המונה טועם גילה מישהו שיודע לפנק את הפיתה עם הפלאפל בול כמו שצריך

לפעמים צריך לברך על הטעויות שאנחנו עושים בחיים, אחרת איך אפשר להסביר את הביקור שאני לא אשכח בפלאפל שנמצא בתוך פסאז' בכניסה למרכז המסחרי הישן בראש העין, שממוקם בצד הלא נכון של הכביש? ביקורות אוכל רחוב נוספות שיכולות לעניין אותך: השוארמה באור יהודה הג'חנון הכי טוב באזור נס ציונה-רחובות הפריקסה של סבתא בעפולה זו הייתה הפעם הראשונה שלי במרכז המסחרי הזה של ראש העין. בקלות יכולתי לחלוף על פני הפלאפל של ניסן מבלי לשים לב אליו, אלמלא בדיוק ראיתי איש שיצא במקרה מהפלאפלייה, ונעמד ממש מול הפנים שלי, ונעצר. וכן, גם מנת הפלאפל שלו עצרה על הדרך. האיש הזה השאיר את הריח של הפלאפל באף שלי, המשיך הלאה לשולחן והתיישב ליד בת הזוג שלו. זה הספיק לי בשביל להציץ לתוך הפלאפלייה ולהיכנס. למרכז המסחרי הישן של ראש העין הגעתי במקרה. אפשר למצוא מרכז כזה בכל מקום בארץ, רובם מוזנחים וחצי נטושים אחרי שהזמן עושה את שלו. המרכז המסחרי של ראש העין הוא כמו אופנה שחולפת - וחוזרת: הקסם של המקום חי וקיים מבלי שמישהו בעירייה באמת מנסה לשמר אותו. את המתחם הישן הזה מנקים רק פעמיים בשבוע וזה ממש לא מספיק, אבל המיקום שלו מנצח הכל. לרגע נראה שכל תושב אסלי בראש העין עובר במקום לפחות פעם בשבוע. באותו יום הייתי בכלל בדרך לשוק. התחלתי שם בבירורים קלילים: מי נגד מי, למה פה, איך פה? בינתיים ניסן הזמין אותי לראות איך המכונה טוחנת את הפלאפל על המקום. נכנסתי למטבחון הקטן והוקסמתי מהמכונה שטוחנת את תערובת הפלאפל. ניסן טוחן את הפלאפל כל בוקר טרי ונהנה מכל רגע. יש משהו מהפנט במכונה שטוחנת פלאפל. המכונה סובבת וטוחנת את התערובת לכאורה לאט מדי, לא ממהרת לשום מקום. היא את שלה תביא בסוף לשלמות. בתנועת שליפה של אקדוחן מיומן, שלפתי את הטלפון הסלולרי שלי בחצי זינוק, וצילמתי סרטון. ככה ישר על ההתחלה, לפני שבכלל טעמתי משהו. תוך כדי הבנתי שניסן הגשים את החלום שלו ופתח את המקום לפני כמעט 11 שנים, אחרי שירות ארוך ומשמעותי בצבא קבע. הפלאפלייה הזאת הייתה בראש של ניסן עוד הרבה לפני שהקים אותה. ניסן הוא תימני אסלי משכונת שעריה במלאבס - השם השני והעתיק של פתח תקווה. בשבילי זה מספיק אסלי, בדיוק כמו מישהו שבאמת נולד וגדל בראש העין. חשוב לחייך לפני שאוכלים יש פלאפליות ברחבי הארץ שקונות תערובת מוכנה ומכינות ממנה את הפלאפל, כאילו היה שלהן, אבל אצלי זה אף פעם לא עובר. לא הספקתי לצלם את החיוך של ניסן ליד המכונה, אבל אם תגיעו לכאן תראו מחזה נדיר: בן אדם שבאמת שמח בעמלו. המכונה המשיכה לסובב את התערובת לאט-לאט, ורמת הרעב שלי התגברה בהתאם. הצצתי מהצד וראיתי את ניסן מטגן חצילים על המקום. אלה היו פרוסות לא דקות מדי, וחס וחלילה גם לא שמנות, שלאט-לאט מתכהות בתוך השמן המתפצפץ. שאלתי את ניסן אם אפשר להוסיף כמה שקלים ובתמורה הוא יוכל לפנק לי את הפיתה בחצילים לכל האורך. ניסן עמד מאחורי קיר המטבח, ואמר שלא צריך להוסיף שקל, כי הוא מוסיף כמה חצילים שצריך במחיר שכבר שילמתי. חייכתי. חשוב לחייך לפני שאוכלים, זה משחרר את שרירי הפה ומכין אותם לביס. עמדתי וחיכיתי עד שכדורי הפלאפל יהיו מוכנים. ניסן לקח את הפיתה והתחיל להכניס אליה כמות לא מבוטלת של כדורי פלאפל קטנים וממזריים, שנשארו לוהטים כל הדרך למטה. אלה היו כדורי פלאפל שצבעם בהיר (ולא חום, כמו שבדרך כלל), והפלאפל לא היה מסובך בטעמים. אם תצפו בסרטון של הכנת הפלאפל תראו משהו יוצא דופן: יש לי הרבה כבוד לכל אחד שמכין פלאפל בדרכו שלו, אבל הפלאפל של ניסן באמת מיוחד ולא נופל בטעמו מאף פלאפל אחר. הוא מכין את הפלאפל שלו בלי ירק בכלל וגם בלי גלוטן. הירק שנמצא כבר בתוך הפלאפל גם ככה מחמיץ את התערובת מהר מדי, הוא הסביר, אז אם אתם מהאנשים המוזרים שלא אוהבים כוסברה או פטרוזיליה, רחמנא ליצלן, תשמחו לדעת שבפלאפל של ניסן יש רק חומוס, בצל, תבלינים ושום (וגם זה לא יותר מדי). אני דואג כאן גם לכם, כי אני רוצה שניסן יבוא לכם בול. אל תוך הפיתה הוספתי גם קצת סלט כרוב, מלפפונים חמוצים, עמבה (כי יש חציל אז חייבים להרים את הטעם) - ויצאה לי מנה מעולה. את המנה לא סיבכתי יותר מדי וניסן אשכרה גבה ממני רק 18 שקלים, אחרי שפינק לי את הפיתה מקצה עד קצה, ובסוף עוד כיתר לי את הפיתה בחציל מטוגן כמו שאני אוהב. גם הפעם, כמו בנסיעה הקודמת שלי ללוד שבה זכיתי שישימו לי סיגר למעלה על הפיתה - הלכתי עם הפיתה בזהירות לכיוון המונית כדי לצלם זריז. מנת הפלאפל של ניסן משביעה כבר אחרי שלוש נגיסות, כולה מלאה כל טוב והרגשתי גם מספיק חומוס בכל נגיסה. בול כמו שאני אוהב.