בבוקרו של עוד יום עבודה הגעתי לאזור המרכז המסחרי הישן של אור יהודה שהוא כמו מנהרת הזמן הקטנה של אור יהודה. יש כאן עסקים שבקושי מבחינים בהם כי הם יושבים בנישה של חצי פינה באלכסון אז אם ראיתם דלת - סימן שיש כאן עסק. באמצע האזור הקטן יש מתחם חנייה שלא ברור איך חונים בו, בסגנון "מסתדרים ביחד", בצד אחד של הרחוב יש קצבייה, בצד השני חנות תבלינים, את כל צורכי הבית הקלאסי אפשר להשיג במקום. עוד לפני שהמציאו את הקניון הפתוח, זה מה שהיה לנו.
ביקורות אוכל נוספות שיכולות לעניין אותך:
העג'ה ג'יבן זה מאפה שאני בטוח שהמציאו במאפיית נעמה על הדרך כי מדובר במקום שמוכר מאכלים עיראקיים בכל מקרה - יש גבינה, יש גז, את החביתות מתקתקים כאן מהבוקר, אז למה לא? המקום הזה הפך ממאפייה לסוג של מסעדת דלפק שאהובה במיוחד על תושבי האזור, וכמו בחיים ככה גם באוכל - הרוב קובע. מדובר כאן בעירקים, הם בטח יודעים מה כדאי לאכול.
יש מאכלים עיראקיים, כמו העג'ה ג'יבן, שבדרך כלל לא יוצאים מהבית. זה מאכל שאם הגעת לבית של אמא ועל הדרך צריך לארגן לך משהו בפיתה, אז האמא של הבית נכנסת למטבח ומתקתקת על המקום - זו בסך הכל עג'ה עם המון גבינה. התחלתי להתעניין בתור שהשתרך מחוץ למאפיית נעמה. לא הבנתי למה כולם יושבים ואוכלים, הרי זו רק מאפייה, אבל כששאלתי אמרו לי שיש כאן אחלה ג'יבן שמכינים על המקום - בורקס ג'יבן עם גבינה עיראקית שעושה חיקוי לא רע בכלל של גבינת קשקבל.
באופן רגיל הייתי מגיע, אוכל שני ג'יבן ובורח, אבל הפעם האנשים שישבו בחוץ עם הפיתות סיקרנו אותי, אז נכנסתי פנימה לעמוד בתור, והסתכלתי על התפריט בפליאה. שאלתי את עצמי בתוך ההמולה מה זה עג'ה ג'יבן, וישר הבנתי מה אני הולך להזמין. אני הולך לאכול חביתה עם גבינה והם חייבים להכין אותה על המקום.
זה מאכל שבדרך כלל אוכלים רק בבוקר, אבל אני נפלתי עליהם לקראת הצהריים והעובדים הסתכלו עליי כאילו שהייתי עירקי לא מזוהה שבא לבדוק אותם. שאר האנשים שתור היו יותר בעניין הסביח אבל אני התמקדתי במה שלא אכלתי עד היום.
כל העיראקים שקוראים את הטור הזה בטח לא יבינו על מה כל ההתלהבות, הרי זה ברור להם מאליו מה זה עג'ה ג'יבן כי זה מאכל פק"ל בכל בית עיראקי. זה לא חדש לי שאנשים לוקחים את המטבח הביתי שלהם כמובן מאליו, גם אני עשיתי את הטעות הזו פעם ואני מצטער עליה כל יום בגעגועים. מבחינתי, להכניס את העג'ה ג'יבן לתפריט זו הברקה של פשטות שהיא גם טעימה ביותר.
גבינה מותכת קלות עם ביצים טריות
אחרי ההזמנה שלחו את אחד העובדים להכין לי את העג'ה ג'יבן. זה מאפה שצריך לחכות לו, לא מכינים את זה כאן כל היום, צריך לעמוד ליד המחבת ולחכות שיכינו לך. הפתעתי אותם עם ההזמנה שלי. מדובר בחביתה שמנה וגדולה שהיא יותר גדולה מהפיתה ודורשת קיפול פנימה אל תוך הפיתה שלא מבינה את הגודל שלה. עמדתי וחיכיתי ליד הדלפק בלי סבלנות, כמעט מפריע לתור, ועל הדרך אכלתי סמבוסק חומוס שהזכיר לי את הסמבוסק שאכלתי בפוג אל נח'ל ברחוב הרצל ברמת גן, ממש כאילו מישהו העתיק את זה, רק ב-5 שקלים. כשהגעתי הביתה לא סיפרתי שאכלתי כאלה סמבוסקים כדי שלא יבואו לי בטענות למה לא הבאתי גם הביתה.
העובדת שמאחורי הדלפק הציעה לי לטעום בינתיים מעלי הגפן הממולאים שבכלי הגדול על הדלפק. עוד לא הפנמתי לגמרי שאני בעיראק הקטנה שנמצאת בכלל באור יהודה. עלה הגפן הממולא היה שמן ומדושן, הייתי בטוח שזה הולך להיות המתכון המוכר של עלה הגפן החמוץ והטעים הקלאסי, אבל לא ולא - כאן זה עלה גפן מתוק שהפתיע אותי לטובה. זה היה טוויסט שהפתיע אותי, כמו לשנות את הכיוון באמצע משחק טאקי.
סיימתי את עלה הגפן המתוק שהיה כמעט כמו לאכול קינוח ובינתיים הגיע העג'ה ג'יבן. זו היתה הפעם הראשונה שלא ויתרתי לעצמי ואכלתי את הפיתה עם סלט ירקות שהיו בו חתיכות פרוסות של פלפלים חריפים עד כאב. הוספתי עוד חריף, עוד חצילים שביקשתי וקיבלתי, קצת טחינה כי חייבים וקצת ירוקים מעל הכל. ריח הגבינה נישא מעל הכל - כאן לא חוסכים בגבינה ויש ריח של גבינה שמותכת קלות יחד עם ביצים טריות וזה הכל, לא מסובך אבל כל כך טעים על הבוקר.
אם במקרה התגלגלתם לאור יהודה על הבוקר, הרעב שלכם ברור ומיידי ובא לכם לשבוע, ב-25 שקלים בלבד תקבלו כאן ארוחת בוקר מלאה, פשוטה ולעניין. רק תקפידו להזמין במקביל לשאר הקליינטים הקבועים, לעג'ה לוקח זמן אז זה יקצר את זמן ההמתנה ששווה כל ביס.