בשיתוף שופרסל
כל ישראלי שקנה פירות וירקות בסופר בארץ וטעם גם תוצרת בסופרמרקטים בחו"ל כבר יודע – הפירות והירקות תוצרת הארץ פשוט טעימים יותר. יש לכך גורמים רבים ומגוונים, אשר הופכים את ענף החקלאות הישראלי למודל של חדשות ואיכות בעולם כולו.
יצאנו לגלות את הסודות שמאחורי הטעם, את הקסם של החקלאי הישראלי, ואת הצד של רשתות קמעונאיות כמו שופרסל ביצירת אספקה רציפה של פירות וירקות טעימים לכל בית בישראל.
האקלים הייחודי של ישראל מוביל לטעם נפלא של ירקות ופירות
אופיר אלקיים, מנהל קטגוריית פירות שופרסל, מסביר כי "האקלים בישראל מאוד מיוחד - יש אזורים קרים, יש אזורים חמים ומדבריים ואפשר למצוא גם אקלים טרופי".
התפוחים ברמת הגולן, למשל, "הם מאוד מיוחדים בנוף, בעקבות המיקרו-אקלים ברמת הגולן, אשר מייצר תפוח עם מתיקות גבוהה וטעם ייחודי", אומר אלקיים. "יש מדינות הידועות באקלים המתאים לתפוחים, כמו איטליה למשל, אבל הוא לא משלב חום וקור כמו רמת הגולן".
חלק מהיתרון המשמעותי של ענף החקלאות הישראלי הוא היכולת להאריך את העונה של גידול מסוים, כך שהישראלים יוכלו ליהנות מפירות וירקות במשך חודשים ארוכים. "בננה, למשל, לא יכולה לגדול בכל מקום ולאורך כל השנה, אך אנחנו מצליחים 'לאלץ' אותה לגדול לאורך זמן", אומר אלקיים.
גידול הענבים בישראל מתחיל בסוף פברואר בערבה ומסתיים בדצמבר בחבל לכיש, "מה שמותח את הגבול של העונה באופן מעורר הערכה", אומר אלקיים. "זה ממש לא טריוויאלי שהצרכן הישראלי יכול ליהנות מענבים גם בחודשים קרים".
סוגי האקלים השונים השוררים באזורים שונים בישראל מוביל לכך שלכל אזור יש ייחוד שלו בתקופות מסוימות, מה שמתאים אותו לגידולים מסוימים. "יש גידולים שבתקופה מסוימת מגדלים בערבה משום ששם יבש ביום וקר בלילה, ובתקופה אחרת מגדלים במרכז", אומר אלקיים. "הדבר נכון בעיקר בפירות, איתם אנחנו מתחילים מהדרום הרחוק ובסוף העונה מגיעים לרמת הגולן. תמיד יש דינמיות ואנחנו רודפים אחרי התוצרת האיכותית בכל רגע נתון".
"בשורה התחתונה, אין לנו ברירה אלא לגדל תוצרת מקומית כדי לשמור על בטחון תזונתי"
ישראל היא מדינת אי - ולכן, לצד ייבוא פירות וירקות, אלקיים מספר ש"החקלאים וחברות הפיתוח פועלים לפתח זנים המתאימים לאקלים המקומי".
אם המשק המקומי רוצה לייצר בטחון תזונתי המבוסס על תוצרת מקומית, "אנחנו חייבים להשקיע ולדאוג לסחורה הטובה ביותר, עם אספקה רציפה", אומר אלקיים.
מעל לכל – החקלאים הישראליים הם מסורים ונמצאים בשטח
לצד הנסיבות האקלימיות והפוליטיות, "החקלאי הישראלי הוא מסור במיוחד ומשקיע מאוד בעבודה", מספר אלקיים. "יש בעולם מקומות בהם החקלאים הם רק מנהלי העבודה, אך אצלנו בישראל החקלאים מאוד קרובים לשטח, מרגישים את הקרקע בידיים שלהם, מעורבים בכל שלב ודואגים לכל פרי". לדבריו, "החקלאי תמיד נלחם על התוצרת האיכותית ביותר והכמות הגדולה ביותר של יבול לדונם. הוא מתמודד עם איתני הטבע מצד אחד ועם התפוקה של הגידולים מצד שני".
התפקיד של רשת המזון בהבאת הפירות והירקות הישראלים אל המדף
"שופרסל דוגלת בערכים של אמינות ויושרה, ובדרך של שותפות עם החקלאים שעובדים איתנו", מספר אלקיים. "בכל שנה אנחנו רואים גידול במספר החקלאים שעובדים עם שופרסל, משום שהיא מתווה דרך בתחום ונותנת תקווה וביטחון עבור החקלאים".
בין היתר, הרשת שותפה במיזמים שונים בעולם החקלאות. "גם עכשיו, ישנם מיזמים שאנחנו בוחנים", אומר אלקיים. "אנחנו משתפים פעולה עם חקלאים לגבי יצירת זנים חדשים ובוחנים מוצרים חדשים".
אחד הגורמים החשובים ביותר במערכת היחסים בין החקלאי לרשת, אומר אלקיים, הוא יצירת אמון הדדי ותחושת הוגנות. "יש חקלאים שלפעמים פחות משנה להם המחיר, אלא הידיעה שאף אחד לא 'ישחק איתם משחקים'. בשופרסל, אם התחייבנו לכמות מסוימת או לתכנית של גידול מסוים, אנחנו נעמוד בהתחייבות". לראייה, אומר אלקיים, "יש חקלאים שעובדים איתנו כבר 30-40 שנה, דור שני של חקלאים שממשיכים איתנו. בעבר היו חקלאים שעבדו עם שווקים סיטונאיים בניסיון למקסם את הרווחים, אבל עברו לעבוד רק עם שופרסל, משום שהם הבינו את הערך שהם מקבלים". בסופו של יום, אומר אלקיים, "חקלאי רוצה להתפרנס, לדעת שיקנו ממנו סחורה ולסמוך על מי שהוא מתנהל מולו".
5 צפייה בגלריה
"חקלאי רק רוצה להתפרנס": אופיר אלקיים ועובדי שופרסל מתנדבים לסייע לחקלאים (צילום: אלעד גוטמן)
(קרדיט: אלעד גוטמן)
במיוחד היום, שופרסל שומרת על החקלאים שלנו
כאשר החלה המלחמה במפתיע, "המנכ"ל של שופרסל זיהה את המצוקה של החקלאים במהירות, כל ההנהלה ירדה לשטח להיפגש עם החקלאים ולהקשיב לצרכים שלהם", מספר אלקיים.
התוצאה היתה תכנית מקיפה של דאגה לחקלאים, הכוללת הוצאת עובדים להתנדב בשטח, הקדמת תשלומים, קבלת כל הסחורה ללא סינון של איכות, קבלת סחורה מחקלאים שאינם ממניין החקלאים של הרשת, הקמת מתחמי חקלאות ישראלית וסיוע לחקלאים בכל הנוגע לקבלת סיוע מהמדינה, באמצעות עורך דין חיצוני. "אפילו שלחנו משאיות שלנו לקו ראשון, משום שלא היו נהגים ומשאיות זמינים, כדי 'לחלץ' סחורה שנתקעה בשטח, ועבדנו במחסנים בשעות לא שעות, מתי שהחקלאי היה יכול לשלוח את הסחורה", מספר אלקיים.
אחרי שהרשת קיבלה את כלל הסחורה ללא מיון, "ביצענו את סינון האיכות בסניפים, כדי להבטיח שלצרכנים תגיע התוצרת הטובה ביותר", מספר אלקיים. "סימנו את התוצרת המקומית באופן וולנטרי, על מנת לחזק את החקלאות המקומית".
בנוסף, היו סניפים שנשארו פתוחים בערים ביישובים בהם כל האוכלוסייה האזרחית פונתה, "כך שהם המשיכו לשרת את כוחות הצבא באזור", מספר אלקיים. "העובדים לוקחים סיכון בתקופת מלחמה ובאזורי עימות, מתוך הבנת החשיבות המכרעת של הבאת סחורה טרייה לחיילים ולמילואימניקים".
לדבריו, "הרגשנו את המחויבות של החקלאים לביטחון התזונתי של עם ישראל ברגעים הקשים ביותר. החקלאים הבינו את הסיטואציה ויצאו מגדרם כדי לספק סחורה, כדי שתגיע תוצרת טרייה למדפים".
גם היום יש לחקלאים קושי גדל מבחינת ידיים עובדות והתקופה מאתגרת מאוד. "יש חקלאים שאומרים לנו שהם חוששים מקבלת החלטות עכשיו ומחסור בידיים עובדות בעתיד, מה שיגרום להפסדים. שופרסל אומרת לאותם חקלאים 'אנחנו איתך בכל מקרה, נעשה הכל כדי לשמור על ביטחון מרבי כדי לשמור על פעילות חקלאית באופן רציף'".
"עוטף עזה הוא מודל של ציונות אמיתית ופיתוח הארץ"
על רקע המלחמה, התברר לרבים מהישראלים עד כמה חשובה התוצרת החקלאית של אזור הנגב המערבי ועוטף עזה. "בעקבות האקלים היבש, האזור מתאים לגידול תפוחי אדמה, בטטות, עגבניות, גזר ופלפל", מספר אלקיים. "שטחי הגידול שם הם נרחבים, מה שמאפשר לחסוך בעלויות הטיפול, ללא צורך 'לדלג' עם הציוד משטח לשטח". הרבה מאיתנו לא יודעים, "אך בעוטף גדלים גם גידולים טרופיים, כמו אננס ופסיפלורה, בעקבות הקרבה לים", מספר אלקיים.
מעבר לאקלים, "יש בעוטף אנשים מיוחדים", מעיד אלקיים. "חקלאים שעבורם מדובר על הרבה יותר מעיסוק - אלא מימוש של ציונות. האנשים האלו קמים כל בוקר להגשים את חלום פיתוח הארץ". באוכלוסיית החקלאים ההולכת וקטנה בישראל, "באזור העוטף יש הרבה חקלאים צעירים, דור ממשיך של חקלאים. יש שם DNA של חקלאות שעובר לדורות הבאים".
פורסם לראשונה: 08:00, 11.01.24
