לפני כמה ימים הקפצתי עם המונית חייל לבסיס בית ליד ועוד לפני שהספקתי לשאול אותו לגבי המזללה שנמצאת בכניסה לבסיס, הוא כבר הבהיר לי שכדאי לי לוותר על התענוג. הקשבתי לעצתו וחזרתי לכביש 4 במטרה לחזור למרכז, אבל אז, בצד השני של הכביש, ראיתי שלט שכתוב עליו "דוקטוריה". מיד עשיתי סיבוב פרסה והלכתי בעקבות הסקרנות שלי, אבל פספסתי את המקום ונאלצתי לחזור שוב ולפנות פנייה חדה אל המקום.
ביקורות אוכל רחוב נוספות שיכולות לעניין אתכם:
כשהגעתי מיד פניתי אל בן, הבעלים של הדוכן, והלנתי בפניו על כך שהמקום מוסתר מהכביש, ואז הוא הסביר לי שיש כניסה אליו גם מכפר יונה. אבל מאיפה אני אמור לדעת את זה אם אני לא מכפר יונה? בשורה התחתונה אני מציע פשוט לכתוב בווייז "דוקטוריה" ואז תגיעו על בטוח. התנחמתי בעובדה שלפחות הפעם לא מיהרתי בדרך לשומקום, כמו בדרך כלל, אז לא נורא שהסתבכתי קצת בדרך.
אחרי שפניתי למגרש החנייה של דוקטוריה, שנראה כל כך מקרי, קיבל את פניי מעין קראוון ארוך וגדול, שנראה כאילו שהרכיבו אותו על עגלה במיוחד בשביל המקום. נכנסתי פנימה וראיתי את התפריט הקטן והצנוע שיש בו גם מנה צמחונית, למי שמתעקש על הקונספט. כרגיל, המבט שלי נעצר על המנה הראשונה בתפריט - פיתה אונטריב מפורק שבושל ביין ב-43 שקלים. קצר ולעניין.
מדובר פה בהמון בשר מעולה בתוך הפיתה הלא קטנה של הדוקטוריה. בן ממלא כל פיתה בכמעט 300 גרם של בשר, ומוסיף עוד קצת בצל קלוי עם סימני צריבה חשובים
אני הזמנתי והמטבח נכנס לפעולה: על פלאנצ'ה אחת רותחת במיוחד הבשר המפורק של האונטריב עבר סידור אחרון, ועל הפלאנצ'ה השנייה שלידו נצלה הבצל. שתי עמדות פלאנצ'ה נכנסו לעבודה בשביל פיתה אחת ראשונה של תחילת משמרת. כבר אהבתי. בינתיים התחיל בן לסדר את הטחינה בתוך הבקבוקים הלחיצים - טחינה במבה, טחינה ביסלי, וכל מיני סוגי טחינה מעניינים ומקוריים שממציאים שם מדי בוקר.
יש פה טחינה שקדי מרק, טחינה חצילים שרופים מעולה שטעמתי, טחינה כמהין ואפילו טחינה צלי בקר - בקיצור, טחינה כיד הדימיון. יש כאן ברשימה הרבה מאוד סוגי טחינה שמשתנים מדי יום, לפי מצב הרוח של הטבח. רק בשביל זה אני מוכן לבוא לכאן כל יום.
פיתה שכמעט קורסת מרוב עומס
בעוד אני מזמין את המנה שלי, נכנס למקום קצין צעיר והזמין מהתפריט מנה שהוא לא ניסה עד היום. הקצין סיפר שהגיע ברגל במיוחד מהבסיס כדי לטעום את כל מה שבתפריט. אני כבר ננעלתי על המנה שלי. על הפלאנצ'ה הייתה כמות בשר גדולה עד כדי כך שלרגע חשבתי שהמנה שמתבשלת שם היא מנה לשניים ולא רק המנה שלי. אבל לא - הכל נכנס לפיתה שלי בלבד, עם קצת שיכנוע ורצון טוב.
כשקיבלתי את המנה שלי הפיתה כמעט קרסה אל תוך עצמה מרוב עומס, אבל עם קצת אומץ הצלחתי להחזיק אותה מבלי שהיא תתפרק כדי לצלם בזריזות ולתת כבר ביס. כבר בנגיסה הראשונה הייתי מרוצה: הכמות הייתה כל כך גדולה, שהמשכתי לאכול את הפיתה הזאת עד הערב. מדובר בהמון בשר מעולה בתוך פיתה לא קטנה של הדוקטוריה. ממלאים כאן כל פיתה בכמעט 300 גרם של בשר ועוד קצת בצל קלוי עם סימני צריבה חשובים.
אין מצב שתאכלו את הפיתה הזאת ולא תשבעו ממנה לפחות ליומיים - זו מנה ששווה כל שקל. המוטו כאן הוא לדאוג שכל לקוח יחזור, וכבר ארבעה חודשים שהדוקטוריה פועלת כמו "חור בקיר" על הכביש בין בית ליד לכפר יונה - עד היום רוב הלקוחות היו מקומיים, אז כנראה שזה עובד לו מצוין. הטיפ שלי זה לזכור שהכי חשוב כשאתם מגיעים לכאן לא להפריע לעבודה - תזמינו, תשבו, תחכו שיקראו לכם ותנו למקצוען להכין את הפיתה הכי שופעת בשר מעולה במחיר מצחיק.