המונה טועם קובי רובין
(צילום: אבי חי)
איך אתם מגיבים לשירות גרוע? איך בדיוק לקוח אמור להגיב אל מול חוצפה, אפילו לא חוצפה ישראלית רגילה, אלא חוצפה כזאת שיכולה להשפיל אותך בתור סועד ולהלבין פניך ברבים בלי שום בעיה בכלל.
ביקורות אוכל רחוב נוספות שיכולות לעניין אותך:
עברו כבר מספיק שנים שבהן חוויתי גם שירות מעולה וגם שירות צולע, בשביל שאצליח רגע לעצור הכול ולהגיד - יש אנשים שלא צריכים לתת שירות לאף אחד אף פעם.
אני חושב שכל אחד מאיתנו חי את חייו הקטנים והרגילים בהשתדלות אמיתית לא לריב עם אף אחד. אני, למשל, אחד שמנסה לחיות את החיים כמה שיותר בגרסה המשעממת שלהם, בלי דרמות. אבל לפעמים החיים מאתגרים אותנו, וזאת אחת הפעמים היחידות שבהן אני לא יכול לעבור בשתיקה על מה שחוויתי.
וזה הולך כך: במרכז פרדס חנה יש ואדי, ואדי אמיתי עם דפנות פתוחות. זה אותו הקו הלא נשלט של נחל אכזב שחוצה את היישוב בלי שליטה. הנחל קבע את מסלולו והרחוב נקבע לצדדיו. מול המרכז המסחרי הישן ניצב גשר בטון באלכסון מעל לנחל. את המונית שלי החניתי בדיוק שם, מול הבוטקה של "גזוז".
הבוטקה הזה הוא פלאפל שנמצא במעין מבנה חד-קומתי למרגלות הוואדי שם יש כמה מדרגות מעץ וגם רמפה לנכים. אהבתי. הכול נראה במקומו. התקדמתי לעבר הפלאפלייה, והסכמתי עם עצמי שהגעתי לבירת האסקפיזם של מחוז הצפון הדרומי, ולכן גם הסכמתי לשלם 20 שקל למנת פלאפל, והצטרפתי אל התור במקום.
בדרך כלל כשאני מקבל שירות אני מרגיש שיש בסיטואציה גם אחריות שלי בתור לקוח, ואם קיבלתי שירות גרוע אז עד כמה וכמה זה מרגיש לי כמו השתתפות עצמית בתאונה שבה אני לא אשם, אבל אני עדיין צריך לשלם על הנזק.
אז נכנסתי למקום והזמנתי מנה של פלאפל. חומוס אין להם וזה מעולה בשבילי כי אני אוכל חומוס רק עם חומוס ובטח שלא בפיתה עם פלאפל או שווארמה. העין שלי קלטה בחטף כלי נירוסטה ובו פלאפלים קטנים שמחכים. התעלמתי והמשכתי לשתף פעולה בהכנת המנה.
באמת הכינו לי מנה יפה. קיבלתי אותה ליד והלכתי לכיוון היציאה, אבל אחרי שירדתי את המדרגות, ממש בקצה המדרגה האחרונה, קלטתי שהמנה לא חמה בכלל. אז עשיתי מה שכמעט כל לקוח היה עושה - חזרתי פנימה, ניגשתי לדוכן והערתי בשקט לבחור במקום שהפלאפל לא חם. ממש באותו הרגע הבחור מאחורי הקלעים שפך עשרות כדורי פלאפל רותחים ישר מהשמן הלוהט אל כלי הנירוסטה, ואני למזלי הרע, קיבלתי את ה"זנבה" של הכדורים הקודמים, השארית שנשארה, אותם דחפו לי למנה.
צחוק בצד
לרגע התבהר לי למה הכינו לי את המנה כל כך מהר: הכדורים היו מוכנים מראש, והתקררו. אני משער שהבחור בדלפק רצה להזיז אותי מהעין שלו כמה שיותר מהר, אבל לא הצליח לו, כי אני חזרתי בשביל שיכינו לי מנה חדשה וראויה למאכל. אני לא צריך להסביר כאן שאין דבר מבאס יותר מלהגיע לפלאפלייה ולקבל את הכדורים הקרים שנשארו למטה. אגב, זו המשמעות של המילה "זנבה" מהפסקה הקודמת. אבל כאן חברים, הסיפור רק מתחיל, או במילים אחרות - כך שתי מילים יכולות להרוס לבנאדם יום שלם.
אז אנשים החליטו לפתוח פלאפלייה, קבעו סדר יום, תלו שלטים, עיצבו לוגו מגניב (אגב, אין דבר כזה פלאפל ארצישראלי, אבל לא משנה עכשיו). ליד הדלפק יש שלט עם הערות שגורות של לקוחות, ממיטב ההומור הפנימי של המקום.
הגעתי לדלפק והחזרתי לבחור את המנה. הבחור מאחורי הדלפק בדיוק הכין מנה, הגיש לי ישר ליד כדור פלאפל טרי, ואמר לי בעקצנות שתי מילים: "זה חם?", תוך כדי שהוא שולח לעברי חצי חיוך מזלזל. כן ברור, זה חם, זה הגיע ישר מהשמן, אז מה הבדיחה כאן בדיוק? קיבלתי את המנה החדשה ועצרתי את עצמי. הרי כל המשמעות של להיות בעל פלאפלייה זה להגיש אך ורק פלאפל חם. אני לא מכיר מישהו בעולם הזה שנהנה לאכול פלאפל קר או פושר. פלאפל מגישים עם האדים בפנים, וזהו.
חייכתי ללקוחות שעמדו לידי. אני כבר לא צעיר מספיק בשביל להבין מתי צוחקים איתי ומתי עליי, אבל הפעם הבנתי היטב - הבדיחה, כמובן, הייתה על חשבוני. הבנתי מה קרה - אני הפרעתי לו עם הזרימה של התור והוא לא הצליח לעבוד עליי, לא הצליח לדחוף לי את שארית הכדורים הקרים שהיו בכלי הנירוסטה, אז הוא החזיר לי מול כולם.
אולי מספיק להכין יותר מדי כדורים לפני ההזמנה שלא מיועדים לאף אחד ואז להגיש אותם לקורבן התורן? זו ביקורת בונה לכל בעלי הפלאפליות - אולי תתחילו להגיש רק כדורים חמים לכולם, ותתחילו לטגן את הפלאפל רק בשעת ההזמנה ולא קודם לכן? אנחנו הלקוחות מבטיחים לחכות בסבלנות, ואם אין לנו באמת זמן אז נוותר, אבל בכל מקרה לא נתפשר על פושר. ולא, אני לא אומר שהלקוח תמיד צודק, אבל לרדת עליו בפומבי זה לא חלק מהעסקה.
ואיך היה הפלאפל? צהוב כמו תירס כתוש ובנאלי. הלך לי כל התיאבון ואחרי שלושה ביסים משעממים זרקתי את כל המנה. אבל לסיום אני חייב לציין שהסלטים טריים וטעימים, רק נשאר לשפר את השירות ואת הגישה, ולהפסיק להתעלל בלקוחות, גם אם הם שמנמנים, זרים ולא מהקליקה שלכם.
