אם תבדקו בגוגל, או אם תשאלו כל אירי שתפגשו ברחוב, מהו יעד התיירות מספר אחת באירלנד – ברוב המוחלט של המקרים התשובה תהיה אחת: מבשלת גינס - לא מוזיאון מפורסם, אתר היסטורי או גבעה מוריקה עם מגדלור עתיק בעיירת דייגים ציורית, אלא המבשלה של הבירה הפופולרית בעולם.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
אבל זה לא מפתיע כשמבינים שהקו המנחה את התרבות (וגם את התיירות) באירלנד הוא לא אחר מאשר - האלכוהול: בירה, ויסקי וגם חוויית הפאבים בכל פינת רחוב. מפתיע כשמגלים שהבילוי האולטימטיבי של משפחות איריות ומפגשים חברתיים זה בעצם - בר. ולא משנה בני כמה אתם.
ולפני הכל אזהרה למי שמבקר באירלנד בפעם הראשונה – האירים מדברים הרבה מאוד ומהר מאוד, במבטא שלא מתגלגל בקלות על האוזן הישראלית. ברגע שצלחתם את החלק הוורבלי – כבר תסתדרו מצוין, כיוון שהאירים הם עם אנשים חמים ופתוחים שפשוט אוהבים לדבר (והרבה). אבל ברגע שתעברו את מכשול המבטא, תגלו אנשים חביבים מלאי הומור וידע היסטורי.
דבלין, עיר הבירה, צעירה במהותה ובמרכזה שלוש אוניברסיטאות גדולות (בהן טריניטי קולג' המפורסם), ואם אתם מעל גיל 25 – סביר שתרגישו קשישים במהלך הצעדות בסמטאות השוקקות. חשוב גם לציין, כי מרכזה של דבלין קטן – הכל נגיש ובמרכז הליכה, ומה שבטוח זה שלא יחסרו לכם מקומות לשתות בהם: בדבלין לבדה יש לא פחות מ-900 פאבים שנמצאים כמעט בכל פינה, ולו האפלה והנידחת ביותר בעיר.
העיר דבלין וסביבותיה, שעתידה בקרוב להפוך ליעד חדש לישראלים, מאפשרת להכיר את שלושת עמודי התווך של התרבות האירית, זו שמיטב ספרים ושירים נכתבו על רזי המשקאות השונים בברים הטחובים שלה והעמוסים לעייפה. בין שאתם חובבי משקאות ותיקים או בין שאתם רק מפלסים את דרככם בין הטיפות, הנה מקבץ אתרי תיירות משכרים שאסור לדלג עליהם בביקור הקרוב שלכם במדינת האי הצפוני והקסום. רק עצה אחת, גם אם אתם לא מגיעים בשיא העונה: רצוי להזמין מקומות מראש.
בירה
מבשלת גינס נחשבת, כאמור, לאטרקציית המבקרים מספר אחת באירלנד, מה שנקרא בכל ספר תיירות: "חובה לראות" בכל ביקור בדבלין. יש סיור מרתק בבניין שנראה כמו אטרקציה בדיסנילנד - אורות, צלילים וריחות – המקום שוכן במפעל תסיסה ישן, עצום בגודלו, בלב מבשלת סנט ג'יימס גייט.
מרכז המבקרים בן שבע הקומות מספר את סיפורו של המשקה האיקוני של אירלנד, ומביא לחיים את המורשת של הבירה הכהה-כהה והמפורסמת הזו. בהנחיית מדריך שופע ידע, המסע מתחיל בעמידה בתחתיתה של כוסית הפיינט (כמעט חצי ליטר) הגדולה בעולם, המטפסת לתוך הבניין. זהו סיפור דרמטי שנוסק בהדרגתיות מלפני למעלה מ-250 שנה ומסתיים ב-"גרביטי בר" - הבר הגבוה ביותר בדבלין, שבו תקבלו חצי ליטר גינס חינם תוך כדי הנאה מנופים מרהיבים של העיר, והאזנה לכמה סיפורים נהדרים על אודות ההיסטוריה של אירלנד.
הסיור מתחיל בקומת האטריום ומציג את העותק של חוזה החכירה של מבשלת הבירה ל-9,000 שנה שנחתם בשנת 1759 על ידי מייסד גינס - ארתור גינס, ומשם תלמדו על ארבעת המרכיבים של הסטאוט האירי האיקוני: מים, שעורה, כשות ושמרים. דגשים אחרים שמחכים לכם במהלך הסיור החוויתי כולל לימוד על תהליך הבישול והחביות של גינס באמצעות תערוכות וירטואליות, תצוגות ציוד וסרטונים על מלאכתם של החבתנים - יצרני חביות העץ המקוריים.
לאחר מכן, תוכלו לדלג בין הקומות האחרות שבהן תוכלו לטבול את עצמכם בשורה של תצוגות אינטראקטיביות וחוויות רב-חושיות. אי-אפשר שלא להתמוגג מהדמיון, מהיצירתיות ומההשקעה שנעשתה בבניית מרכז המבקרים הזה (ההערכות הן שזה היה בסכום הקרוב ל-100 מיליון אירו), וחשוב להגיד שהמבשלה הזו היא המרשימה מכל המבשלות שביקרנו בהן. ביציאה רק אל תשכחו לעבור בחנות העצומה של גינס כדי לקנות כמה כוסיות ענק ממותגות, מזכרת נאה לביקור.
אם אתם פחות בקטע של רעש והמון אדם, אז שווה להגיע למבשלת סליאבן שנמצאת בעיר קילקני המכושפת (45 דקות נסיעה מדבלין. מכאן יצאו סיפורים על מכשפות, אבירים, אגדה קטנה על דרקולה, והאירים טוענים שפה הומצאה למעשה הבירה האירית.
בעבר היו בעיר שמונה מבשלות, אך מבשלת סאליבן מחזירה עטרה ליושנה – היחידה ששרדה ושוכנת כיום בעיר, ומפיקה בירות קלילות יותר מגינס – בהירות, IPA ואדמוניות. לא תמיד אפשר ממש להיכנס לבקר במבשלה עצמה, אבל אפשר גם רק להביט דרך חלונות שקופים גדולים. המבשלה מחזיקה בכמה מהפאבים המקוריים שתפגשו, ושווה לעשות סיבוב ברים, אפילו חפוז – בכל בר ללגום כוסית בירה אחת, ולהמשיך מיד לפאב הבא אחריו. הבעיה: זה לא נגמר.
וויסקי
הוויסקי האירי אולי קצת פחות מפורסם מהוויסקי הסקוטי (30 מבשלות באירלנד, לעומת 140 בסקוטלנד), אך הוויסקי באירלנד גם שונה מהותית מהסקוטי, כיוון שאינו משתמש בכבול - החומר שנותן את הטעם המעושן הכבד שמאפיין את הוויסקי.
אבל המבשלה היפה והמרתקת בכל אירלנד היא בעצם טולמור דיו, השוכנת גם היא כ-45 דקות נסיעה מדבלין, ובהחלט שווה את הנסיעה, ולו רק כי החבר'ה מהסדרה "פינקי בליינדרז" קיבלו את חומרי הגלם שלהם מכאן. בביקור בן כשעה וחצי לומדים כאן להכין אייריש קופי (מועשר בוויסקי), מטיילים בין חדרי הלתת, מבקרים באולם הזיקוק המרשים ביותר, נוסעים בכרכרה מיוחדת אל חדרי החביות וגם עושים טעימת רוחב של מבחר סוגי וויסקי. זה ביקור מלכותי ואלגנטי, וגם מי שחשב שהוא יודע הכל על וויסקי יכול לקבל כאן כמה נוקאאוטים.
מזקקת הבוטיק דבלינר נמצאת במרכז הרובע העתיק של העיר דבלינר (ועל כן שמה), ותוכלו להזמין שם ביקור במהלכו תלמדו על תהליך ההפקה של המשקה. גם פה בסוף הביקור אפשר לטעום שלושה משקאות שונים של הויסקי.
בסיור לומדים איך אירלנד הפכה למעצמת וויסקי, על בתי המרזח הסודיים מסביב למבנה ולשכונה, ומציגים את החדרים ששימשו למטרות מפוקפקות. פה תגלו איך הדור החדש לומד להעריך וויסקי דרך האינסטגרם ולאו דווקא מביקור במזקקות שונות.
שימו לב - במרכז דבלין נמצא "מוזיאון הוויסקי הרשמי של דבלין" – מהביקור התרשמנו שזו מלכודת תיירים, כדאי לוותר.
פאבים
תרבות הפאבים באירלנד היא חוויה חברתית – בניגוד להווי בארץ שבו אנו רגילים לראות לרוב צעירים שמקישים כוסיות קוקטיילים מפונפנים לצד יינות מפיימונטה, בפאב האירי תפגשו לא מעט שולחנות של קשישים שיושבים שם מבוקר ועד ערב (ומחסלים בממוצע כשישה-שבעה פיינטים של בירה ביום אחד), דרך משפחות שלמות שמבלות את ארוחת הערב, וכלה בחבורות גברים או נשים בכל הגילים שעומדים סביב הבר, מרכלים, צוחקים, מתעצבנים על משחק הרוגבי, ובעיקר לומדים להכיר אחד את האחר – מבלי לפחד להתערב בשיחות של אלו מימינם או משמאלם.
כך שגם אם תצאו לבר לבד ותזמינו בעמידה כוסית בירה בכל פאב אירי, אחרי שלוש דקות כבר יהיו לכם חמישה חברים אירים חדשים שיעמדו סביבכם. באחריות.
אחד הפאבים המפורסמים בדבלין (ואולי בעולם כולו) הוא ה-"טמפל בר". הוא נמצא בלב סמטאות מרוצפות אבן עתיקה במרכז העיר. הטמפל בר הוא פאב קלאסי עמוס בתיירים מכל העולם. אם תגיעו בשעות החשיכה הוא נוצץ כולו לאורך כל השנה בנורות חג המולד ובפנים הוא נראה כמו ביר-הול גרמני, חדרים על חדרים של אנשים המתמוגגים על פיינט בירה או כוס וויסקי.
זה גם המקום לראות, להראות ולהצטלם לסטורי. סביבו נבנו עוד אינספור חיקויים ומחוות (מספרת כלבים טמפל בר, חנות רהיטים, מלון, מכולת ועוד – אם כי אינם קשורים למותג אלא רק משתמשים בשמו). הבירה כאן לא זולה ומי שלא מתחבר לכל זה חייב לזכור שלא חסרות חלופות זולות יותר, וכי בעיר ישנם, כאמור, למעלה מ-900 ברים שונים, כולם במרחק הליכה.
אם אתם בעניין של פאב מקומי קלאסי עם אוכל טוב, אל תפספסו את ה"גרייבדיגרס" (הקברנים), השוכן צמוד לבית הקברות המפורסם של דבלין, שם היו נחים הקברנים ושותים את הפיינט שלהם לאחר יום העבודה. מצמרר? אחרי בירה אחת תשכחו הכל (או שתשלבו אחר כך ביקור בבית הקברות המרשים שנמצא בסמוך). מעבר לתבשילים העשירים ומלאי הבשר שהמקום מגיש יש גם פיינט גינס הכי זול שתמצאו בכל דבלין (5.40 אירו).
הכותב היה אורח של אל-על ואשת טורס
