפה, להזכירכם, לרוב הולכת לישון מוקדם. אבל אם אתם בחיפה ורעבים, היכנסו לפלאפל אחי לאכול פלאפל מעולה וטוב. אני לא הצלחתי לסיים את המנה.
