אם תל אביב מרגישה לכם קצת כמו חו"ל, אז נווה צדק היא הרבה יותר מזה. השכונה הציורית היא מובלעת יפהפייה, מלאה באדריכלות ובהיסטוריה, ובשנים האחרונות גם בלא מעט תושבי חוץ. עברית כמעט ולא תשמעו שם, וברחובות הראשיים -פינס ושבזי - תמצאו מקומיים בודדים שנעלמים בתוך קבוצות של מטיילים מהארץ ומהעולם.
עוד כתבות בערוץ האוכל שיכולות לעניין אותך:
השכונה הזו יפה, יקרה ומיוחדת. תוחמים אותה מגדלי המשרדים של אזור העסקים של רחוב אחד העם ומתחם התחנה המתוייר. יש בה סמטאות קסומות מלאות אווירה, וגם שלושה מתחמי תרבות מפורסמים - ""סוזן דלאל", מוזיאון "נחום גוטמן לאומנות" ומרכז "נווה שכטר".
לצד המסעדות ובתי הקפה, פועלים בשכונה גם בוטיקים של מעצבים, גלריות אומנות וסטודיו של מעצבי תכשיטים.
נווה צדק היא שכונה לא גדולה, ולמרות זאת פועלות בה ארבע מסעדות שף: מסעדת ״דלאל״, של המסעדנית דושי לייטרסדורף, שהפכה ב-12 שנות קיומה לאחד הסמלים של השכונה. לצד הסמל המחייב, "דלאל" מחזיקה גם בתואר הסנונית הראשונה של אימפריית House of Dalal, שלייטרסדורף בנתה בעצמה, ללא קבוצה או שותפים. השף גולן גורפינקל מכהן שם כשף מן היום הראשון, ומלווה את לייטרסדורף מתחילת דרכה בתחום המסעדנות. "דלאל", נחשבת כיום לאחת המסעדות הטובות והיציבות בתל אביב.
בשנים האחרונות, הצטרפו למסעדה גם "קפה דלאל", הפועל בכיכר המדינה בתל אביב, ״קונדיטוריה דלאל״ הסמוכה למסעדת האם ו״סופרפוד בוטיק״, גם הוא בתל אביב. לפני שהבניין היפה לשימור בו שוכנת "דלאל" הפך למסעדה, הוא שימש כבית פרטי. ואילו הקונדיטוריה פועלת בחלל שבו שכנה המאפייה הראשונה מחוץ לחומות יפו, אותה הפעילו שני דורות של אופים במשך 80 שנה.
מה שנועד להיות המאפייה והקונדיטוריה של המסעדה, כמו במסעדות הנחשבות בחו"ל, הפך עם הזמן לבית הקפה השכונתי של תושבי השכונה, בו יש להם כיסא הקבוע והבריסטה צריך רק סימן קטן כדי להכין את הקפה האהוב עליהם.
לצד קרואסונים ומנות נוספות שמאפיינות תפריטים של בתי קפה, יש שם גם אופציה הנקראת ״דלאל פיקניק״, שהיא, למעשה, סלסלת פיקניק מושקעת הכוללת בגט, חמאה, ריבה, גבינות, בייגלה ובורקסים, מאפים מתוקים ומיץ (185 שקלים). לכל הטוב הזה, אפשר להוסיף - תמורת תשלום - גם שמפניה.
ב"דלאל", מגיש גורפינקל תפריט עונתי שמתחלף מספר פעמים בשנה. ויש שם גם תפריט בראנץ׳ סופ״ש הכולל את המנה המפורסמת של הקרואסון קרוק מדאם (58 שקלים).
״פופינה״ היא מסעדת שף נוספת, הממוקמת בקצה הצפוני של השכונה. השף אוראל קמחי, שאינו מתרגש מביקורות קוטלות של מבקרי המסעדות ונחשב לאחד השפים היותר נחמדים בתעשייה, מגיש במסעדה שלו תפריט שף מודרני הכולל מנות בפרשנות אישית ומעניינת למדי. ולמרות שכל המטבח שלו פתוח ותחום בבר, לא תשמעו כאן צעקות של צוות המטבח או חוסר שביעות רצון מצד הסועדים במהלך הארוחה.
ב״פופינה״, ישנן כמה מנות דגל שלא מתחלפות למרות שתפריט המסעדה הוא עונתי. גולת הכותרת במקום היא, ללא ספק, ארוחת הטעימות שכוללת את כל ה"היילייטים" דוגמת המבורגר שרימפס (78 שקלים) ו"קורן דוג" - נקניקיית סקאלופ ושרימפס עטופה בבצק תירס המוגשת לצד קייל, פולנטה רכה ופדרו חימנז מצומצם (82 שקלים).
שפית נוספת שבחרה למקם את העסק שלה דווקא בשכונה הזו היא נילי כהן מינץ. בשנת 2018 היא פתחה את בית הקפה שלה, ״לורנץ ומינץ״, במרכז נווה שכטר לתרבות יהודית, בחצר של מבנה טמפלרי שנבנה בשנת 1903. המקום קרוי על שמו של "קפה לורנץ", שפעל לפני הרבה מאוד שנים באותו המיקום.
כהן-מינץ, מציעה במקום שלה תפריט המשלב בין אוכל צרפתי פיין דיינינג - לגלילי כפרי. המקום כשר, ואפשר להזמין בו קראק פאי עם טופי וקרם מסקרפונה, פטוש על לבנה תוצרת בית ואת הגרסה הכשרה של הקרוק מאדאם (74 שקלים), כנאפה מלוח (74 שקלים) וקרואסון סביח (69 שקלים).
במתחם סוזן דלאל הסמוך, שוכנת מסעדה לא שגרתית שהחליפה את ״בליני״ האיטלקית והוותיקה שפעלה שם בעבר. המסעדה, שנקראת ״קורדרו״, נחשבת שונה אפילו בנוף התל אביבי שיש בו הכול מהכול. היא יקרה ויוקרתית ושייכת לצמד מסעדנים, שהם גם בני זוג בחייהם הפרטיים - מיכאל אוסטינוב (48) וסרגיי סולוביוב (49). השניים, בוגרי לימודי רפואה ובעלים לשעבר של מלון הבוטיק "עדן האוס" שפעל בכרם התימנים. את המקום שלהם הם עיצבו עם תאורה רומנטית ואינטימית, ספות קטיפה כמו בטרקלינים, כיסאות בלגיים מהמאה ה-20 ומנורות צרפתיות משנות ה-30.
על מטבח המסעדה, הופקד השף יבגני קובל שבנה כאן תפריט המבוסס על המטבח הצרפתי, האיטלקי והספרדי. התפריט אומנם כתוב בעברית, אבל הוא דובר צרפתית וספרדית שוטפת ויש בו מנות ראשונות כמו טונה אדומה בעישון קר עם גספצ’ו גבינת עיזים, זיתים, ארוגולה ופרי העונה (82 שקלים) ועיקריות דוגמת "ל'אונגלה לה פייס דו בושה״ - נתח קצבים עם תרד מוקפץ, תפוח אדמה ראטה ורוטב יין אדום מצומצם (139 שקלים).
נווה צדק של הקרניבורים ושל הטבעונים
יש בשכונה שתי מסעדות בשר, שתיהן ממוקמות בסמוך למסעדת "משק ברזילי" הטבעונית ולמעדנייה שלה, הטבעונית גם כן, הצמודה אליה. הוותיקה מבין השלושה היא מסעדת NG שנפתחה בשנת 2003.
את שמה בספר ההיסטוריה הקולינרי של תל אביב, המסעדה הזו חרטה הודות לארוחת הברברים שמתקיימת בה בהזמנה מראש, שמביאה אקסטרים חדש לתחום מסעדות הבשר בארץ; במהלך הארוחה הקרניבורית, מוגשים נתחי בשר עצומים בגודלם לשולחן אבירים ענק, סביבו ישובים הסועדים.
לכבוד יום ההולדת ה-16 למסעדה , אותו יציינו במהלך תקופת החגים הקרובה, יוגשו בה נתחי Extreme dry aged - פריים ריב מיושן על העצם במשך 90 יום, ואנטרקוט בוויסקי המיושן במשך 50 יום (65-52 שקלים ל-100 גרם).
מסעדת בשר נוספת שפועלת במרחק צעדים ספורים מ-NG היא ״מקום של בשר״, של ניני נוף. מסעדה זו נפתחה ב-2008, וכיום נחשבת לאחת ממסעדות הבשר הטובות בארץ.
בין שתי מסעדות הבשר הוותיקות פועלת, כאמור, ״משק ברזילי״ של מירב ברזילי, שנפתחה כהמשך ישיר למשק החקלאי של הוריה במושב ירקונה. בתחילת דרכה, המסעדה הציעה מטבח צמחוני-טבעוני המבוסס על תוצרת אורגנית.
לרבות השנים, היא הפכה ל-100% טבעונית ובחלל הסמוך לה נפתחה, לפני קצת יותר משנה, מעדנייה טבעונית בה אפשר לקנות אוכל מוכן הביתה, או לאכול כריך ואפילו ארוחה עסקית עם ריפיל חופשי, במקום עצמו (85 שקלים).
מעדנים מצרפת, סושי מיפן וגלידה ישראלית
בקרוב, עוברת לשכונה דיירת חדשה: מסעדת TYO היפנית, שמעתיקה את פעילותה מרחוב מונטיפיורי לכתובת המיתולוגית - אחד העם 1, לאותו חלל שאכלס בעבר את מסעדתה של מיכל אנסקי.
אם אתם נמנים על חובבי המעדנים, כדאי שתכירו את E'picerie Fine השייכת לבני הזוג טאיטו, שממוקמת בבניין בן 130 שנה במרכז רחוב שבזי. מאחורי דלתות העץ העתיקות של המבנה, מסתתרת מעדניית בוטיק שמוכרת גודיז מצרפת, נקניקים כשרים של לבקוביץ ויינות מיוחדים, שבימי שישי נמזגים לכוסות במסגרת טעימות הנערכות במקום (כל שבוע מתארח במקום יקב אחר).
בתוך החלל מסתתר פטיו קטן ובו כמה שולחנות, עליהם יגישו לכם פלטת גבינות, נקניקים או דגים לצד בקבוק יין ובגט צרפתי (99-49 שקלים לפלטה, לא כולל יין ולחם). בחלק הפנימי שבהמשך הפטיו, פועלת חנות הום סטיילינג עם פריטי אספנות.
מקומות נוספים הפועלים בשכונה הם המסעדה האסייתית הוותיקה, ״אוקינאווה״ והיוגורטייה הממותגת של רשת הגלידריות - ״אניטה״, השייכת לאחים ניר ועדי אביטל וקרוייה על שם אימם. ואם כבר הזכרנו גלידה, כדאי לציין גם את הסניף הראשון של ״אניטה״, שנפתח גם הוא בשבזי, ואולי בשל מיקומו המרכזי הוא נחשב ללב הפועם של השכונה.
פנינה מתוקה נוספת הפועלת ברחוב הראשי של נווה צדק מזה ארבע השנים האחרונות, היא חנות פצפונת שכל כולה מוקדשת למקרונים. אבל שלא תטעו, ב-L`amande d`Or לא תמצאו מקרונים סטנדרטיים בטעמי פטל, פיסטוק, קוקוס ושוקולד. כאן, מציעים מקרונים בטעמים נדירים כמו רד וולוט, קרמל מלוח, דובדבן בזיליקום, מאצ'ה ואפילו מקרון בטעם אגס וואסאבי תמצאו כאן (אריזה של 4 מקרונים - 24 שקלים, אריזה של 8 מקרונים - 45 שקלים).
מסעדה נוספת על שבזי היא מסעדת "בקאפיקו", המציעה אוכל מהמטבח הסיציליאני ובין היתר, פיצות עם שלל תוספות, מבחר פסטות ומנות ראשונות כמו סרדינים ממולאים, סלטים ועוד מנות סיציליאניות קלאסיות.
בתי הקפה של השכונה
"קפה סוזאנה״, הוא בית קפה ותיק שנפתח ב-1994, על ידי המסעדנית והמוזיקאית דפנה בר ציון שנרצחה בשנת 2014 על ידי מי שהיה בן זוגה בעבר, המוזיקאי אילן בן עמי.
כיום, בית הקפה מתפקד כמסעדה לכל דבר, וגולת הכותרת במקום היא החצר הענקית מתחת לעץ הפיקוס העתיק. ומכיוון שהמסעדה מוגבהת, אפשר לתצפת בה על הכניסה הראשית והיפהפייה למתחם סוזן דלאל.
״נינה״, הוא בית קפה נוסף הממוקם במרכז רחוב שבזי. בבית הקפה הזה, שמזכיר בהוויה שלו בתי קפה בפריז, יש שולחנות עגולים קטנים הניצבים על המדרכה שבחוץ, סביבם ישובים אנשים המרוכזים בעיקר בכוס הקפה שלהם - אבל בקטע טוב.
לא רחוק משם פועל ״קפה עלמה״, שמוגדר כביסטרו שכונתי אינטימי ומשמש כסניף הראשון של הרשת החדשה מבית ״קפה לנדוור״ והיזם צביקה קראוס. התפריט כאן מציע כריכים, ארוחות בוקר, כמה מנות איטלקיות וסלטים, מנות בשר וגם כמה אפשרויות לטבעונים.
לאחרונה, נוסף ל"עלמה" - שהגיעה לנווה צדק כדי לעשות שכונה - אח צעיר בדמות מלון בוטיק הנקרא ״טריאסטה נווה צדק״, הנמצא גם הוא בשכונה הציורית.