המונה טועם מצא שווארמה שמשביעה גם אחרי 3 נגיסות
(צילום: משי בן עמי)
חיפאים, תהיו לי בריאים - השווארמה שלכם אמנם מעולה, אבל הכבישים בעיר שלכם בעייתיים והולכים לכל הכיוונים האפשריים. זה לא יאומן כמה פעמים אפשר ללכת לאיבוד. אפילו ווייז לא יכולה הייתה לעזור לי כאן.
השבוע רציתי להגיע למסעדת חאזן ויצא שהגעתי למסעדת חאזן הלא נכונה. איך יכול להיות ששוב פעם טעיתי בכתובת? יש לי חבר טוב שהוא חיפאי במקור, וגם הפעם הייתי צריך להתייעץ איתו לפני שהגעתי לעיר שהכי מבלבלת אותי בארץ.
ביקורות אוכל רחוב נוספות שאולי יעניינו אותך:
החבר החיפאי היה משוכנע שיש שתי מסעדות שנקראות "שווארמה חאזן" בחיפה. הרי מדובר על משפחה אחת שיש לה שני סניפים ענקיים, ולכל אחת קהל הלקוחות שלה, הוא ניסה להסביר לי. אז התבלבלתי והתברברתי, אבל לפחות מרוב סיבובים יוצא לי ככה להכיר את הארץ.
פורסים את הקרואסון באמצע ואז ממלאים אותו בשווארמה. הרבה שווארמה, אפילו הרבה יותר מדי. מזל שזו שווארמה עגל מעולה, שלא יהיה אכפת לכם שישימו ממנה הרבה. וזה הרבה עד כדי כך שהקרואסון כמעט נעלם מרוב שווארמה
לשווארמה חאזן הגעתי במיוחד כדי לטעום שווארמה בתוך קרואסון. אני שם לב שהשיגעון החדש בזמן האחרון הוא - מצא לך את הפחמימה הכי מעניינת ודחוף לתוכה הרבה שווארמה, כמו במקרה של השווארמה מבת ים שמגישה מנה בחצי כיכר לחם. אם שווארמייה בבת ים הצליחה לפוצץ חצי כיכר לחם אחיד בשווארמה, אז מה הבעיה למלא קרואסון בשווארמה?
לתחושתי בתל אביב עסוקים בלמדוד לך את המנה מכל כיוון. עוצרים אותך עם הצ'יפס כשמנסים לגבות ממך תשלום נפרד עליו, וכשבר הסלטים פתוח רק לצד של המוכרים, עד שלפעמים בא לך לעבור דרך הזכוכית בשביל גישה לתוספות - וכמובן שכמעט הכול בתוספת תשלום. אבל בחיפה אני מרגיש שהכול חופשי - בר הסלטים פתוח ואתה יכול לבקש תוספת של צ'יפס. אבל ניסיתי לא להתפזר והתמקדתי הפעם בקרואסון.
עד לפני שבוע, שילוב המילים "קרואסון" ו"שווארמה" לא היה קיים. אבל מעכשיו אני מרגיש שנשמע עוד על הצירוף "קרואסון שווארמה". החלק המעניין כאן הוא שהמנה עולה 30 שקלים, ועד כמה שהעין שלי הצליחה לראות גם יש בה אותה כמות שווארמה כמו בפיתה.
בסניף חאזן שבצ'ק פוסט יש על הדלפק קופסה עם קרואסונים, שזה דבר חדש גם בשביל החיפאים. כאן מגישים שני סוגי שווארמה - הודו ועגל. הלקוחות הקבועים הסתכלו עליי בדיוק כמו שמסתכלים על זר. מיד קלטו שאני לא מפה. הם הגיעו לכאן כדי לאכול לאפה מפוצצת שווארמה, והם יודעים מה טוב: כאן מפוצצים את הלאפה בסלטים מבר הסלטים, ויושבים לאכול. אחר כך חוזרים לעוד סיבוב של סלטים.
שווארמה וקרואסון: סיפור אהבה
הזמנתי מנה של קרואסון עגל עם קצת סלט כרוב, טיפה חריף וזהו. אחר כך שאלתי מה המחיר, הייתי בטוח שהולכים לתת לי מכה לארנק, אבל מסתבר שלא. כאמור, שילמתי 30 שקלים בלבד. שימו לב שאתם מקבלים אך ורק מהשווארמה שפורסים על המקום כי לעובדים יש נטייה לפרוס יותר מדי שווארמה שנשארת על היעה הזה, ועד שמקבלים אותה היא נהיית פושרת. לכן אני ממליץ להקפיד שלקרואסון שלכם יכניסו רק מהשווארמה הלוהטת ביותר שממנה בוקעים אדים.
ואיך זה בדיוק עובד עם הקרואסון? פשוט: לוקחים צלחת, מניחים עליה נייר מכל הכיוונים, פורסים את הקרואסון באמצע ואז מתחילים למלא אותו בשווארמה. הרבה שווארמה, אפילו הרבה יותר מדי. מזל שזו שווארמה עגל מעולה, שלא יהיה אכפת לכם שישימו ממנה הרבה. וזה הרבה עד כדי כך שהקרואסון כמעט נעלם מרוב שווארמה.
לי לא נשאר מקום להכניס לקרואסון את הסלטים שרציתי יחד עם השווארמה, אבל לא הצטערתי על זה. התיישבתי לאכול ליד בר הסלטים עצמו וככה גם הייתה לי גישה מהירה ויכולתי להכניס פנימה חצילים ועוד ירקות כבושים כמו של עיראקים.
לסיכום, השווארמה עגל מעולה, הקרואסון קצת מתקתק, הכרוב חמצמץ, החריף חריף - ולא צריך יותר מזה. מסתבר ששווארמה וקרואסון כן הולכים יחד. זה שילוב פשוט ולא מסובך להכנה, עוד רעיון שפשוט עובד. אני מודה שבסוף לא הצלחתי לסיים את המנה - זו פשוט מנה שמשביעה כבר אחרי שלושה ביסים מלאים.
