בתור נהג מונית התפקיד שלי הוא להסיע את הלקוח ליעדו בדרך הכי קצרה והכי מהירה שאפשרית. העניין הוא שאני לא רק נהג מונית, אני גם שמן מקצועי וסקרן אז הנסיעות שלי כוללות חיפוש תמידי אחרי משהו שווה לאכול בדרך.
בשנים האחרונות הגעה לסניף דואר הפכה עבורי, כמו לרבים מאיתנו אני מאמין, לסוג של סיוט מתמשך. אם פעם היית מגיע לסניף דואר ומבין כמה מר גורלך לפי אורך התור, היום הגעה לסניף דואר ממוצע במרכז דורשת ממך להזמין תור יומיים קדימה. ההתפתחות הזו מתקבלת אצלי בתחושות מעורבות. אני חושב שכמו שלא כל קיצור דרך מצליח, כך לא כל התפתחות טכנולוגית מבורכת. כנהג מונית שנמצא כל היום על הכביש, יש לי יתרון: אני יכול לשלם את החשבונות שלי איפה שבא לי. בשביל להמשיך לקבל יחס אנושי בסיסי, אני משתמש ביתרון הזה ומשלם חשבונות בסניפי דואר מחוץ לתל אביב. כך הגעתי לסניף הדואר ברמת אליהו בראשון לציון. נכנסתי, שילמתי את החשבון ויצאתי עם קיבה ריקה והרבה תיאבון לכיוון המרכז המסחרי של רמת אליהו.
אלו עדיין היו שעות הבוקר? כן, השעה הייתה קצת לפני 10 בבוקר. חיפשתי משהו לאכול ונכנסתי לסנדוויץ׳ שוק. לרגע חשבתי שאני הספתח של המקום. אליהו, הבעלים, מיהר לתקן אותי. מתברר שהסבב של חביתות הבוקר בדיוק הסתיים לו ועכשיו הוא פותח בסבב השני של היום. הבגטים מוכנים על המקום. יש או בגט רגיל או בגט רגיל, רק תבחרו. המנה ראשונה בתפריט היא שקשוקה, אינעל העולם. הלכתי על זה.
עוד אוכל רחוב:
אליהו הוציא מחבת ענק ושפך לתוכה המון רוטב שקשוקה. רוטב אמור להיות נוזלי אבל הרוטב הזה היה ממש מוצק. היה נראה כאילו הוא שפך רוטב אדום של פסטה אבל עם הפסטה בתוכה. בשניות הראשונות הרוטב עוד החזיק את עצמו אבל לאט לאט השתטח בתוך המחבת.
כל האזור של מאחורי הדלפק היה אפוף בריח מעלף של יותר מדי שום אבל בקטע טוב. אחרי כמה דקות אליהו הוסיף שתי ביצים מעל הרוטב, וכשהביצה הייתה כמעט מוכנה, הוא הוריד את המחבת מהגז והתחיל להכין את הבגט.
ומה בבגט? יש סלט מטיסה, כלומר סלט פלפלים חתוכים חריפים, סתם ככה אם בא לכם לבעור מבפנים. ביקשתי כמות כפולה וקיבלתי. אליהו יצק את השקשוקה לתוך הבגט עם כל הרוטב המוגזם שלה, הוסיף סלט כרוב קצוץ ועוד קצת סלט מטיסה חריף. למה לעצור פה? בזווית העין קלטתי שום קונפי. הוספתי, בטח שהוספתי.
אליהו חתך את הבגט לשני חצאים ואני התפניתי לארוחת בוקר. בכל נגיסה הרגשתי את רוטב העגבניות הכבד של השקשוקה, יחד עם סלט הפלפלים המעולה. אליהו הקפיד להשאיר ביצה אחת קצת רכה, אבל ממש טיפה, וזה רק הוסיף לטעם. חצי בלסתי על המקום ואת החצי השני עטפתי בשקית ישר לתא האחורי. את החצי הזה אכלתי אחרי שעתיים והוא היה טעים גם אחרי שהתקרר. בשורה התחתונה: מקום קטן, מנה גדולה ומעולה. לא מסובכת או מורכבת אבל טעימה מאוד מאוד.
