קלטתי את השלט של מאמא דומה רק לפני כמה שבועות, תוך כדי נסיעה. מאז חיכיתי להזדמנות להגיע שוב לבת ים, לאותה פינת רחוב מאוד מרכזית - בלפור על יוספטל. לא כדאי להגיע לאזור מוקדם מדי או מאוחר מדי ולך תתכנן את החיים, אבל בסוף הגעתי ואפילו מצאתי חניה קרובה. הליכה קצרה, כולל מעבר חציה ומבט על הרכבת הקלה ברמזור (עוד לא התרגלתי אליה ולא הבנתי למה היא עוצרת ברמזור ומה היתרון שלה, מצטער) - ואני שם.
הדבר הראשון שמצא חן בעיניי במסעדה היה העובדה ששמות המאכלים היו רק ברוסית - לא מתאמצים למצוא חן אפילו במקרה, פשוט מכינים את המאפים ומניחים אותם על הדלפק. תבין לבד בבקשה ותקנה לך מאפה לטעמך. יש גם אפשרות לשאול ולקבל הסבר. במקרה שלנו, ההסבר הכי קצר שאפשר.
הלקוחות של מאמא דומה קבועים ודוברי רוסית ברובם, והמסעדה רוסית מובהקת כמעט. שאלתי מי זו דומה ואם יש פה מאמא שקוראים לה דומה, וברגע הזה כולם הבינו שאני לא רוסי, אפילו בטעות. מאמא דומה זו צורת ביטוי: אמא של בית, אוכל של בית.
זה השלב שבו לא צריך לפחד - ולהשקיע 15 שקל בלבד במאכל משביע מאוד.
הרגל קבוע שלי, של שמן מקצועי, הוא ללכת על המאפה הראשון מול הפנים ולא לשאול יותר מדי שאלות, הרי מה שמופיע מולך ראשון - זה בדרך כלל המאכל הכי נמכר. לקוחות קבועים יודעים לכוון את עצמם למאכלים שהם אוהבים ברחבי הדלפק, אבל אני הלכתי כרגיל על בטוח. ולא טעיתי גם הפעם.
חאצ'פורי על הבוקר, הולך טוב. נכנסתי למאמא דומה מוקדם מדי, אבל החאצ'פורי כבר היה מוכן. לרגע חשבתי שמדובר בחאצ'פורי גבינה, אבל לא ולא, זה חאצ'פורי בשר בקר על מלא, צורתו ריבוע עשוי מארבעה משולשים שווי צלעות, ואין דרך לאכול אותו בלי לפרק לו את הצורה, כמו שאומרים. גם אם התחלת לבלוס את היצירה היפה בנימוס, ברגע מסוים אתה פשוט מתחיל לבצוע את המאפה על הבשר שבתוכו.
כל נגיסה שונה בהרכבה: פעם יותר בשר, פעם יותר בצק נימוח, בלי התאמה מדויקת. אחרי שלושה משולשים אתם כבר תראו סימני שובע, מאפה קטן אבל משביע הממזר. הרבה יותר מהר ממה שחשבתי.
