אני אישית לא מאחל לאף אחד את המקצוע שלי, אם מישהו ממש מעצבן אותי - אני פשוט מברך אותו שיהיה נהג מונית, אבל למסעדנים אמיתיים יש חלום אחד: שהילדים ימשיכו אותם. זה חלום לא קטן, זכורים לי מפגשים לא קלים בכלל עם מסעדנים שאף אחד מהילדים שלהם לא היה מוכן להמשיך את הגחלת תרתי משמע, יען כולנו הייטקס, אבל לפעמים חלומות מתגשמים, והכול נשאר בתוך המשפחה.
לפני יותר מדי שנים היה מקום בתל אביב שתמיד חששתי לפקוד, למרות כל הגודל שלי. עוד כשהתחיל בפינת ירמיהו ליד סופר באבא (אחר כך ברחוב החשמונאים) חומוס אסף גרם לי לשקשק. פעם אחת ניגשתי להזמין מנה בפיתה, התעכבתי עם התיאור של המנה, ואסף פשוט דחף אותי עם היד לסוף התור. ככה הוא היה פעם, חד כמו תער אבל גם ישר כמו סרגל. מאז אותם הימים הבן אדם קצת התרכך, עדיין מכין את מנת העסקית חומוס הכי טובה במדינה, אני אישית קובע - יחד עם כוס גזוז וכמובן מילוי חוזר של חומוס, 27 שקל.
2 צפייה בגלריה
חומוס אסף
חומוס אסף
אין על העסקית שלו. חומוס אסף
(צילום: קובי רובין)
עד לפני כמה שנים חומוס אסף היה בתוך תל אביב, וזה היה כל כך פשוט בשבילי - לעצור את המונית לפני הפסקת הצהריים ולאכול חומוס מעולה, הכי טעים בארץ. כמו כל מסעדן ישראלי מצוי, אסף היה חייב להוכיח לעצמו בתוך תל אביב, אבל כמיטב המסורת גם הוא ברח אל מחוץ לעיר הגדולה. העיר הראשונה שזכתה הייתה הרצליה, והייתי ממציא לעצמי סיבות לנסוע לשם, פעם אחת אפילו משכתי איתי לקוח מהמונית ללכת לאכול יחד מנה חומוס. כן, יכולת השכנוע שלי, בעיקר בענייני אוכל, טובה מהרגיל.
עוד אוכל רחוב:
הימים עשו את שלהם, השמועה הוגנבה לאוזניי: נפתח עוד סניף. סופסוף הילדים של אסף הבינו את הרמז ופתחו חומוס בפרדס חנה כרכור - שכבר הפכה למעצמת מסעדות בפני עצמה. אני צופה תורים כמו בהרצליה, והחומוס שווה כל דקת המתנה.
2 צפייה בגלריה
חומוס אסף
חומוס אסף
עוד סניף למשפחה
(צילום: קובי רובין)
השיטה של אסף פשוטה למדי: המחיר של המנה קבוע, מילוי חוזר אפשרי בלי בעיה, והיא תמיד יכולה להגיע עם כוס גזוז, להזכירכם - רק 27 שקל. אם נולדתם בלי אופי, אסף ימזוג לכם כוס סודה, אבל איך אפשר לוותר על הסוכריה הנוזלית הכי ישראלית שיש? על הצד מקבלים שתי קעריות פלסטיק קטנות: אחת עם רוטב אדום של אריסה ועמבה יחדיו (שמביא טוויסט הודי) ורוטב ירוק של סחוג, והשנייה מלאה רוטב שיני שום קצוצות לא דק מדי, יען מרגישים אותך אחרי שאכלת, אם כבר נפלנו אל תוך מנה חומוס, אז עד הסוף בבקשה. מנת החומוס גדולה, מכסה את כל הצלחת, באמצע שלה מלא פול קצת רך מדי אבל מעולה - מלא טעם, גרגירים בסגנון יש אלוהים, עד כדי כך. תתחילו עם המזלג על הצד, תישענו קדימה, החומוס של אסף מדגדג את החך הכי נעים שאפשר, המזלג לא יעזוב לכם את היד אפילו לשנייה, ועם היד השנייה אתם תסמנו בטבעיות לכל הסובבים לכם שאתם לא פנויים הרגע לאף אחד.
פרדס חנה כרכור, זכיתם בגדול. החומוס של אסף משאיר טעם של עוד ועוד, ההתמכרות תהיה בטוחה, יש חשש סביר לחרדת נטישה וביקורים חוזרים ותכופים. העייפות מובטחת, המחיר, הכמות, הטעם והאיכות גם.