פעמיים הגעתי לרלוצ'י רק בשביל להבין מה מנת הכרובית כמו סביח של המקום צריכה, והגעתי למסקנה - תוספת אחת קטנה מספיקה בשביל שלמות בתוך פיתה.
רחוב ז'בוטיסקי, על החלק הרמת גני של הרחוב הכי ארוך בארץ, קצת ממול רחוב הרצל. רלוצ'י הוא מקום קטן, רובו דלפק. לא בונים עליך לשבת במקום, יותר בסגנון של קח ותלך לאכול, אני מבין את הרמז לפי היחס בין הדלפק למקומות הישיבה.
הסתכלתי על התפריט ולא כהרגלי - לא הזמנתי את המנה הראשונה בתפריט. המנה שיותר עניינה אותי הייתה מנת הכרובית בפיתה, והתחלתי לרייר לעצמי עוד לפני שהזמנתי אותה, כבר ראיתי את פיסות הכרובית המטוגנות בתוך הפיתה.
אחרי הצצה על הדלפק עוד יותר אישרתי את עצמי - שום קונפי היה, ועוד איך היה, גם צ'ימיצ'ורי של המקום. אורן, הבעלים של רלוצ'י, הסביר את עצמו: זה התחיל עם חלום קטן שהשתעשע עליו קצת בקול רם בתוך המשפחה בלבד, לפתוח מקום קטן וייחודי משל עצמו, ודווקא הדוד שלו, שעונה לשם החיבה רלוצ'י, השפיע עליו להסכים עם עצמו ולפתוח את המסעדונת הקטנה. על כן השם של המקום. אורן הגשים את עצמו עם מנות שרק הוא מכין, אפילו את חביתת הירק עם עם הצ'ימיצ'ורי. כן כן, אל תוך הביצה הטרופה הוא פשוט מוסיף את תערובת הצ'ימיצ'ורי, כל כך פשוט שזה גאוני, אבל אני כבר הייתי בתוך ההזמנה של הפיתה כרובית שלי.
עוד אוכל רחוב:
בואו נסביר את הפיתה: קודם כל, אורן ניגש אל המטבח ומתחיל לטגן פיסות רבות מדי של כרובית בציפוי בלילת קמח, ציפוי די ניטרלי וזה רק לטובה, הכרובית יותר מודגשת אחרי הטיגון. ואז מגיעות התוספות - אני הוספתי חצילים והמחיר עלה מ-25 שקלים ל-28. המון פיסות של כרובית מטוגנת עיגלו את הפיתה עם התוספות בתוכה, שיני שום קונפי פוזרו בפנים, בצל מטוגן כמובן, סלט כרוב קצוץ דק, מלפפון חמוץ גם קצוץ דק, אורן באמת מקפיד על כל פרט עם חיוך על הפנים כל הזמן, הוא בתוך החלום הכי מציאותי שאפשר, אנחנו נהנים מהתוצאה, עוד קצת רוטב צ'ימיצ'ורי - וטחינה מלמעלה.
ההערה היחידה למנה המעולה, דגש על המעולה - צריך להוסיף לימון כבוש פנימה לאורך כל הפיתה, החמוץ חסר לכרובית.
אורן מצליח להביא מנה מעניינת ומאוד טעימה, הפיצפוץ של ציפוי הכרובית במהלך האכילה לא נשכח בקלות, הטעם העדין של הכרובית מהדהד בבלוטות הטעם כמה ימים אחרי, גם המחיר הלא פוגעני מעולה. עם עוד לימון מעל הכול, זו תמורה מלאה לכל שקל.
