כמו הרבה אנשים אחרים, גם אני אוהב לחזור לאותן המסעדות ולאכול את אותן המנות שוב ושוב. בדרך כלל אני משתדל שלא לחזור לאכול במקומות שעליהם כבר כתבתי, אבל יש גם מקרים נדירים שבהם אני מתכנן את היום שלי ומתזמן את הנסיעה במונית כדי שאוכל לעצור ולאכול במקום שכבר פקדתי ואהבתי. מהיום, התווסף לי מקום חדש לרשימת המקומות הקבועים שלי - הסביח של אורן בכרכור.
ביקורות אוכל רחוב נוספות שיכולות לעניין אתכם:
פרדס חנה כרכור זה בעיניי אחד האזורים הכי מוזרים בארץ - שילוב לא מוצלח של יותר מדי פלצנות ומעט מדי סטייל. משהו לא מסתדר לי באזור הכביכול מושלם הזה. לפעמים נדמה לי שחלק מהעסקים כאן כאילו מתקיימים מהאוויר. כבר יצא לי לבקר בכמה דוכני ומסעדות אוכל רחוב כאן - רובם לא עוברים מבחינתי וחלקם ראו ימים טובים יותר.
השמועה על הסביח של אורן הגיעה אליי כבר לפני כמה שנים, כאשר המקום עבר פנימה לתוך כרכור, למבנה של קבע, בחלק העירוני של האזור הכי כפרי בארץ.
שימו לב שהפעם לא ציינתי את מספר הטלפון של המקום וזה בגלל שאורן מספר שאנשים הגזימו קצת עם החשק לסביח. לא משנה מה שעות הפתיחה, הוא מוצא את עצמו מקבל טלפונים עם בקשות להזמנה מיידית של מנת סביח, גם בשעות הזויות.
האמת שאחרי שאכלתי את הסביח הזה בעצמי, אני יכול להבין למה מישהו יתגעגע לסביח הכל כך טעים, ואף מתקתק, של אורן. מי צריך קינוח אחרי הארוחה אחרי כזה סביח?
לנו, הישראלים, יש התמכרות רצינית למתוק. מעוגות יומולדת משוקולד לא אמיתי ועד לקינוח אחרי כל ארוחה - הכול כאן תמיד חייב להיות מתוק מדי. אתם מכירים מישהו שלא אוהב לסיים ארוחה עם משהו מתוק? כי אני לא. לא מספיק שחם כאן, כולם גם מוסיפים חריף לכל דבר וגם מסיימים לפחות ארוחה אחת ביום עם משהו מתוק. ככה אנחנו, מכורים למתוק חזק.
כמו בארוחת בוקר של שבת
הסביח של אורן הוא מקום ותיק ומוכר לתושבי אזור פרדס חנה כרכור וגם בשאר הארץ. אחרי שעבר תהפוכות רבות ושינה מיקומים, הסביח של אורן התמקם לו באופן קבוע בתוך כרכור, וכמו תמיד, ההצלחה של אחד באה על חשבון מישהו אחר, מקצועי פחות, שבטח כבר נעלם מהנוף הקולינרי. זה טבע הדברים ובעיניי, הסביח הכי טעים של האזור הוא הסביח של אורן.
במקום יש גם סלטים, אבל אני מודה שהם פחות עניינו אותי. מה שתפס אותי היו החצילים - הרכות האלוהית שלהם יחד עם הביצה הטרייה והפיתה המתמסרת, בדיוק כמו בארוחת הבוקר של שבת. מרכז העניינים שנותן את הטעם למנה זה החציל עצמו, ולכן מקפידים כאן לשמר את האיכות שלהם.
למראית עין לרגע קטנטן הייתי בטוח שמדובר על אותה מנת סביח פשוטה כמו בכל מקום שלא מקפיד מספיק על החצילים שלו, אבל אורן ובני המשפחה שעובדים איתו שמו את כל תשומת הלב שלהם בעניין הזה, כולל הילדים שלו שעומדים ליד האש, עושים כמו שלימדו אותם ומפלטים ומטגנים חצילים בדיוק מרשים.
במחיר של 25 שקלים למנה ישבתי בחצר, נשענתי קדימה ושבעתי לאט-לאט, עד לביס האחרון, וגם אתם כנראה לא תוכלו לעצור עד שהפיתה לא תתחסל לכם.
