לא כמו בסטורי של עומר מילר: המונה טועם מבקר בלאון טוסט
(צילום: אבי חי, חגי דקל)
יותר מדי פעמים שואלים אותי נוסעים במונית איפה לאכול בתל אביב, כל נוסע עם התזמון והמיקום שלו ביחס לנסיעה. תמיד מדהים אותי לגלות, כל פעם מחדש, שתל אביב היא עיר שלא באמת מצליחה לייצר אוכל רחוב אמיתי, זול או אפילו טעים - שלא כמו ערים אחרות בארץ.
- לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים באוכל - הצטרפו לעמוד האינסטגרם שלנו
בחודשים האחרונים נדמה כאילו יש תבנית קבועה שבה פותחים דלפק אוכל רחוב חדש, וזה הולך משהו כמו: קשה אחי, מה עושים, המסעדות סגורות, יאללה בוא נפתח משהו על הדרך, אייל שני יושב חזק על הפיתות, בוא ננסה להביא משהו שהם לא מכירים, אולי טוסטים איכותיים במחיר שמתאים לכיס עמוק, עם דגש על כיס עמוק בלי תחתית.
אני מדמיין שככה נפתח לאון טוסט - חנות עם חלון קטן - קחו ולכו הלאה לאכול, יש שולחנות שפזורים מסביב בשדרה, ותשלמו 32 שקלים בממוצע לטוסט. הגיוני? תלוי למי.
אז לפני שהגעתי לדוכן של הטוסטים של לאון ביררתי באינטרנט מתי הם פתוחים, והיה כתוב שם שהמקום פתוח מ-8:00 עד 22:00. מכיוון שהשעה הייתה בערך 16:00, הלכתי אל המקום בצעד בטוח, אבל אז גיליתי שהדוכן סגור. בפנים היה בחור שעסק בהכנות והוא סימן לי שהמקום נפתח רק ב-17:00. על השלט בחוץ היה כתוב בכלל שהמקום נפתח ב-19:00.
חזרתי למונית להמשיך לאסוף כסף קטן, וחזרתי שוב לקראת 19:00, והמקום באמת היה פתוח. התפריט של עומר מילר מתחיל בטוסט צהובה מוצרלה שמחירו 24 שקלים. קוראים לו טוסט רק גבינה, אבל השאלה שלי היא: האם זה עם או בלי תוספת אוונטה? והתשובה היא - כנראה שכן.
אני עוקב אחרי המקום ורואה שכולם חילקו לטוסט הזה סופרלטיבים לרוב: זה הטוסט של הטוסטים, רק הבעיה היא שהוא עולה כמו טוסטר. עדיין אומרים שזה הטוסט הכי. בתפריט יש גם טוסט צהובה ילדים - חמאה זיתים וגבינה צהובה בתוספת שקל אחד, ויש עוד כמה סוגים של טוסטים לא ברורים כמו טוסט זוקיני רוקפור על לחם כוסמין עם תוספת של חמאה, טפנד ועגבניות. מי שיש לו חשק לפיצה יקבל טוסט עם ממרח זיתים.
הגעתי עד סוף התפריט רק כדי למצוא מנה מעניינת מספיק מבחינתי, והמחיר תפס לי את העין - השיא היה 32 שקלים לטוסט, ומחיר הטוסטים בספיישלים מרקיעים עד ל-46 שקלים. זה כבר מחיר של טוסטר בחנות, למי יש עכשיו כסף מיותר בשביל זה? לי בטוח שלא, אבל אולי לכם.
בסוף הזמנתי בטוסטייה - שכולם מדברים עליה ברשתות החברתיות - טוסט פטריות פרמזן עם תוספת של פסטו ומוצרלה. חיכיתי שבע דקות על השעון, וקיבלתי שקית נייר גדולה מדי ובתוכה טוסט באריזת נייר חום וקרטון של פיצה. ליד זה היה סלט טרטר, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה - מה לי ולסלט טרטר עם טוסט? זה כבר נראה כאילו מישהו אמר שם: יש קונספט, בוא נרוץ איתו ונצרף לטוסט כלי קטן עם מלפפון חתוך כמו במגש אירוח. אבל הלו, מה זה הדבר הזה?
שאלו אותי אם אני רוצה חריף, עניתי שכן, כמובן, וקיבלתי רוטב סריראצ׳ה, ושוב נזכרתי בפיצה. לקחתי את הטוסט והלכתי לאכול בצד. אין מה להגיד, הם יודעים לעצב את הטייק אווי, יש להם הרבה סקסיות מחייבת, ונראה לי שיש כאן כנראה דור שלם שתקוע בחוויית משתמש מפנקת ודי מיותרת. זוכרים שבתקופה שלפני הקורונה חשבנו שהיה קשה? אז מה שקורה היום זה סיוט לעומת קודם.
הטקס של הטוסט הפופולרי היה מעניין ומשעמם גם יחד: הבנתי שאמורה להיות בתוך הטוסט גם גבינת פרמזן, אבל לא הרגשתי את הפרמזן, כי הוא כנראה הלך לאיבוד בתוך הפסטו. היו שם פטריות שמפיניון מהסוג שכמעט אין לו טעם או אופי, וגם הן הלכו לאיבוד בתוך הפסטו. הייתה שם גבינת מוצרלה, ואני חושב שאין מקום בעולם למוצרלה בינונית, ובמוצרלה של לאון היה חסר אותו טעם מסוים וניטרלי של מוצרלה. לרגע היה נדמה לי שאולי בכלל המוצרלה זה רק בשביל הסטורי של קריעת הטוסט. המנה שלי הגיעה כשהטוסט חתוך, אבל הגבינה לא נמתחה יפה כמו בתמונות, ובתכל'ס אכלתי טוסט פסטו עם פטריות ומוצרלה שלא שווה 20 שקלים.
אם אתם שואלים אותי אז לדעתי לא שווה לנסות לפתוח מקום של אוכל רחוב רק בשביל לפתוח עוד מקום של אוכל רחוב, ואולי אם כבר פותחים מקום לאוכל רחוב, אז החוק הראשון צריך להיות שהקונספט חייב להיות חזק, עד שהתור במקום ייצר את עצמו לבד. ועוד משהו - אתם חתומים עם השם שלכם על כל מנה בתפריט, אז כל מנה חייבת להיות שווה כל שקל שהלקוח משקיע, ואם נגמרו הרעיונות אז עדיף כבר לעשות רק מנה אחת בתפריט ולא להכין תפריט ניחושים והרכבות.
אני מאמין שפודי'ס ולקוחות כמוני ישלמו כל מחיר לבשורה חדשה בתחום אוכל הרחוב. לסיכום, אני רוצה להגיד, שאם אתם כבר באזור, במיוחד בשעות הערב, תשאלו כל תל אביבי אמיתי והוא יכוון אתכם לאלישע, כי עדיף כבר טוסט של 10 שקלים עם כוס מיץ ענבים, מאשר טוסט במחיר שהוא יותר מדי על תמורה שהיא מעט מדי.
