בשלהי שנת 2002 שוק מחנה יהודה עבר מהפך. אלי מזרחי ז״ל, דמות ירושלמית ידועה ומוכרת, החליט לעשות צעד שאף אחד לא העז לעשות לפני כן. בין דוכני הפירות, הירקות הבשר והדגים הוא בחר לבצע מהלך לא צפוי - לפתוח בית קפה. השוק של לפני 23 שנה לא היה השוק המטופח שאנחנו מכירים היום, ואפשר לומר שלשבת בו ולשתות כוס קפה היה נראה אז כפעולה דמיונית והזויה. הקהל היה מגיע במטרה אחת - לערוך קניות ולחזור הביתה. וגם הריח לא היה משהו.
הצעד של מזרחי ז״ל היה נקודה היסטורית בסיפור כולו של שוק מחנה יהודה. השמועה על "קפה מזרחי" התפשטה במהירות ברחבי העיר והקהל התחיל להצביע ברגליים. וכך, בתוך חודשים בודדים החלו לצוץ ברחבי השוק בתי קפה נוספים, לצד מסעדות, ברים, דוכני אוכל ואפילו חנויות בגדי מעצבים ותכשיטים. גם רשת ארומה זיהתה את הפוטנציאל ומיהרה להתמקם בו. ככלניות אחרי הגשם, עוד ועוד מקומות נפתחו להם בין הבאסטות הקלאסיות והשוק שינה את פניו.
מזרחי הלך לעולמו במאי 2022 כשהוא מותיר אחריו מורשת ירושלמית ששינתה את שוק מחנה יהודה והפכה אותו למה שהוא היום – הלב הפועם של הקולינריה הירושלמית שממציאה את עצמה מחדש כמעט על בסיס שבועי. מקומות חדשים ומסקרנים שנפתחים בקצב מהיר, לצד המוסדות הקלאסיים שמלווים את השוק עשורים שלמים.
אריכא: הטרנד של השוק
באווירה מקפיצה, מלווה בכוסות של ערק ובמבנה ירושלמי אותנטי וקטן, שוכנת אריכא, ששנפתחה לפני עשור והפכה במהרה לאחד המקומות הפופולריים ביותר בשוק מחנה יהודה בזכות סביח מוקפד שעשוי בשכבות-שכבות עם חומוס, עמבה, חריף, ביצה, חציל, סלטים וטחינה בתוך פיתה רכה ומכילה. איתי אריכא, ירושלמי במקור, פתח את המקום מתוך רצון להביא את הסביח האותנטי לשוק.
הוא בחר להתמקד במנה אחת ולתת לה את כל תשומת הלב, כולל הקפדה על כל חומר גלם בנפרד מה שיוצר סינרגיה בין כל המרכיבים. איתי, שהתפרסם בזכות סרטוני אוכל פריסטייל באינסטגרם, מקפיד לשמור על האותנטיות של המנה בשילוב עם יצירתיות אישית. הסביח כאן מציע גם גרסה טבעונית עם פורטובלו במקום ביצה, ומרקים חמים במיוחד בחורף. לצד הסביח, התפריט גם מציע סביח מפורק, מרקים וסלטים.
באבי: חפלה ירושלמית
באבי ממוקמת בחלק התחתון של רחוב אגריפס ונקראת על שמו של סבו של מוטי, הבעלים, שהוא דור שלישי למשפחתו בשוק. הלוגו של המקום, שמציג סוס וכרכרה, הוא מחווה לתקופה שבה סבו של מוטי מכר קרח בשוק בשנות ה-50 וה-60. התפריט של באבי מתמקד בבשרים איכותיים שנבחרים בקפידה מעסקים מקומיים, לצד כריכים מלחמים שנאפים במקום כמו פיתות ובאגטים, ותוספות מפתיעות כמו חצילים, קרפצ'יו, אורז ושעועית. מנת הדגל במקום היא ללא ספק פלטת הבשרים, שמציעה חוויה עשירה ומגוונת לאוהבי הבשר.
מעבר לאוכל, הדגש בבאבי הוא על חוויה כוללת – טריות, אסתטיקה ושירות יוצא דופן, יחד עם אווירה ירושלמית חמימה ומשפחתית במיוחד בימי חמישי בלילה, כשהמקום הופך לאירוע חגיגי בפני עצמו, עם אווירת חפלה ירושלמית וסועדים שממלאים את 60 מקומות הישיבה של המסעדה, שמציעה גם שירות משלוחים, ומאפשרת לערוך אירועים פרטיים עם תפריט "אכול כפי יכולתך". המחירים במקום נוחים ונגישים, וההמלצה היא להזמין מקום מראש, במיוחד בשעות הערב העמוסות.
ג'וני קובנה: חדשה בשכונה
יוני (32) מתגורר בשוק כבר עשור, ממש מעל העסק החדש שפתח ששמו ג'וני קובנה – מקום שמביא סוויץ' עכשווי ומעניין לבצקים התימניים המסורתיים. במשך שנים הוא מכר ג׳חנונים וקובנות שהכין בבית ועם הזמן כשהביקוש גבר הוא החלט ללהפוך את התשוקה האישית למקצוע ולפתוח את העסק החדש.
הייחוד של המקום טמון בהקפדה על טריות ובפרשנות אישית לכל מנה. יוני מכין בעצמו את כל הבצקים במקום, כולל הסחוג והרסק המלווים, מה שמבטיח חוויה אותנטית ומוקפדת. לצד המסורת, המקום מציע טוויסט מודרני ומעניין: קובנות בטעמים מיוחדים כמו צ'דר, שמנת כמהין, בולגרית עם פסטו ואפילו קובנה קינמון. השילוב בין חדש לישן מביא חוויה קולינרית ייחודית שמתאימה לכל חובב בצקים.
טעמנו קובנה צ'דר מהבילה וג'חנון קלאסי, פשוט ומדויק. הקובנה הייתה הפתעה נהדרת – לפעמים הקלאסיקות מדהימות בפני עצמן, אבל תוספת נכונה יכולה לשדרג אותן בדיוק למקום הנכון.
עזורה: הסמל של השוק
בלב הסמטאות של השוק, שוכנת עזורה – מוסד קולינרי שורשי ובעל היסטוריה עשירה. עזרא שפלר, המוכר בכינויו "עזורה", עלה מטורקיה בשנת 1947 והקים את המקום בשנת 1948. בתחילת דרכו עבד עזרא עם שתי פתיליות בלבד והציע בעיקר חומוס. עם השנים, המסעדה הקטנה צמחה והפכה לאבן דרך בזכות תבשילים ביתיים שהפכו למפורסמים בכל רחבי העיר: מרקי קובה, סופריטו בשר, אורז ושעועית ועוד מנות מסורתיות עשירות בטעמים ובארומה.
עזורה יצר תמהיל ייחודי שמשלב את מטבחי כורדיסטן, עיראק, חלב וטורקיה, אשר מבטא את שורשיו ותרבותו. במשך 79 שנים הוא עמד בלב המטבח. כיום ממשיכים את דרכו שבי, בנו של עזורה, יחד עם שלושת אחיו, שמבשלים ומנהלים את המסעדה, תוך שמירה על המסורת המשפחתית.
המסעדה שומרת על האותנטיות עם בישול על פתיליות המופעלות בנפט, והאווירה המקומית מורגשת כבר מהסמטה שבה היא נמצאת, כשניחוחות התבשילים ממלאים את הרחוב. המקום הפך למוקד עלייה לרגל עבור מקומיים ותיירים, שמגיעים ליהנות מהטעמים והסיפור ההיסטורי שמאחורי המנות.
ואיך אפשר בלי לטעום את הקובה האדום – קלאסיקה חמה ומנחמת שמחוברת לשוק מחנה יהודה. במיוחד בקור הירושלמי.
בנוסף לסניף המרכזי בשוק מחנה יהודה, לפני שמונה שנים נפתח גם סניף בתל אביב, שמביא את המסורת הירושלמית לקהל חדש. עם מנות מלאות נשמה ואווירה שאין שנייה לה, עזורה היא הרבה מעבר למסעדה – זהו מפגש תרבותי וקולינרי שמחבר עבר, הווה וטעמים עמוקים.
פלאפל האחים לוי: כבר 60 שנה
מי שבכל זאת רצה לאכול בשוק לפני "המהפכה" שעבר, היה מסיים את מסע הקניות באחד מדוכני הפלאפל שרובם מוקמו סמוך לרחוב אגריפס. אחד מהם קיים עד היום - פלאפל האחים לוי, מוסד ירושלמי שהחל את דרכו בשנת 1958 באותו המקום ובאותו המתכון. העסק יצא לדרך עם משה לוי ושני אחיו, וכיום מנוהל על ידי בנו, רפאל לוי, שממשיך את המסורת בגאווה.
מה שמייחד את המקום הוא הפשטות והאותנטיות. בתפריט תמצאו רק פלאפל, המוגש בלאפה ירושלמית אותנטית הנקראת "אש-תנור," שהפכה לשם נרדף לעיר ירושלים. גם הצ'יפס פה זוכה לאהדה מיוחדת בזכות הסגנון של פעם, שומני וחם. המתכון לפלאפל, שעובר מדור לדור, הוא מתכון סורי-חלבי שמעניק לו את טעמו המיוחד והאהוב. המקום מושך אליו לקוחות קבועים ומזדמנים, ובשעות מסוימות תמצאו כאן תור ארוך של אנשים שמגיעים במיוחד בשביל הטעם המוכר.
באחים לוי המנה הוותיקה והקלאסית ביותר היא פלאפל באש-תנור. המוכר במקום התבקש להרכיב את הלאפה לפי הבחירה שלו – כי אם יש מקום ותיק שמוגדר כמוסד, אפשר לסמוך עליו. ומה נאמר? פשוט, טעים וקולע בול.