צפו: ביקרנו במסעדה תימנית נסתרת מהעין
במשך חודשיים ניסיתי להיזכר איפה מסעדת מרקי תימן. יום אחד הורדתי נסיעה בתוך שכונת המגורים הוותיקה בראשון לציון, שבה ממוקמת המסעדה המדוברת, אותה שכונה שהתפרסמה בעיקר בזכות זהר ארגוב, וראיתי בחוץ עדת אנשים אחרי ארוחה, מעשנים סיגריה, ומבט של "אכלנו והיה מעולה" על הפנים שלהם. שמתי לב גם שהיה להם חיוך קטן של ניצחון.
זה היה לפני יותר משנה, בימים בהם ישבנו, אכלנו ושבענו במסעדות. אבל אז חלפתי שם עם המונית והמשכתי לאסוף כסף קטן, כמו בכל יום, והמסעדה הזאת הייתה תקועה לי בזיכרון.
העין שלי ישר נמשכה, כפרפר, ללהבה הקטנה של הפתיליות שהיו מסודרות שם בשורה. קשה להתעלם מהלהבה הקטנטנה המרצדת הזאת, בידיעה ברורה שהפתיליות מפרקות את הבשר לנוזליו אל תוך סיר המרק
ניסיתי לברר אצל אחד מהחברים הכי טובים שלי שגר באזור איפה המסעדה נמצאת, אבל הוא לא הכיר אותה. אחר כך ניסיתי דרך המפה לנסות לשחזר איפה הייתי, ואז נפל האסימון: זיהיתי את המקום לפי הצומת הקטן שנמצא לפני המסעדה.
מכירים את זה שפעם היו חייבים לבנות בכל שכונה כמה חנויות על צד של בניין אחד? אז ככה בדיוק. אחרי שמצאתי את המסעדה, חיכיתי להזדמנות הראשונה בשביל לפקוד את המקום.
אוכל על פתיליות והמון חנייה
המיקום של מסעדת מרקי תימן נראה למראית עין כמו מרכז מסחרי קטן עם חנויות והרבה סורגים. אי אפשר לראות את ההמולה הקבועה בפנים. את המסעדה פתח לפני קרוב לשמונה שנים אברהם. ההתחלה הייתה מאתגרת, אבל עכשיו כבר יש לו שם קהל לקוחות עם דרישות קבועות ולקוחות שמגיעים בימים שבהם מגישים את המנות המיוחדות שבתפריט.
אני מכיר את התופעה הזאת שיש בתפריט מנות קבועות ולהן קאלט לקוחות שלא יכולים להעביר שבוע מבלי לאכול מנה מסוימת שהם אוהבים, ובצדק: רק אחרי שאכלתי את מנת הבקר ערמונים גיליתי שרק ביום שני אותה המנה מוגשת עם פירה, ואני, שלא הגעתי ביום שני, הבנתי מאברהם שהמנה עם הפירה אפילו טעימה יותר.
אחרי שנכנסתי למסעדה ראיתי בצד שמאל מאחורי הדלפק חלון שנראה כמו טלויזיה, ומבעד לחלון משתקף המראה הכי מהפנט שיכול להיות במטבח. אברהם תכנן בכוונה את המטבח שלו עם חלון גדול, בשביל שכל הלקוחות יוכלו לראות כל הזמן את המטבח על ניקיונו.
אברהם מקבל את הרעבים דרך החלון, ומוציא משם את המנות בזריזות. העין שלי ישר נמשכה, כפרפר, ללהבה הקטנה של הפתיליות שהיו מסודרות שם בשורה. קשה להתעלם מהלהבה הקטנטנה המרצדת הזאת, בידיעה ברורה שהפתיליות מפרקות את הבשר לנוזליו אל תוך סיר המרק.
הביס היה מעולה בכל הרמות: הבשר התפרק דרך השומן שמסביבו, וגם לא פיספסתי את הערמונים על המזלג יחד עם האורז. כל זה עלה על מזלג אחד, אבל כמה מהערמונים לא עמדו בעומס והתפרקו להם לחלקים קטנים יותר
במרקי תימן יש סדרת מרקים קבועה בתפריט: מרק שעועית, מרק שעועית עם בשר, מרק בשר ומרק רגל. ביקשתי רשות להיכנס למטבח לסיבוב של מי נגד מי, והרשו לי. הלכתי לאיבוד בתוך סירי המרקים, ואז גיליתי את גזרת התבשילים. היה שם מפרום, אבל התמקדתי במה שלא הכרתי עד עכשיו - מנה של בקר ערמונים.
הסתכלתי על התבשיל וראיתי את הערמונים יחד עם חתיכות הבשר על הפתילייה מתענגים להם יחדיו לכדי הרמוניה, אז הזמנתי לי מנה. גיליתי שהמחיר קצת מעל לרגיל שלי, אז ביקשתי חצי מנה ושילמתי עליה רק 35 שקלים.
אחרי חצי מהחצי מנה עצרתי לקחת נשימה. כבר בזמן שמזגו לי את החצי שלי הבנתי שלא אצליח לסיים את הצלחת. שימו לב - הצלחת של החצי מנה כאן, במסעדת מרקי תימן, היא צלחת רגילה - קודם כל שמים עליה מערום של אורז לבן - והרבה. אחר כך מעל מזגו כמות לא מבוטלת של מרק בשר יחד עם ערמונים. היו שם המון חתיכות בשר בקר לא שוות בגודלן, עם שומן אבל לא עם יותר מידי שומן, אלא רק שומן כזה שמסביב לבשר ולא בתוכו. הבשר היה דומה לצלי כתף עגל, והוא לא היה רך מידי, חלילה, גם לא אחרי כל כך הרבה שעות של בישול ארוך.
קיבלתי גם מנה קטנה ומספקת של מרק שעועית מתובל מידי, אבל בלי מלח בכלל. מבחינתי זה היה מעולה - רוצים מלח? תוסיפו לבד. אברהם אוהב תבלון, אבל פחות מלח. גם אני ככה.
אחר כך הכל הפך להיות מעורפל. היו שם סלטים קטנים של גזר, כרוב, קצת חריף ירוק כמו סחוג. חשוב לי לבקש סליחה מראש כי לא נגעתי בהם בכלל ואני לא יודע מה הטעם שלהם. הייתי עסוק מדי בצלחת עצמה. ניסיתי להיות מנומס עם הסכין והמזלג, אבל נראה שזה לא ממש עבד לי.
הביס היה מעולה בכל הרמות: הבשר התפרק דרך השומן שמסביבו, וגם לא פספסתי את הערמונים על המזלג יחד עם האורז. כל זה עלה על מזלג אחד, אבל כמה מהערמונים לא עמדו בעומס והתפרקו להם לחלקים קטנים יותר, ועדיין נשארו טעימים מאוד.
לקראת חצי הצלחת עצרתי את עצמי, כי המנה הזאת הייתה יותר משביעה ממה שחשבתי. אז אם אתם מגיעים לשיכון המזרח, לפני שאתם נכנסים לשכונה פנימה, תדעו שיש שם מסעדה, במיקום הכי לא צפוי, עם המון מקומות חנייה פנויים מסביב, עם שולי מדרכות צבועים אפור. תוכלו לאכול שם אוכל על פתילייה, בשר רך ומעולה עם ערמונים שיושבים בכל נגיסה, וכל זה במחיר של 35 שקלים יחד עם מרק שעועית וסלטים שבטוח לא תשימו לב אליהם, אבל בקטע טוב. סליחה, בקטע מעולה.
