המונה טועם ביקר בפיתה בלה: המעורב הזה - חגיגה של חתיכות בשר
(צילום: נדב אבס, שחר גולדשטיין)
אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה מעניינת, שבה כולם משתנים לכל הכיוונים האפשריים. אני מסתכל מסביב ורואה שכמעט כל בר, מארגן את עצמו מחדש עם דלפק צדדי, ומוכר משהו. אז לפני שלושה שבועות זה היה סביח 29 בתוך בר הפיקוק על רחוב מרמורק בתל אביב, והפעם יש לנו את פיתה בלה, שנמצא בתוך בלה בר ברחוב יד חרוצים בתל אביב.
- לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים באוכל - הצטרפו לעמוד האינסטגרם שלנו
בלה בר הוא עוד בר ששינה את פניו לאור התקופה. אם תשאלו אותי, פיתה בלה הולכת להיות חלק קבוע מהבר עצמו בעתיד הקרוב - וגם הרחוק. האם אפשר לקרוא לזה תופעה? אני חושב שבהחלט כן, ואני מאמין שעוד מסעדות ינסו לפשט את עצמן לאור ההנחיות.
אולי גם בסוף כולם יבינו שללקוחות יש פחות כסף לקנות איתו לאכול, ולא כולנו יושבים לאכול במסעדה כל יום, ואפילו ארוחה עסקית צריכה להיות זולה ולדרך - לוקחים, הולכים ואוכלים.
מקומות רבים מציעים היום מעורב של פרגיות וכבד בלבד, ואלו הם אותם הרגעים בהם אני חוזר למונית ובורח
אזור יד חרוצים מלא מסעדות, כל אחת מהמקומות של האוכל באזור מנסה להציע את עצמו עם תפריטים שונים. מנה של מעורב בתל אביב עצמה קשה למצוא גם ככה, בירושלים זו מנה יותר נפוצה, אבל תל אביב הפכה בשנים האחרונות לעיר של המבורגרים לרוב וסטייקים במחירים מופקעים.
לפני שבועיים חלפתי ברחוב יד חרוצים וראיתי מין המולה של אוכל לפני דלפק, ראיתי כמה לקוחות שאוכלים, כמה ממתינים על הפלאנצ׳ה, כמעט משעינים את עצמם אל תוך האוכל עצמו, המשכתי לנהוג הלאה, סימנתי את המקום בזיכרון וחיכיתי למצוא חניה באזור יד חרוצים.
אין חניה באזור יד חרוצים, עקרונית. אל תנסו את החניונים הציבורים המעטים, הם מלאים עד אפס מקום, והמחסום בחניון יפתח לך את הדרך לעשות סיבוב בתוך החניון בשביל לא למצוא חניה בתוך החניון, והחניונים הפרטיים יפשטו לכם את העור באזור הארנק בלי בושה. מה לעשות, זה אחד מאזורי המסחר הכי עסוקים בתל אביב.
אחרי שהסתובבתי עם המונית יותר מידי סביב המקום וסביב האזור, מצאתי חניה נדירה ופנויה בכחול לבן, החניתי וצעדתי לכיוון הדלפק שנמצא בצד הבר. הגעתי בשעת הפתיחה של הבוקר המאוחר לקראת הצהריים, והדבר היחידי שעניין אותי בתפריט היה מנה של מעורב בפיתה ב-32 שקלים.
הזמנתי מעורב בפיתה, ומיד אחרי ההזמנה קצת חששתי לשאול על איזה מעורב מדובר: בשנים האחרונות ניכרת מגמה של התרחקות מהחלקים הפנימיים, היותר טעימים, של הבשר. מקומות רבים מציעים היום מעורב של פרגיות וכבד בלבד, ואלו הם אותם הרגעים שבהם אני חוזר למונית ובורח הלאה למקום הבא שתכננתי לאכול בו.
מעורב מבחינתי מוכרח להיות מנה שעשויה מהחלקים הכי נחותים. כאן, המעורב של פיתה בלה היה מורכב מהמון טחול ועוד הרבה לבבות ופרגיות. למראית עין כאשר מניחים את מנת המעורב על הפלאנצ'ה, היא נראית מנה קטנה, אבל לא ולא - פיתה בלה מגישים לך מנה במידה הנכונה.
קודם כל הניחו שם על הפלאנצ'ה הרבה מאוד בצל לטיגון ראשוני. זה היה מערום רציני, שגלש מעל ומעבר לדפנות הפלאנצ'ה שעליה עמד. אני ממליץ שתזמינו מנה בפיתה, כי הכמות של הבשר לא משתנה בין הבגט לפיתה, ואתם תצטרכו להוסיף ארבעה שקלים בשביל הבגט, אז בסיכומו של עניין בפיתה תשלמו ארבעה שקלים פחות, ועל הדרך גם תאכלו פחות לחם.
לא לוחצים על המעורב, לא ממהרים אותו ולא מזדרזים איתו. מעורב ירושלמי חייב קצת לשרוף את הבצל לטעם מושלם
אחרי הבצל הם מניחים הבשר לצלייה יחד עם עוד קצת בצל שכבר טוגן חלקית לפני כן. כל זה נשאר על הפלאנצ'ה לעוד כמה דקות. על הבשר הוסיפו שם, לטעמי, מעט מידי תבלינים. הבשר של המעורב דורש הרבה תבלינים כדי לחדד את הטעם של הבשר עצמו.
אף פעם לא ממליחים את הבשר במהלך הצלייה שלו, אלא רק אחרי, אם בכלל צריך. ועוד משהו חשוב: לא לוחצים על המעורב, לא ממהרים אותו ולא מזדרזים איתו. מעורב ירושלמי חייב קצת לשרוף את הבצל לטעם מושלם.
רק אחרי שכל הסיפור מקבל גוון כהה מאוד, רגע לפני שמכינים את הפיתה, אתם יכולים לבקש בנימוס להוסיף קצת מהבצל החצי מטוגן שבצד אל תוך הפיתה לפני הכול.
אחר כך מכניסים את הבשר אל הפיתה, מוסיפים קצת חסה וסלט כרוב, וזה הכל. אל תשחקו עם הטעמים. יש לכם שם שלושה סוגים שונים של בשר בפיתה, הפיתה עצמה חמה, הבשר לוהט יחד עם הבצל, עכשיו מגיעה התחושה שאולי צריך להוסיף מלח - אז ממש לא. הרי ברור שהמלח יקפיץ את הטעם, אבל תוותרו על התענוג ותטעמו את המעורב על באמת: זה מתחיל בנגיסה הראשונה, קצת יותר מידי בצל על ההתחלה, ואחר כך מתחיל לו פסטיבל של ביסים המורכב מחתיכות בשר שכל אחת מהן מפתיעה יותר לטובה.
יש רגעים אחר כך שמגיעים לאזור בפיתה שיש בו פחות בשר ויותר סלט כרוב, ואז החסה הטרייה מחדדת את הטעם של הבשר עצמו. נא לרכון קדימה, הבצל המטוגן נוזל דרך הפיתה, ואין מה לעשות עם זה, כי זה נוהל קבוע בפיתה של מעורב. אין על מה להתלונן זה קורה כל פעם. זאת הייתה מנה מעולה של מעורב ירושלמי, וגם החולצה התלכלכה לי אבל בכלל לא היה אכפת לי. שווה לחפש חניה וללכת קצת ברגל בשביל לאכול מנה טובה של מעורב ירושלמי בתוך תל אביב.
