מה שהיה פעם אחד הסמלים הגדולים של הקיץ הישראלי, זמין היום כמעט בכל תקופה בשנה - התירס. בקיץ אמנם היבול מגיע לשיא, אבל כבר שנים ארוכות שבישראל מגדלים תירס כמעט בכל חודש בשנה, לעיתים מתחת ליריעות פלסטיק שיוצרות את המיקרו-אקלים הדרוש לשגשוג של הצמח.
אחוז עצום מהתזונה העולמית נשען על תירס, בשנים מסוימות אפילו יותר מאורז וחיטה. סיבוב קצר בסופרמרקט מוכיח שרוב המצרכים מכילים תירס: משקאות מוגזים, ממרחים מתוקים, פורמולה לתינוקות, דגני בוקר, חטיפים, מאפים ועוד. עם הזמן אפשר למצוא גם יותר ויותר כלים חד פעמיים העשויים מפולימר תירס, וגם שקיות או כלי מטבח.
ארצות הברית היא מגדלת התירס הגדולה בעולם עם מעל ל-350 מיליון טונות בשנה, אבל היא גם צרכנית התירס הגדולה בעולם (מייצאת כ-50 מיליון טונות בלבד). קיימים המון זנים של תירס לשימושים שונים. בארץ גדלים כמה זנים של תירס, כל זן מתאים לשימוש אחר: לתעשייה, למזון לבהמות, לפופקורן, להקפאה, לשימורים ולתירס מאכל טרי, שגם הוא מגיע בכמה זנים שונים ובדרגות שונות של מתיקות.
"כשהתחלנו לשווק תירס מתוק, אפשר היה לחשוב שישתגעו על זה, אבל השוק הישראלי דחה את המוצר הזה", מספר יואב סונינו, ממגדלי התירס הוותיקים בארץ ומי שעומד מאחורי הפריצה של התירס הכי מוכר בארץ - תירס גילי. סונינו התחיל את קריירת החקלאות שלו בגיל צעיר בקיבוץ כברי. הוא הוביל פרויקטים גדולים בעולם החקלאות, והיום הוא מגדל תירס על 3,000 דונם באזור גדרה. לתירס שלו הוא קרא על שם גילה, אשתו. "עשינו מלא ניסיונות להפיץ את התירס המתוק, אבל זה לא תפס. בסוף באו שני אנשי מיתוג, חיה ויפתח לרון, והפכו את התירס המתוק למותג, תירס גילי. אנשים הבינו שאפשר אפילו לאכול אותו לא מבושל, וזו הייתה סנסציה".
סונינו מספר שלהצלחה שותפות גם מיכל אנסקי ושיר הלפרן, שהקימו בזמנו את שוק האיכרים וסללו את הדרך בין התוצרת המובחרת של חקלאים לידיים של צרכנים נבונים ופודיז.
התירס הוא דגן בריא ועשיר בערכים תזונתיים, והוא עשיר בסיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, ויטמין B1 וחומצה פולית. למרות מתיקות התירס, הערך הגליקמי שלו נמוך, כלומר הסוכרים מתפרקים בגוף באיטיות ומעלים את רמת הסוכר בצורה מתונה. כמות הקלוריות בתירס מתוק ורמת הפחמימות שבו אינה שונה בהכרח מבתירס רגיל.
לא כל תירס הוא צהוב. זהו הצבע המוכר והנפוץ ביותר, אבל מוטציות בצמח אפשרו ליצור גם תירסים אדומים, לבנים, סגולים, שחורים וגם צבעוניים. בהכללה, אין קשר בין צבע התירס לטעם שלו, כלומר לא כל התירסים הלבנים מתוקים, ולא כל התירסים הצהובים לא מתוקים וכיוצא בזה.
"התירס הוא דגן מיוחד שבו אפשר ממש לראות איך הצמח מפרה את עצמו", מספר סונינו, ״שערות התירס הן הפריחה הנקבית, הן בעצם צינור הולכה שמעביר את האבקנים לגרעין, מספר השערות תמיד יהיה כמספר הגרעינים". סונינו מסביר גם שהתירס הוא גם צמח חכם מאוד, שיודע לתכנן את הצמיחה של עצמו בהתאם למשאבים שהוא מזהה, "בערך בשבוע השישי או השביעי של הצמח התירס יודע לעצור רגע ולשקלל את כל הנתונים וכך הוא בעצם מחליט מה הפוטנציאל של עצמו, כמה שורות גרעינים יהיו לו, תמיד מספר זוגי אגב".
החברה הטובה: חמאה
ממש כדאי לכם להכניס למטבח תירס טרי. בין אם הוא רגיל או מתוק, תוכלו להכין איתו אינספור מאכלים. קודם כל תמיד כיף לאכול תירס על הקלח, בעיקר בים. החברה הכי טובה של התירס היא החמאה. אפשר גם להכין איתו סלטים מעניינים, מאפים מלוחים בשילוב גבינות ותירס, כיף לשים אותו על האש אם כבר הדלקתם את המנגל, ואפשר גם לשים אותו על פיצה, לשלב אותו עם פסטה, בקינוחים שונים, וגם בתבשילים של עוף או פירות ים.
