כשאני מבקר בשווקים החלק הכי מעניין מבחינתי זה לזהות מי מהמוכרים החליט ללכת על כל הקופה ולהעיף את הסחורה מהדוכן כמה שיותר מהר, מה שנקרא - בעל הבית השתגע. אז הבסטה הופכת להיות מעניינת באמת והכול חוזר להיות זול כמו שהיה לפני 20 שנה. במצב כזה אני קונה הרבה ויכול למצוא את עצמי במשך שלושה ימים ברצף אוכל רק ענבים, ואפילו טעימים.
ביקורות אוכל רחוב נוספות של המונה טועם:
איך תוכלו לזהות מחיר מעולה? פשוט - המחיר לא יהיה עם סיומת של "99 אגורות" בקטן פינת השלט, אלא יהיה כתוב מחיר מלא בשקלים כי הסחורה באמת צריכה ללכת לדרכה במהירות. אחרי שאני נתקל במחיר נמוך מאוד, המשך הסיבוב שלי בשוק מתאפיין בהרמת גבות מתמשכת לנוכח שאר המחירים הלא זולים.
שוק פתח תקווה נמצא במרכזה של העיר ולמרות שמסביב כבר נבנו גורדי שחקים, השוק עצמו עדיין מתנהל לו במנותק מהמציאות שמסביב - עולם קטן ויפה שמתנהל בתוך עצמו. לפתח תקווה הגעתי השבוע עם מסמכים לחתימה עבור לקוח, אחרי שהעורך דין שלו שלח אותי להמתין עד שהמסמכים שאצלו יהיו מאושרים. בזמן שחיכיתי למסמכים, החלטתי לנצל את הזמן ובתוך שעה הספקתי להגיע לשוק, למצוא חנייה, ללכת בשוק במזג אוויר סתוי נעים וסוף סוף בלי לחות וללכת קצת לאיבוד.
אחרי הליכה שנמשכה שניים וחצי רחובות, בתוך השוק שנראה כמו אי-תנועה שבו כל מוכר נמצא עם מרכולתו בחוץ, חיפשתי משהו לאכול. באמצע השוק ראיתי את מזנון צדוק, הסתכלתי על השולחן מלא הסלטים שליד הדלפק וניסיתי לקרוא את התפריט ולהבין מה אוכלים פה. מנת הבית היא סביח שמכינים על המקום, ובצד עמדו סירים עם קובה במיה שהתבשלה על האש החזקה והרבה אורז אחד-אחד.
לא היה לי מספיק זמן לרדת על צלחת קובה במיה אז העפתי עוד מבט אל עבר השולחן שהיה מלא במטעמים. לרגע לא הייתי בטוח שאני רואה נכון - יש כאן בריקה והרבה. בעל המקום היה בדיוק עסוק בחשמל שלא הפסיק להיפסק ובמזל הגעתי אחרי הפסקת החשמל. ראיתי את הבריקה המטוגנת המוזרה והשונה למראה ולא הורדתי ממנה את המבט. לרגע הצלחתי למשוך את תשומת ליבו של בעל המקום למאכל הכלאיים השונה הזה כששאלתי אותו מה זה, ויחד עם חיוך ממזרי קטן הוספתי שכזה עוד לא ראיתי.
בעודו עומד על כיסא ומתווכח עם לוח החשמל, בעל המקום הסביר לי עולם ומלואו במשפט אחד, "זה סמבוסק חומוס אבל בתוך בריקה". מיד שלפתי את הנייד וצילמתי בלי להתבייש. כששמעתי שזה עולה 8 שקלים, ביקשתי שניים כאלה בלי להתבלבל.
הבריקה זה מאפה שמורכב מעלה דק של בצק, שבדרך כלל ממולא בביצה או בתפוחי אדמה, והוא מקופל לצורת משולש או חצי עיגול ומטוגן בשמן עמוק. הוא כל כך פשוט ומעולה שזה מהמם, וגרסה כזאת עם חומוס עוד לא ראיתי במחוזותינו - עם שילוב עולמות מבורך בין צפון אפריקה ועירק. אפילו קיבלתי עודף מעשרים.
בשביל מה צריך להכין בצק ולחכות שיהיה מוכן אם אפשר לקנות עלי בריקה מוכנים, להכין את התערובת של החומוס עם יותר מידי בצל, הרבה מאוד פפריקה ועוד תבלינים עדתיים מכל הסוגים ולחבר בין העולמות? הבריקה של מזנון קדוש היא מאפה שמתחיל עדין ורך ומתחרף לך בתוך חלל הפה בהפתעה גמורה. גם את הבצל לא קצצו דק כמו שמתבקש ומרגישים אותו בהחלט.
זו בעיניי גאונות לשמה - להיכנס אל המטבח ולהכין את מה שאתה רוצה ולקחת אותו לאיזה כיוון שאתה רוצה. בעל המקום לא הבין את ההתלהבות שלי, אבל מצד שני אני לא נראה בדיוק רזה ורעב, אלא ההיפך הגמור ואני יודע בדיוק מה אני רוצה לאכול ולטעום לא משנה מתי. הסמבוסק חומוס של מזנון קדוש הוא קריספי וקראנצ'י, כל אחד עשוי משני עלים וכל שכבה מתפצפצת אל תוך השנייה בביס ששווה כל שקל ועוד איך.
