בשעה שבישראל יוצאים האזרחים לרחובות למחות נגד המהפכה המשפטית, ערכה ממשלת איטליה ישיבת חירום בנושא החשוב ביותר על סדר היום: משבר הפסטה. מחירו של המאכל הלאומי זינק ב־17.5% בשנה האחרונה, ועל זה יש סיכוי רב שהאיטלקים לא יעברו בשתיקה.
האיטלקי הממוצע צורך כ־23 קילוגרם פסטה בשנה. פיוריו טרוצי, נשיא "אסוטנטי", אחד מארגוני הצרכנים החזקים במדינה, ניסה להסביר בהתרגשות לרשת לסי.אן.אן. בסוף השבוע עד כמה מדובר בעניין רציני: "זה משקל של מזוודה במטוס. 60 גרם ביום. זהו המזון האהוב על האיטלקים".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אדולפו אורסו, שר התעשייה האיטלקי, הזדרז להקים ועדה הכוללת חברי פרלמנט איטלקי, יצרני פסטה ונציגי איגודי צרכנים, כדי לבדוק איך לעצור את החור בספגטי ובצלחת של האיטלקים. שר החקלאות, פרנצ׳סקו לולובריג׳ידה, נרעש גם הוא מהעלייה במחירים והודיע כי הוועדה "תבהיר את סיבות המצב הלא־נורמלי הזה בעזרת דיאלוג בין הגורמים בשוק".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
דוברו של שר התעשייה מיהר לפרסם הצהרה, לפיה רבים מהיצרנים הבטיחו שהעלייה במחירי הפסטה זמנית ומקורה ב"ספירת המלאי של כמויות הפסטה הזמינות בתקופה שבה היה מחסור חמור בחומרי גלם". אם זה נשמע לכם כמו חנווני איטלקי שהלך למחסן לבדוק כמה חבילות נשארו לו, אולי זה בגלל שחלק מהיצרניות הגדולות, כמו למשל ברילה, הן עדיין חברות משפחתיות פרטיות.
התעשיינים, אם כן, תולים את עליית מחירי החיטה במלחמה באוקראינה.
איגוד החקלאים "קולדירטי" מדגיש כי עליית המחירים לא קשורה בהם, וכי הם לא ראו ממנה יורו. "מחיר הדורום (החיטה הקשה, ת"ש) ירד ב־30% מאז מאי 2022. כדי להכין פסטה צריך רק מים וחיטה, כך שאין הצדקה לעלייה המסחררת", הצהיר דוברם. מחיר הדורום, לדבריהם, יציב בכל רחבי איטליה ועומד על 0.36 יורו. בסקר שהזמינה ממשלת איטליה נמצא כי מחיר של קילו ספגטי, ריגטוני או פנה של חברת ברילה, עלה בשנה האחרונה ב־58% בעיר סיינה שבטוסקנה. בעיר התעשייתית אלכסנדריה, שנמצאת במרחק 400 ק"מ ממנה, עלה המחיר ב־4.6%. מחיר הקופסה חצה מזמן את שני היורו.
רשת סי.אן.אן. שניסתה לקבל תגובה מברילה לא זכתה אפילו לקמצוץ מלח בתשובה.
הפרופסור למדעי הגסטרונומיה מיקלה קריפה בחר את הצד שלו במקרוני וטוען כי היצרנים צודקים. "הפסטה המונחת עכשיו על מדפי הסופרמרקטים יוצרה לפני כמה חודשים, בשיא משבר החיטה", הסביר. חברי הוועדה הממשלתית מבטיחים גם הם שבקרוב ירדו מחירי הפסטה, ומביאים כהוכחה ירידה של אחוז במחירים מאז חודש מארס. ל־16.5% עלייה במחיר יש עדיין טעם מריר ששום פרמזן מגורד לא יצליח לכסות.
העלייה במחיר הפסטה גבוהה פי שניים מהאינפלציה באיטליה, העומדת על 8.3%, ועל זה הבשלנים מתקשים להתגבר. "זהו צונאמי למשפחות באיטליה", אמרו באיגוד הצרכנים "אסוטנטי", "משפחה ממוצעת של ארבעה אנשים קיצצה 323 יורו מתקציב המזון שלה ב־2022".
ולא רק הפסטה התייקרה באיטליה, אלא גם חבריה לשולחן האוכל: מחיר שמן הזית טיפס ב־14% והמכירות שלו צנחו ב־6%. גם צריכת נקניק הפרמה ירדה ב־11%, והדגים ב־13%.
שר התעשייה ואיגודי הצרכנים משוכנעים שהיצרנים עירבבו את הצרכנים כדי להרוויח באופן מלאכותי מהמשבר. ארגון "קודקון", המגן על הצרכנים ואיכות הסביבה באיטליה, טוען שהמחיר הממוצע למשפחה עלה ב־25 יורו לחודש, וחושד ביצרנים ביצירת מונופול מאחורי גבם של הסועדים.
את התוצאות הרגישו החנוונים האמיתיים כשסל הקניות המסורתי בתקופת חג המולד התכווץ ב־7%, שאלה של חיים ומוות למכולת השכונתית. "2023 תהיה כנראה השנה הגרועה ביותר לעסקים הקטנים", מזהירים באיגוד שלהם.
איוונה קאלו, דוברת איחוד יצרני המזון האיטלקים, מחתה בתוקף והזכירה שמחירי הפסטה תלויים גם במחיר האריזות והשינוע. גם פרנצ׳סקו מוטי, מנכ"ל חברת רוטב העגבניות הידוע, מתקומם. "כשהמחירים עולים היצרנים מסתכנים באובדן חלק מנתח הצרכנים, וזה רע לכולם. אנחנו לא מקלים ראש בשום העלאת מחירים", הבטיח מוטי, שחלק חשוב ממרכולתו מלווה את הפסטה והפיצה שכל העולם נהנה לבלוס.
לא רק האיטלקים סובלים מעליית מחירי המזון בעולם, ובמיוחד באירופה. ממוצע ההתייקרות עומד על 18.4%, כשבראש הטבלה ניצבת הונגריה, עם מעל 48%, המשפיעים ללא ספק על מחיר הגולאש. מחירי הפסטה בצרפת עלו ב־20% בשנה שעברה, אולם הם צורכים רק 8 קילו בשנה לאדם, כך שהארכת מחיר הספגטי לא שיגעה אותם.
לעומת זאת, ההמונים כמעט הוציאו את הגיליוטינה מהמחסן כש־33 אלף האופים במדינה נאלצו להעלות את מחיר הבגט מ־89 ל־93 סנט, ומחירו של בגט "טרדיסיון", המושקע יותר, התקרב לקו האדום של 1.30 יורו. 10 מיליארד בגטים נאפים כל שנה במדינה, והצרפתים נדהמו כשחלק מהאופים ויתרו על אפיית לחם טרי לסיבוב הקניות של אחרי הצהריים והסתפקו בבגט טרי רק בבוקר. האשמה העיקרית נפלה על מחירי האנרגיה.
כדי למנוע את מה שקורה כרגע באיטליה הודיעה ראש ממשלת צרפת, אליזבת בורן, כי העסקים יוכלו לדחות את תשלומי הביטוח הלאומי בכמה חודשים, יזכו למענק אם חשבון האנרגיה שלהם עולה על 3% ממחזור העסקים שלהם, והמדינה מוכנה לעזור להם לשנות את חוזה החשמל מול החברות הפרטיות בשוק, כדי שיקטן ב־20%.
אבל בעוד הצרפתים מגינים על הבגט בחירוף נפש, האיטלקים עדיין לא החליטו מה עושים עם הפסטה, והצרכנים נותרים לבדם כדי להתמודד עם הבעיה ופונים בעיקר לרשתות זולות.
ברשת מתרבות טבלאות ההשוואה בין מחיר הפסטה היבשה בחנויות לבין זו המיוצרת בבית, ואפילו, שומו שמיים, הפסטה הטרייה – סימן מובהק למצוקת האיטלקים, שכן לשתיהן טעם שונה לחלוטין. "אפשר להכין חצי קילו פסטה בחצי מחיר", מתלהבת לאורה ד"ס בפורום בישול ידוע, אבל מזהירה כי מדובר בעבודה של כשלוש־ארבע שעות בשבוע. הטעם משודרג, אבל אולי כדאי להחזיק סבתא במטבח.
רק בספטמבר 2022 פרץ באיטליה סקנדל, כאשר הפיזיקאי זוכה פרס הנובל ג'ורג'יו הציע לכבות את הלהבות בעוד הפסטה מתבשלת במים, וכך לחסוך באנרגיה. הוא זכה בקיתונות לעג מצד השפים האיטלקים. "פריזי הוא אולי גאון, אבל לא במטבח, והשיטה הזו תגרום לפסטה למרקם דביק מאוד", התרגז השף אנטונלו קולונה.
נראה כי האיטלקים יעדיפו לשבות רעב מאשר לשנות את הרגלי אכילת הפסטה שלהם. אם הם יחכו לתוצאות הוועדה הממשלתית, אין ספק שזה גם מה שיקרה.
האם אנו עומדים בפני שיתוק המדינה ומאות אלפי מפגינים הנושאים שלטים "באסטה עם מחירי הפסטה"? ימים יגידו.
ומה איתנו? הישראלים צורכים בממוצע 4 קילו פסטה לנפש בשנה, כך שאולי נתקשה להבין את סערת הרוחות בה נמצאת איטליה כרגע, אבל האם אתם יכולים לדמיין עולם ללא פסטה? סקר של חברת סיבוס, המספקת ארוחות לעובדים בחברות, גילה כי ביוני שעבר כי המטבח האיטלקי הוא האהוב ביותר על עובדי ההייטק הישראלים (70%) והפסטה, כמובן עומדת בראש הרשימה.
