יש בפתח תקווה שכונה שלא נראית כאילו היא חלק מפתח תקווה - עמישב. שכונת עמישב מתקיימת לה בצד השני של הכביש הראשי, לא מוכרת לרובנו. לפני שנים היו בה בעיקר שיכונים קטנים מאוד וצפופים ומרכז מסחרי קטן וחד קומתי קלאסי, שבו היו חנויות מעטות. הייתי חולף החוצה מהשכונה להמשך יום העבודה שלי, ועל הדרך רואה את הפלאפלייה של השכונה, אבל כל פעם היא התפספסה לי.
ואז קיבלתי סימן, כזה שחייבים להתייחס אליו: נסיעה לכתובת בפתח תקווה. זה היה עוד יום באמצעו של קיץ חם ולח, לקראת שעות הצהריים המוקדמות. זרמתי עם העבודה, לא משנה לאן, אספתי את הלקוח והסתכלתי על כתובת היעד במפה - תוך שנייה הבנתי שנוסעים ממש אל אותו פלאפל במרכז שכונת עמישב, ההוא שהתפספס. הלקוח לא הבין איך זיהיתי כל כך מהר, הוא כנראה שכח שאנחנו נהגי המונית מתרגלים את המפה בתוך הראש כל יום כל היום, ואני שמחתי - הגיע הרגע, לקחתי את הסימן.
אין שלט בפלאפל הבודקה, יש בודקה שמוכרת ליודעי הפלאפל בשכונה. בדקתי פעמיים את השם, כי אני מכיר את המילה בוטקה, אבל לא, השם כאן הוא פלאפל הבודקה, לא בוטקה.
מול הבודקה עמד תור. יש משהו קצת קומוניסטי בתור לפלאפלייה, אתה לא יכול להתעלם ממנו, מצטרף אפילו בלי שכנוע. הצטרפתי.
עוד אוכל רחוב:
מדפסת פלאפל, מכירים? אז זה מה שראיתי במקום, אחד מכין רק את הפלאפל, הבחורה בחזית הדלפק מכינה את המנות, עוד עובד שהצטרף ממלא את כל התפקידים במהירות רצינית. התור מתקדם לו, כל מנה יוצאת כמו בתמונה: פיתה גדולה, פלאפל של חומוס על מלא, לא מתובל מדי, המון כדורים עד למעלה, קצת סלט, עוד כדור אחד מעל הכול והמון טחינה, לא נוזלית בכלל ונהדרת, קצת מתובלת. אף פעם לא הייתי חובב גדול של טחינה מים, אותה טחינה נוזלית לגמרי שמרטיבה והורסת כל מנת פלאפל ראויה ברחבי העולם, אבל הטחינה הזו לא זזה לשום מקום, אפילו חזרתי באמצע המנה להוסיף עוד ממנה, וזה עוד לא קרה לי בשום פלאפלייה.
זה הסטנדרט של פלאפל הבודקה - מנה גדולה, טעימה ומשביעה לגמרי.
פורסם לראשונה: 00:06, 10.09.24
