המונה טועם קובי רובין
(צילום: חגי דקל)
בחזית השוק הישן של עפולה, על אחת הפינות הפנימיות, נמצא דוכן בשם משוויה. כמעט חלפתי על פני המקום מבלי לשים אליו לב, אבל למזלי התפקיד הקטן שלי הוא לראות מה אנשים אוכלים על הדרך ורק השם של המקום לבדו עצר אותי. משוויה זה אותו סלט של ירקות מוחמצים שחתוכים לחתיכות גדולות מדי. בדרך כלל במדינה כל כך חמה כמו שלנו צריך הרבה שכנוע עצמי והרבה תבלינים בשביל לפתוח את התיאבון וסלט משוויה עושה את זה מצוין, במיוחד כשהוא פותח את ארוחת שישי, עוד לפני שמוגשות המנות העיקריות.
4 צפייה בגלריה
משוויה
משוויה
(צילום: קובי רובין)
סלט משוויה תמיד מפעיל אצלי את התיאבון, וכשעברתי במקום שנקרא על שמו, השם עצמו בלם אותי על פינת הדוכן ובלי לחשוב נעמדתי ראשון בתור למקום. יש לי תמיד את אותה השיטה בכל מקום שמגיש אוכל - תמיד אני מזמין את המנה הראשונה שרשומה בתפריט שעל גבי הקיר. הפעם זו הייתה פיתה של קבבים וביקשתי לקבל אותה עם טחינה וכמה שיותר גולמית.
ביקורות אוכל רחוב נוספות שיכולות לעניין אתכם:
ועכשיו להערה קטנה לכל בעלי דוכני האוכל ברחבי הארץ: תפסיקו לנסות להגיש לנו טחינה בצבע לבן כי הטחינה מטבעה היא בכלל לא לבנה, תפסיקו להכין לנו טחינה שוחה במים שמדוללת יותר מדי. וזה בלי להזכיר את המקומות שעוד מוסיפים לטחינה שלהם מיונז, לא עלינו. מיונז זה המאכל היחיד שאני לא מוכן לאכול בשום הזדמנות. רק המחשבה על זה שהיום מייצרים מיונז שמגיע כבר מעורבב עם הקטשופ זה מעבר להיגיון שלי.
4 צפייה בגלריה
משוויה
משוויה
(צילום: קובי רובין)
ההחלטה לאכול מיונז היא גם ככה לא בריאה בשום צורה, אז אם כבר לקחת משהו שהוא בריא בבסיסו כמו טחינה, אז למה להפוך אותו למיונז? הייתי ואני עדיין חובב של טחינה גולמית. אני רוצה להרגיש את השומשום בתוך הטחינה, במיוחד כשאני אוכל בשר ואפילו עוד יותר כשאני אוכל פלאפל על הדרכים.

ריח מעולה של בשר נודף מהאש

הזמנתי מנה של קבבים שמכינים על המקום. הגריל כבר היה חם, הקבבים לא היו קפואים חס וחלילה אלא קבבים מבשר טרי ביותר. הריח של הבשר שנדף מהאש היה מעולה וגם אחרי שנתתי ביס, הטעם לא היה מלוח בכלל אלא מתובל בעדינות שאני מעריך מאוד. ולגבי הטחינה של משוויה - היא הטחינה שהכי קרובה לטחינה גולמית שטעמתי לאחרונה וזה רק הוסיף לטעם.
4 צפייה בגלריה
משוויה
משוויה
(צילום: קובי רובין)
חיכיתי בסבלנות עוד כמה דקות של רעב עד שיכינו לי את המנה. לרגע חששתי שהקבבים הקטנים לא יצליחו למלא את הפיתה אבל יחד איתם נכנסו לפיתה גם בצל שהיה על האש, קצת סלטים שהם לא בדיוק סלט אלא פלפל ירוק חריף שנחרך קצת ועגבנייה צלויה שרק הוסיפה לביס. קיבלתי ליד פיתה מדויקת של קבבים קטנים ומעולים במרכז הלא רשמי של עפולה, על צדו של השוק הישן.