זה לא חוק כתוב, אבל לא כדאי שתעברו עליו: לא שוברים ספגטי לפני ההכנסה לסיר.
כל מי שהכין לפחות פעם אחת בחיים ספגטי, מכיר את השלב שבו מנסים להכניס אותו לסיר עם המים הרותחים, אבל הספגטי לא נכנס ומחציתו נותרת מחוץ לסיר. אם בשלב הזה אתם בוחרים לקצר את התהליך ולשבור את הספגטי שלכם לשני חלקים בשביל שיתאים לסיר הבישול (במקום שתתאימו את הסיר לספגטי) – דעו שעברתם על אחד החוקים הכי בסיסיים במטבח האיטלקי.
נכון שזה המטבח שלכם והחוקים שלכם, אבל אם טבח איטלקי יראה אתכם שוברים ספגטי לשניים, אז סביר להניח שהוא יתעלף, כי באיטליה מדובר בלא פחות מטאבו, ומבחינת הטבח האיטלקי, דבר כזה הוא פגיעה חמורה במסורת שאותה חשוב כל כך לאיטלקים לשמר.
אבל למה בעצם האיטלקים כל כך רגישים לשבירה של ספגטי לשניים? נתחיל בדבר הבסיסי: ספגטי הוא פסטה ארוכה, כך בהגדרה. יש פסטות קצרות ויש פסטות ארוכות, וכל אחד יכול לבחור לעצמו את סוג הפסטה שטובה לו. אז אם בחרתם בספגטי – שמרו על צורתה המקורית של האטרייה ותנו כבוד למסורת הקולינרית האיטלקית, גם אם לא כל כך נוח לכם להכניס אותה לסיר כשהיא שלמה. אל תשכחו שפסטה היא סמל לאומי באיטליה והאיטלקים מתייחסים אליה בכל הרצינות. הצורות השונות של הפסטה פותחו דורות על גבי דורות, והן הותאמו לרטבים שונים, לטכניקת בישול שונה (למשל, לזניה) ולאופן הגשה אחר. ספגטי, למשל, הולך הכי טוב עם רטבים קלילים יחסית כמו רוטב שום ושמן זית, רוטב פסטו או רוטב עגבניות.
את הספגטי נוהגים לאכול בצורה ייחודית לו ולפסטות ארוכות, כשהאטרייה כרוכה על המזלג. זה חלק מהקסם בפסטות ארוכות. אופן האכילה גם הוא חלק מהמסורת ומהחוויה, ואם תשברו את הפסטה, לא תוכלו ללפף את האטרייה הקצרה על המזלג, וחוויית האכילה של הפסטה תיפגם.
בנוסף, כשאתם שוברים את הפסטה ומכניסים אותה לסיר, אתם פוגעים במרקם של האטרייה. בזמן השבירה רסיסי "אבק פסטה" נכנסים לסיר וגם חלקיקים קטנים של האטרייה. השבירה עלולה עלולים ליצור חלקים לא זהים בגודלם ואז גם הבישול של הפסטה שלכם לא יהיה אחיד.
מתי האיטלקים יכולים להיות סלחניים לשבירת פסטה לשניים? רק באחד משני המקרים (וגם אז לא תמיד) – או כשמדובר בילדים שגם ככה אכילה של ספגטי ארוך יכולה להיות מאתגרת עבורם, או כשמדובר בבשלן שלא מכיר את הכללים, את התרבות ואת מסורת הפסטה בת מאות השנים.
אז איך עושים את זה נכון: קודם כל בוחרים סיר גדול מספיק (אל תתפלאו אם הפסטה לא נכנסת לסיר קטן) וממלאים אותו במספיק מים. אחרי שהמים רותחים מכניסים את הפסטה לסיר, ממתינים כמה שניות ואז דוחפים בעדינות את הפסטה לתוך הסיר. הפסטה שנמצאת בתוך המים מתרככת, "נופלת" פנימה ומסתדרת יפה בתוך המים.
